הפסוק בספר משלי (יח, א) אומר, "לתאווה יבקש נפרד". הבידוד גורם לנו לרצות לממש את התאווה שלנו. ההתמכרות רוצה שנתכנס בתוך עצמנו ונתנתק מהחיים. כשיש שותף לדרך במאבק הזה, הדבר יכול לחולל פלאים ולעזור לנו להתחבר שוב לעולם שסביבנו, ולבסוף אף להשתחרר לגמרי. השיתוף של מישהו אחר בפרטי הדבר שעשינו ידוע גם כאחת הדרכים הטובות ביותר להיפטר מהבושה, האשמה והחרטה, ולהמשיך הלאה.

בנוסף לזה, לעצם השיתוף של חבר או מנטור ברגשות ובמחשבות, יש כוח עצום לעזור לאדם לשבור את מעגל ההתמכרות הערמומי. כפי שכתוב בצעטל הקטן של רבי אלימלך מלִיזֶ'נְסְק:

יספר בכל פעם לפני המורה לו דרך השם ואפי׳ לפני חבר נאמן כל המחשבות והרהורים רעים אשר הם נגד תוה״ק אשר היצה׳׳ר מעלה אותן על מוחו ולבו הן בשעת תורה ותפלה הן בשכבו על מטתו והן באמצע היום ולא יעלים שום דבר מחמת הבושה ונמצא ע״י סיפור הדברים שמוציא מכח אל הפועל משבר את כח היצה״ר שלא יוכל להתגבר עליו כ״כ בפעם אחרת.. והוא סגולה נפלאה:

אנו רואים, אם כך, שעצם השיתוף של חבר או מנטור במאבקים, יש בכוחו לשבור את כוחו של יצר הרע.

מלבד העובדה שעצם הדיבור על הנושא כבר מפחית את המאבק, המטרה העיקרית בשותף לדרך היא הכנסתו של המרכיב החיוני של "ערבות הדדית" לתוך המשוואה. כפי שרבן יוחנן בן זכאי בירך את תלמידיו: "יהי רצון שתהא מורא שמים עליכם כמורא בשר ודם". אמרו לו תלמידיו: "עד כאן?", אמר להם: "ולוואי, תדעו כשאדם עובר עבירה אומר שלא יראני אדם".

האמת שבברכתו של רבן יוחנן בן זכאי מודגמת בסיפור של הרב עמרם רבן של חסידים (קידושין פא.), שמופיע בחלקו השני של המדריך הזה (עיקרון 2). אנו יכולים לשאול, אם לרב עמרם הייתה כל כך הרבה יראת שמיים, עד שהיה נחוש מספיק בשביל לצעוק "אש!", למה לא יכול היה פשוט לעצור את עצמו? התשובה היא שרב עמרם ידע שאם אחרים לא ייכנסו לתמונה, לא יהיה בכוחו להתנגד לעוצמתה של התאווה. הסיפור המדהים הזה מראה לנו את ערכה העצום של הערבות ההדדית בין בני האדם.

האם מישהו מאיתנו יכול להגיד שהוא חזק יותר מרב עמרם? התשוקות האלה ניצבות בפנינו מדי יום, בתוך ארבעת הקירות הפרטיים שלנו, במרחק לחיצת עכבר אחת! אנחנו חייבים ערבות הדדית כדי להצליח לשבור את ההתמכרות. אם בעובדה שהשם צופה בו עדיין היה משהו מופשט מדי מכדי לעצור את רב עמרם חסיד מול כוחה של התאווה, לבטח הוא מופשט מכדי לעצור כל אחד מאיתנו כשהתאווה ניצבת מולו. אנחנו זקוקים למישהו – בשר ודם – שישמע אותנו צועקים "אש!" כשאנו חשים חלשים.

כדאי לנסות למצוא חבר קרוב, או רב, שניתן לבטוח בהם ולחלוק איתם את המאבק. וחשוב עוד יותר, צריך להקפיד לתקשר איתם בנוגע להתקדמות בדרך, ולתת להם עדכונים כנים מדי כמה ימים. ברור שעל מנת שזה יעבוד כמו שצריך, עלינו להיות לגמרי כנים ופתוחים עם אותם שותפים לדרך, ויהי מה. אם ניפול, הבושה שנחוש כשנספר על כך, תהיה כפרה בפני עצמה, בנוסף לתמריץ חזק להישאר נקיים בפעם הבאה.

