בעלך לא ידע שאכתוב את המכתב הזה ובוודאי שלא ביקש ממני לעשות זאת. חשוב מאד שתזכרי פרט זה בעוד את קוראת את המכתב.

העולם הזה הוא מלא בעליות וירידות. התפיסה שלנו את הדברים לעיתים יוצאת מאיזון; טוב נראה רע ורע נראה טוב. גבוה נראה נמוך, ונמוך נראה גבוה. לכן, זה מחייב שכשאומדים מצב, לא להתרגש ממה שאנשים אחרים אומרים או חושבים. תבדקו באופן עצמאי כל מקרה לגופו, ואחרי כן עשו מה שאלוקים רוצה מכם שתעשו.

פעם אחת, בשנה הראשונה לנישואי, מישהו שמאד קרוב אלי הצביע על איזה דבר שלילי בנוגע לאשתי. למעשה הם צדקו, לאשתי היה מנהג שלילי מסוים. אני עשיתי את מה שאלוקים ציווה אותי לעשות. אני זרקתי את ההערה שאמרו לי לזבל! אלוקים נתן לי את הנשמה הזו, את הזיווג האמתי שלי 40 ימים לפני שנולדתי. אז הוא רוצה שאתעלם מכך. ונגיד שאלוקים רוצה שאראה את האמת השלילית לגביה, אז זה רק בכדי שאוכל לעזור לה ולא כדי לפגוע בה. הדבר לא שונה מרופא שרואה פצע פעור ומכוער. הוא מסתכל בפצע על מנת למצוא דרך לרפא אותו. הוא לא יורק על הפצע בדחייה ובגועל.

כעת אולי תשאלי למה אני מדבר אלייך. הסיבה היא משום שאת יקרה לי כמו אח שהאוצר שלו היא אחותו האחת והיחידה. כן את, שאני לא ממש מכיר. את, שאם תפגשי אותי בדרך, אחצה את הרחוב לצד השני. את יקרה לי משום שאת הבת של אלוקים, ומשום שאת אוהבת את החבר הטוב שלי - את בעלך, שגם אותו מעולם לא ראיתי.

כיצד יתכן שאני אוהב בעקביות אנשים שאני אפילו לא מכיר ולעולם לא אראה? אם תבלי קצת זמן באתר את תלמדי ותביני.

ובכן, בעלך נמצא כאן או מפני שיש בתוכו התמכרות לא בריאה, או שאם הוא לא מכור, הוא במאבק פנימי תמידי. יש לו משיכה חזקה כלפי מחשבות לא בריאות ורגשות שהוא חייב להילחם בהן על בסיס יומיומי ולפעמים זהו מאבק של שעה שעה. גילית זאת, או משום שהוא החליט לספר לך או שחשפת את הבעיה בעצמך על ידי השגחה פרטית ואז הוא נאלץ לפתוח את הנושא ולספר לך. זה מאוד טבעי לחוש רגשות שכוללים כאב, כעס, פחד ובלבול. אבל אני רוצה לומר לך משהו. את צריכה להסתכל על עצמך ולנסות להבין שיש דברים שמעורבים ברגשות האלו שהם לא במקום.

מאיפה אני מכיר את בעלך? תני לי לספר לך משל. בעלך ואני מטפסים על הר תלול וגבוה. לפתע, בריון אחד כבד משקל צץ ודוחף את שנינו למטה. שנינו מתגלגלים למטה במהירות גבוהה. אני נתקל באבן גדולה. אני מקבל מכה חזקה בראש וסובל מכמה צלעות שבורות, אבל לפחות הסלע הענק עצר את הנפילה שלי. בעלך שהיה רחוק כמה סנטימטרים ממני, מפספס את הסלע והוא ממשיך להתגלגל במדרון למטה. לבסוף הוא נעצר בהמשך המדרון למטה. כשהוא נפצע וסובל הרבה יותר ממני הוא בכל זאת מוצא את הכוחות הפנימיים לקום ולהתחיל לטפס חזרה.

עכשיו אחותי היקרה, לזה התכוונתי כשאמרתי שהעולם הזה עם עליות וירידות. יתכן שמבחוץ אני אראה יותר גדול מאשר בעלך, אחרי הכול אני נמצא במיקום הרבה יותר גבוה בהר. אבל האם זה לא מגוחך? את לא רואה כמה מגוחכת המחשבה הזו? הסלע הגדול שעצר את הנפילה שלי לא בא מאיזו זכות מיוחדת שיש לי. אלוקים, מסיבות שלא ברורות לי, רצה שאדחף למטה ואתקל באבן. ובעלך, מסיבות לא ידועות גם כן היה באותו כיוון והוא פיספס את המכה בסלע בכמה סנטימטרים בודדים. אני לא ממציא תירוצים לבחירה שגוייה, אבל זה ברור לי כשמש, שבעלך הוא יותר גדול ממני ויש לו כוחות יותר ממני. אני מסתכל עליו למטה מהגבעה, ואני רואה שהוא נלחם וממשיך להילחם ולטפס. ואני מקבל ענווה. אני רואה את הגדלות שלו שאת עדיין לא מזהה- אבל בסופו של דבר- את תזהי.

