טוב, ברור שזה לא בדיוק אותו דבר, ואי אפשר להשוות איזה הרגל מגונה להתמכרות אמיתית, אבל בכל זאת - יש כמה דברים שעדיין מקבילים בין הפסקת העישון לבין הפסקת השימוש בתאווה.

אבל לפני הדברים הדומים - רגע על הדברים השונים. עיקר השוני הוא בעצם היכולת להפסיק, שזה כמובן נגזר מהצורך אותו ממלא העישון או התאווה. העישון יכול למלא צורך של בריחה קלה, הרגשת היי חלשה ואולי קצת מעבר לכך, ואילו התאווה מילאה עבורי צורך אמיתי, כי היא החליפה הרבה מהמנגנונים הבסיסיים שלי. לכן, כדי להפסיק לעשן כל מה שהייתי צריך זה החלטה חזקה ואולי עוד כמה כלי עזר פשוטים, אבל כשניסיתי את אותם דברים על התאווה - זה היה כמובן חסר סיכוי ותועלת, ואני צריך תכנית הרבה יותר מאסיבית כדי להחלים.

עישנתי די הרבה שנים, לא משהו מטורף אבל המינון גבר מפעם לפעם והיה ברור שזה כבר לא סתם איזה עישון קליל. בתחילה זה היה "תן לי ואין לי", אבל אחר כך זה הפך לקניית חפיסה רק בימים "מאוד לחוצים", ואז קניה גם בימים רגילים, ובקיצור - הכיוון היה ברור. ובכל זאת, בכל הזמן הזה לא באמת ניסיתי להפסיק. היו לי הפוגות קלות, אבל לא יותר מזה, ובודאי לא נסיון של הליכה על כל הקופה.

רק כאשר הגעתי למצב בו באמת לא רציתי יותר לעשן, אז ורק אז - הפסקתי לעשן. לא "ניסיתי להפסיק לעשן" אלא ממש "הפסקתי". אם הפעם הזאת היתה מגיעה אחרי שורת כשלונות קודמים - ספק רב אם היא היתה אפקטיבית למרות שבשלב זה באמת רציתי להפסיק. מה שעזר לי היתה העובדה שיכולתי להאמין בכך כיון שלא היתה לי היסטוריה של חוסר הצלחמה.

את הנושא הזה ראיתי כתוב באחת החוברות של תכנית 12 הצעדים לגמילה מהתמכרות למין. לא להתחיל את התכנית לפני שאנחנו באמת רוצים להפסיק, כיון שנסיון מוקדם מידי לא רק שלא מועיל אלא גם עלול להפריע לנו בעתיד כאשר באמת נהיה מוכנים להפסיק. חברים שהגיעו מרוסקים לתכנית והיו מוכנים לעשות הכל, היו בסיכוי הרבה יותר טוב להחלים, מאשר חברים שהגיעו כשהם עדיין מתנדנדים ולא בטוחים שהם מוכנים לוותר. אם כואב לי אבל אני עדיין לא מוכן לוותר על התאווה, עדיין לא מוכן לעשות הכל - כדאי שאלך כעת ואחזור כשאהיה מוכן.

זה המסר הכי חשוב שלקחתי מהפסקת העישון, והוא נכון בנושא הזה כמו שהוא נכון בהמון דברים אחרים. אין טעם "לנסות" כאשר בתוך הראש אני מראש יודע שאפסיק באמצע הדרך. במקרה שכזה - עדיף לא להתחיל מאשר להתחיל ולהפסיק. זה אולי נשמע כואב כי זה אומר שחבר שעדיין לא מוכן להפסיק לגמרי ייאלץ להמשיך לסבול כדי שיוכל להתחיל להחלים, אבל זאת המציאות ועדיף לדעת אותה מאשר להתעלם ממנה.