אפשר גם לחבור למישהו אחר הנמצא במאבק דומה, ולתת זה לזה חיזוק. כשאנו מרגישים התקף תאווה, שיחת טלפון לשותף לדרך יכולה להיות מועילה מאוד. על אף שגם הוא עצמו אולי חווה מעידות מדי פעם, באותו רגע הוא רואה ברור יותר מכם, כי הוא לא נתון תחת התקפת תאווה כמוכם. החיזוק שלו הרבה פעמים יהיה בדיוק מה שהיינו אומרים לעצמנו, אבל בגלל שאנו עיוורים כרגע, עלינו לשמוע את זה ממישהו אחר. בנוסף, כשאנו מסכימים לבטל את הרצונות הנובעים ממוחנו שלנו, ומוכנים לקבל כל מה שהשותף לדרך מציע, הרבה פעמים נוכל לצאת מתוך עצמנו ומתוך התשוקות ההרסניות שלנו.

גם כאשר איננו נמצאים תחת מתקפת תאווה, כדאי להיות בקשר עם השותפים לדרך מדי יום בהתחלה, בטלפון או במייל. ככל שנתקדם העדכונים יכולים להיות פחות תכופים, אבל עדיין כדאי לעדכן במרווחים קבועים, שעליהם ניתן להסכים מראש.

אם הנשים שלנו יודעות על המאבק, הן יכולות להיות שותפות מצוינות לדרך. את הכאב שלהן על המעידות שלנו נרגיש בצורה חדה יותר, דבר שיהווה תמריץ חזק מאוד להישאר נקיים (אם כי זה אף פעם לא רעיון טוב להיכנס ממש לפרטי פרטים בנוגע למאבק הזה עם האישה). אם האישה לא יודעת, בטווח הארוך כדאי מאוד שהיא תגלה. אבל את זה יש לעשות רק אחרי שכבר נעשו צעדים רציניים לעבר ההחלמה, ויש התקדמות ניכרת. כמו כן, מוטב לעשות את זה עם הרבה הכנה ומוטב בנוכחות רב או מטפל, שיוכלו לעזור לה להבין את טבע ההתמכרות ולהציע לה דרכים להתמודד עם הנושא. אף על פי שלרוב יהיה קשה מאוד לאישה לגלות על קיומו של מאבק בנושא, בטווח הארוך זה בדרך כלל יותר מועיל מאשר מזיק. מלבד המחויבות המתהווה מולה, בני זוג יכולים, בסופו של דבר, להתקרב מאוד זה לזה כאשר אין סודות ביניהם.

המצב המועדף הוא שהשותף לדרך יהיה מישהו מוכר. זה מוסיף מרכיב של כבוד עצמי, שמגביר את היעילות של המחויבות הפנימית שלנו מולו. אבל אם זה בלתי אפשר בשלב הזה, GYE מספקת מסגרת העוזרת לכל אחד למצוא שותף לדרך, או ספונסר, בתוך הקהילה. צרו איתנו קשר במייל: help@gye.org.il. אתם יכולים לבחור אם להיות בקשר עם השותף לדרך במייל, בצ'אט או אפילו בטלפון. 

מהיום הראשון של המסע, כל אחד יכול להיות שותף לדרך של מישהו, לקבל ולתת מחויבות וערבות, הבנה, חיזוק ותקווה מול אדם אחר, הנאבק באותו קושי. ספונסר, לעומת זאת, יכול להיות רק מכור שנשאר נקי לפחות תשעים יום ברצף.

אם איננו מרגישים שאנו יכולים לתת חיזוק לאחר, אנו יכולים להשתמש במדריך של GYE , על שני חלקיו, כבסיס לחומר נהדר שאפשר לדון בו עם השותף לדרך. כמו כן, אפשר לקרוא ולדון בטיפים הרבים שהאתר מציע.