והגברים ה"קדושים", אלו שאת חושבת שהם אנשים גדולים, שבלבך הפצוע והכועס את חושבת :"זה הגבר שאתו הייתי צריכה להתחתן"- הגבר ה"קדוש" הזה אולי אף פעם לא חווה את הניסיונות האלו, את הדחף החזק, ואף פעם לא חווה את הכאב שבמקומות האפלים האלו. הוא אף פעם לא התפרק מהתרסקות קשה. אלוקים שם אותו במקומות בטוחים. שימי את הגברים האלו מחוץ למקומות הבטוחים האלו, והם יתפרקו כמו מצלמה זולה.

אם בעלך נמצא ב-GYE, אז הוא נמצא מול מראה שהיא אמתית באופן נוקשה. למרות הכאב, הוא רואה את עצמו בכנות בלתי מתפשרת. הוא רואה בעצמו דברים שהוא לא אוהב לראות. הוא רואה מה עליו לתקן, ומה הוא חייב לעשות כדי להתקרב לאלוקים, ולא תאמיני- הוא עושה זאת, בכדי להתקרב אלייך בצורה שתהיה קרובה ועמוקה.

גברים הם גברים. יתכן שהוא יחווה קושי לספר לך את הדברים, אבל אני יודע את לבו. אני יודע שהוא אוהב אותך מעומק הלב. הוא יודע שאלוקים העניק לו אותך 40 יום לפני שהוא נולד, והוא יודע שהוא פגע בך מאוד. אם הוא כאן, הוא מרגיש את הכאב בתמידות כמוך. והסיבה לכך שזה מה שהמראה של GYE עושה. הגלישה כאן אפילו בצורה אנונימית דורשת אומץ, כנות, ענווה ונחישות בלתי מתפשרים בכדי לתקן את הכאב שנגרם, וכן לתקן את העוולות.

אחותי היקרה, אני חייב להזכיר לך שמי שאומר לך את הדברים האלו זה רק אני, ולא בעלך. אז אם מה שאומר לך בהמשך מכעיס אותך, אז תכעסי עלי ולא על בעלך.

הכאב שאת חשה אמור להופיע רק מתי שמעשה של חוסר נאמנות מתרחש. גם אם הוא ניסה בכל כוחו, ואף על פי כן הוא נפל בצורה חזקה, יש לך את כל הזכות להרגיש את הכאב; הדקירה של הכאב כשנפילה כזו מתרחשת. אבל אין לך זכות כלל וכלל, להאשים את בעלך על עצם ההתמודדות; משום שמדובר בדחף תאוותני. את יכולה לכעוס כשהוא נופל, אבל לכעוס על עצם העובדה שהוא בהתמודדות שכזו זה דבר פסול בעיקרו.

לדוגמא, אם את ובעלך צריכים ללכת לשבע ברכות, או שאתם ביחד ברכבת, או בחדר המתנה שיש שם נשים אחרות, וכאלו שמתלבשות בצורה לא צנועה. או ששניכם יוצאים להליכה, וקבוצה של בנות צצות מעבר לרחוב, וכל אחת נראית יותר טובה מהשנייה. את חדה וערנית, וכמו שאומרים, לא נולדת אתמול. את מכירה את בעלך היטב. את רואה אותו מתמודד עם עצמו, הוא מסתכל על הרצפה, הוא מתחיל ללחוש תהילים, הוא בוהה בספר או בעיתון של "יתד" או המודיע" או כל דבר אחר. את מרגישה את המרירות ואת הכעס שמציפים אותך. את לא מרגישה כך כי הוא נכשל בניסיון, אלא על עצם ההתמודדות בתוכו. אני לא אמורה להיות בשבילו הכול? למה הלב והראש שלו הולכים לכיוונים האלו?

אחותי היקרה, זהו כעס שלא במקומו. אם הוא נועץ מבטים בנשים היפות האלו מעבר לרחוב. אז בהחלט, זה מכאיב. אבל אם הוא לא מסתכל, הוא מביט למטה, או על ספר, או שהוא מכריח את עצמו לחשוב על דבר תורה, או שהוא מתפלל לאלוקים שיעזור לו? אז את טועה, ואפילו קצת אכזרית בגישה ובכעס שלך כלפיו. התלונני לבורא עולם שיצר אותו! את צריכה להיות גאה. הוא נלחם, הוא לוחם. הוא מנסה כל כך חזק למען אלוקים. הוא מנסה כל כך חזק למענך, לזיווג האמתי שלו, לאשתו היקרה. את צריכה לאהוב אותו בעבור זה, ולא להתבייש בו.

