לדוגמא, אם איחר אדם לשחרית ומחמת זה לא עלה בידו לכוין בכל התפילה כלום והוא בעצב רוח על זה, ידע נאמנה שזהו מדרכי היצר שרוצה שגם הלימוד במשך היום יהיה ברפיון כתוצאה מהעצבות, וגם המנחה והמעריב יהיה בלי התלהבות וכו', ונמצא שע"י העצבות הצליח היצה"ר לקלקל את כל עסק התורה והמצוות של אותו היום. וכמו"כ אם יצא לדרך לעבודת הקודש ונכשל בתחילת הדרך במראות אסורות, והוא בעצבות ע"ז, עליו לדעת שמתחבולות היצר הוא, שרוצה להכשילו עוד ולקרר את הכל ע"י עצבותו על המכשול בתחילת העסק. אלא עליו להתחזק מאד נגד היצה"ר ולדחות את העצבות בגבורה ולא יחשוב על הכשלון כלל [ואם ירצה יכול לקבוע לעצמו זמן מיוחד ביום לחשוב ע"ז כדי לזרז את עצמו] וכך יצליח לנצח את היצה"ר בהמשך דרכו.