אחרי 6 שעות של איבוד צלם אנוש מול המחשב

לפני שנה, אלול תשע"ב. כמה ימים לפני סליחות, השעה 5 לפנות בוקר.

אני מותש. נפשית רוחנית, פיזית. מסיים כעת 6 שעות מול המחשב. 6 שעות של איבוד צלם אנוש, חיפוש תהומי אחר תאווה. והתוצאות = אפס.

הייתי בטוח שהלילה אני מוצא את אשר אהבה נפשי... את המילוי לבור הריק שיש בי. עברתי מאות סרטונים. הימרתי על כל אחד מהם שהוא הוא יהיה זה אשר יספק לי את העונג המיוחל. טעיתי. אבל הפעם זה היה מדי מר. האכזבה הייתה קשה, נשברתי. הגעתי לקרקעית שלי.

כבר כמה חודשים שאני רואה את המודעה: טובע בפיתויי האינטרנט??? שמור עינך. אף פעם לא העזתי להודות שאני טובע. אני?? טובע???

מה פתאום?! אני ירא שמים, מוכר בציבור כיהודי חשוב, שם טוב, ראש וראשונה לכל דבר שבקדושה... (לפעמים אני מייחל לשמוע את ההספדים עלי. אני יודע שזה יהיה מרגש ומחזק.)

וכי אני המוצלח יודה בזה שאני טובע? הרי ההודאה עצמה מריחה כמו ייאוש. הרי אני בעצם טוב! רצוננו לעשות רצונך! אסור לי להודות שאני טובע.

באותו לילה מר ונמהר לא נשאר מקום לפרשנויות. נגמרו לי התירוצים. ירדה לה חומת ההכחשה. אלוקים פתח את עיני האתון, הבנתי והודיתי אני טובע!

ואם אני מודה שאני טובע, המודעה של שמור עינך נועדה עבורי. נכנסתי לאתר שמור עינך ונרשמתי מיד.

וכאן התחילו שני חוויות שונות לגמרי, נראות כסותרות, אבל באופן נסתר הם דווקא התמזגו יחד למה שנקרא "החלמה". החלמה מהתמכרות.

לפי התכנית של 12 הצעדים.

מצד אחד, כשנקרע המסך, כשאדי התאווה התפזרו ממוחי המעורפל פתאום הבנתי את עוצמת הנזק שנגרם לי בעקבות השימוש בתאווה. הבנתי שאני כמו ילד קטן שלא יודע להרגיע את עצמו בלי מוצץ ודובי. כך גם אני, מפותח רגשית כמו ילד קטקטן, וכל פחד דאגה לחץ בושה אשמה וכמעט כל רגש מוציא אותי משיווי משקל ואני לא מסוגל להתמודד, נאלץ לברוח אל התאווה החמימה והנעימה בתקווה שבעולם ההוא שלה אוכל למצוא את השלווה.

פתאום אני קולט שאני כמו פקק שעם בלב ים. עף עם הרוח, מוכתב על ידי הגלים שסביבי, ללא יכולת להתנהל רגשית. כל פגמי האופי שבי מאיימים עלי להשמידני, ואני חלש וכנוע חסר אונים מולם. אני מוצא את עצמי אויב העולם, בודד מנוכר, מאשים את אשתי ברוב בעיותיי ואת הורי במה שנשאר... אני מלא כעס וטינה. מזמן אבדה לי איכות חיי... מציאות עגומה.

במשך השנה שאני בתכנית אני מבין את זה יותר ויותר. כמו אותו שיכור, שרק כשהוא מתעורר משכרונו הוא מגלה עד כמה קרועים מכנסיו, בידי היתה האפשרות לברוח מהבושה של המכנסיים הקרועים ולשתות שוב לשכרה. אך בחסד אלוקים נשארתי שפוי, נשארתי באותה מציאות בה מכנסי קרועים.

מצד שני במהלך השנה האחרונה הוצפתי בכל כך הרבה מתנות. זכיתי לקשר מחודש ורענן עם אבא אוהב שבשמים ובארץ. זכיתי לחברים הכי טובים שהיו לי אי פעם. זכיתי לתכנית מחוללת נסים ששמרה אותי נקי במשך השנה האחרונה. זכיתי להמון רגעי שפיות ומפוקחות בהם הגבתי נכון למצבים רגשיים מסובכים. זכיתי להיפטר מטונות של אשמה ובושה, זכיתי להבין שהאגו הוא לא זהותי האמתית, זכיתי למתנת הכנות והפתיחות, זכיתי לקשר פתוח ועמוק יותר עם נוות ביתי, זכיתי לקבל את עצמי כפי שאני ולא להיות כ"כ תלותי בדעת אחרים, זכיתי להרגיש דברים - המנעול שעל הלב השתחרר, זכיתי לנצל כמה מכישרונותיי המבוזבזים, זכיתי לפרנסה, אסירות תודה לה' כל כך הרבה דברים נפלאים קרו לי השנה. השנה זכיתי לתקן הרבה חורים במכנסיים הקרועים.

איך התחושות הסותרות הללו מתחברות יחד?

כי רק כשהבנתי את גודל הבעיה ופניתי לעזרה. עזרה אנושית אנונימית של שמור עינך, ועזרה מאלוקים אוהב שיציל אותי, רק אז נפתחו שערי שמיים למתנות הנפלאות. כל זמן שחשבתי שאני בשליטה והכל בסדר, הייתי נעול, חשבתי אסתדר. עוד קצת כח רצון עוד קצת תובנות ואצליח לנצח לבד! אטפל בעצמי בבעיה הקטנה של הנפילות... עוד קצת תורה ומוסר עוד טיפה צדקה ומקווה ואהיה צח כשלג. רבותי, זה לא עבד לי! לא הסתדרתי לבד. לא עזר לי להתייפייף. רק כששמתי את עצמי על שולחן הניתוחים, קרה הנס. ואורו של אלוקים נכנס לכל תחום בחיי והאיר אותם באור מופלא.

רק כשהפנמתי שהייתי שיכור וזה גרם לקריעת מכנסי, יכולתי להבין את הנזק של האדים על המוח. עצרתי! ובעזרת כח עליון התחלתי בתיקון...

תודה לך אלוקים, תודה על כל המתנות. תודה לך שהלבשת אותי חזרה. ברוך אתה... אשר הכין מצעדי גבר...

השנה, אלול תשע"ג,

אני עומד לפני בורא עולם ומודה לו על כל שניה ושניה מהשנה. הייתה לי השנה המיוחדת בחיי. מבקש מאלוקים שנה נוספת כזו.

אני הולך בעוד כמה ימים לעמוד ולהמליך את אבינו מלכנו! אין בי בושה או פחד, אין בי אשמה וכעס, רק אהבה וקבלה, זכיתי לחיות מחדש...

"זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים וכתבנו בספר החיים למענך אלוקים חיים"...

• מכיר מישהו שאולי צריך עזרה? אתם יכולים לעזור להם בצורה אנונימית, לחצו כאן.
• רוצה שאנחנו נשלח מייל אנונימי לרשימת התפוצה שלכם? לחצו כאן.
• רוצה להדפיס ולתלות/לחלק פלייר של שמור עיניך? לחצו כאן.

ארכיון המייל היומי

פספסתם אחד המיילים? מעכשיו אפשר לעבור על כל המיילים היומיים שנשלחו! לחץ כאן