אם כבר בעלך נמצא כאן ב-GYE, אז הוא כבר מרגיש אשמה בכל נפילה. כמו שאמרתי מקודם, GYE מלא באהבת ישראל, אבל האתר הוא מראה נוקשה של כנות. הוא מביט בפגמים שלו וזה כואב להחריד. זה כל כך כואב ובכל זאת הוא לא מביט לכיוונים אחרים. הוא מנסה בכל כוחו, ומנסה לתקן את העוולות.

ובכן אחותי היקרה, אני אומר את הדברים מאהבה בגלל... שזה מאוד כואב לומר את הדברים...(זה טוב שאני כותב ולא מדבר, משום שהדמעות מתחילות לרדת). אני לא רוצה לומר אבל אני חייב. אני אומר את הדברים מתוך אהבה כמובן. המאבקים של בעלך לא נותנים לך שום תירוץ לא להסתכל במראה בעצמך, מראה מהסוג שיש לנו ב- GYE. כנראה שלך אין את הדחפים המיניים החולניים אלו, אבל כמו כל בן אנוש בעולם הזה, יש דברים שגם את טועה בהם ועלייך לתקן. את חייבת להיות אמיצה ולהביט על עצמך. את חייבת להכריח את עצמך לראות את הצדדים המכוערים שיש בך, וכמו כן להביט על הצדדים הטובים ולטפח אותם. יש הרבה דברים שכדאי שתלמדי על עצמך. גם זה יכאב, אבל זו הדרך היחידה להחלים, ולהיות אדם יותר טוב, אימא יותר טובה, וכמובן אישה יותר טובה.

אחותי היקרה, אם את אישה טובה, הגונה, ויקרה, אז בעלך יפתח את לבו ויביע התעניינות לחלוק אינטימיות אתך. חשבי פעמיים לפני שתדחי אותו. אם הוא נמצא כאן ב-GYE, אז את יכולה לראות בבהירות שזה לא רק צורך פיזי. הוא רוצה להתחבר אתך רגשית ברבדים העמוקים ביותר. הוא רוצה לומר לך דברים שיתכן שהוא יפחד לספר לך, אבל זו הדרך היחידה שהוא יכול לעשות זאת.

בעלך שופך את לבו בבכי, והוא נואש להחזיק אותך, הנשמה התאומה והאמתית שלו, והוא בוכה על צווארך. פתחי את לבך ואת הזרועות שלך והרשי לו לעשות זאת. הסיבה היא, אחותי היקרה, שזה מה שאלוקים רוצה ממך שתעשי.

תגובה של אישה:

זו הפעם הראשונה שאני כותבת ב-GYE. אני אישה שמצאה את בעלה מתמודד עם הנושאים הללו. אני רק רוצה להודות לכם מקרב הלב על המכתב הזה. אני בכיתי במשך כל השנה וכל מה שכתבתם הוא אמת. אני יודעת זאת, אני פשוט צריכה להפנים את זה. תודה רבה לכם על הזמן והאנרגיה שהשקעתם בכדי להוציא לאור את המסר החשוב הזה. ולכל מי שקורא זאת אני מבקשת שתדעו שמה שכותב המכתב אומר הוא אמת. בכדי שבעלך "יחלים" הוא צריך אותך. הוא זקוק שתאהבי אותו ותתמכי בו. הוא צריך שתחייכי אליו ותלכי מאחוריו אחרי כל צעד. נכון, את עלולה להיות פגועה וכואבת כשהוא נכשל, אבל הכעס על עצם ההתמודדות היא טעות. גם לי יש מחשבות מסוג זה " טוב, לפלוני אלמוני אין את ההתמודדות הזו, הייתי צריכה להתחתן אתו..." . קודם כל, את לא יכולה לדעת זאת במאה אחוז, וזה לא משנה, כי הרי בסופו של דבר התחתנת עם בעלך!  בכל מערכת נישואין יש נושאים שעולים וזה האחד בשבילך שאלוקים יודע שאת יכולה להתמודד אתו. האם זה קשה? כן, מאוד קשה, אבל אם את האישה הטובה ביותר שיכולה להיות ואת מנסה  לומר לבעלך שאת שם בשבילו מתי שהוא רק צריך אותך- רגשית, רוחנית, ופיזית אז אלוקים יעזור לך גם. אלוקים מתנהג אלינו בדרך שאנחנו מתנהגים אל אחרים, ואם כל מה שאנחנו עושות זה לכעוס על הכישלונות של הבן זוג שלנו אז אלוקים ימצא את הפגמים שלנו ואת הסיבות לכעוס עליהם (והרי לכולנו יש פגמים). אולם, אם אנחנו תומכות ועוזרות אז אלוקים יחזיר לנו באותה מטבע. אני לעולם לא חשבתי שאצטרך לכתוב על כאלו דברים ולומר את האמת. עד לפני כמה חודשים לא ידעתי שדבר כזה קיים בעולם שומרי המצוות, אבל הוא קיים ואנחנו הנשים שנבחרו בכדי לעזור לגברים האלו. אני רק יכולה להתפלל שאלוקים יעזור לכול מי שנמצא ב-GYE ושכולנו נזכה למשיח במהרה בימינו אמן!