חברה משתפת בפורום:

אני הבוקר "חנקתי" את עצמי. הסתכלתי בקבוצת הוואצאפ של חברים באס איי בפלאפון של בעלי. וגיליתי שהוא כתב שהוא יצא מהעבודה ונסע לעיר אחרת בשביל ל"השתמש" במישהו. בסוף הוא מודה לאלוקים נשאר נקי.

איזה מן נקיות זו? ובכלל הוא משקר כל הזמן שזה נראה שהוא מאמין לשקרים שלו בעצמו.

אני כל כך מדוכאת שאני רוצה כבר להתחתן עם מישהו אחר. אפילו  שיש לנו ילדים שיכולים להיפגע. ואפילו שבעלי מאד אוהב. מה זה שווה האהבה החברית הזו? כשאני זקוקה לו הוא "עייף". 

אז מה לא הייתי צריכה להסתכל בפלאפון שלו?

חברה ותיקה מגיבה:

תנסי לדמיין את עצמך שיאמרו לך שלעולם לעולם יהיה אסור לך לאכל שוקולד. תהיה לך קבוצה על זה שגם כך להן נאמר, אם מבחינה בריאותית אם מכל בחינה אחרת. הקושי הזה יהיה ממש בלתי נתפס! כל התגברות זה השג!  

יש קבוצות כאלה של מכורים לאוכל, שהם כבר שנים נקיים מכל אכילה שלא לצורך, והאכילה שלהם מאוד "משעממת"... בהתחלה הם 'טיפסו על הקירות' כמו כל גמילה רגילה. אחרי כמה זמן הגוף שלהם מתנקה מההתמכרות למתוק וכו' וזה כבר 'שטח כבוש' אצלם. כך גם כל התמכרות בכלל-סמים, אלכוהול, וההתמכרות למין בפרט.

למכור קשה מאוד עד בלתי אפשרי לשתף את קרוביו ב'נצחונות' שלו, כי אין להם את מחלת ההתמכרות שיש לו, וממילא הם לא מסוגלים להבין מה הוא עובר. מה גם שהם כמו 'גוש אשמה' מולו. הוא מרגיש מולם נורא. אין מצב, בטח לא בתחילת ההחלמה, שהוא ישתף כאלה דברים. הוא חייב את ה'אחוות מצורעים' שלו האישית.

לגבינו, אני אמורה לדעת באופן כללי מה המכור עשה, כדי שתהיה כנות בסיסית בנינו, וכדי לשמור על עצמי ממחלות וכד'. אם הוא חוצה גבולות, אני אמורה לדעת ע"מ לכלכל את צעדי נכון ולהחליט מה ואיך יראו חיי מעכשיו - איתו או חלילה בלעדיו.

אבל- זה אמור להגיע אך ורק ממנו. אם אני מחטטת בחפציו, אני מזיקה מאוד לעצמי ולהחלמה שלי.

יש נשים שסופרות 'נקיון' ממעשים כאלו- כאילו הם אובססיה של התמכרות ממש! (לא כאילו, באמת..). אם אני מתעסקת רק בהחלמה שלי ומחוברת לאלוקים, אני יודעת שההתעסקות הזו- לא רק שאינה מועילה-היא גורמת לי לאי שפיות והפנית כל משאבי לאורך היום לאפיקים הלא נכונים, והורסת כל מה שנקרה בדרכי.

למה? כי אני מנוהלת מהמידע הזה כל היום, וזה 'משדרג' את מערכת העצבים שלי לכוון הנגדי ופוגע בכל מה שאני 'נוגעת' בו.

12 הצעדים נותנים לי על כך מענה ומחזירים אותי לשפיות אחרי כל פעולה. הם יכולים מאוד לעזור כאן. 

אני מודה בחוסר אונים מול המכור והחלמתו, משתפת חברות, מדברת עם אלוקים ומבקשת ממנו עזרה, מחליטה לתת לו לנהל את ההחלמה של בעלי,כותבת, מודעת לדפוסים ופגמים שלי ומבקשת מאלוקים שיאפשר לי לשחרר כי אני לא מצליחה לבד,מדברת עם ספונסרית, מבקשת סליחה במי שפגעתי תוך כדי האובססיה אחרי בעלי, עושה חשבון נפש, מתפללת שוב ולבסוף... קורים לי ניסים  (באחריות! לי ולעוד המון חברות שתעדנה על כך!) ואני לומדת כיצד לנהוג בכל תחומי חיי ומשתפת אחרים.

זה פשוט גדול איזה שחרור אני חווה!

והכי חשוב, כשאני מאפשרת לאלוקים להכנס, אני הרגשתי שזה הפשט: "פתחו לי פתח כפתחו של מחט (תעשו פעולות בכניעה ותצפו לעזרה שלי בענווה) ואני אפתח לכם פתח כפתחו של אולם".

איך חברה התבטאה "אצלנו, כל השנה זה ר"ה והימים הנוראים!"

בהצלחה!

אוהבת.