| מייל זה מכיל תמונות, אם אינך רואה אותם - הצג בדפדפן. |
|
||
|
||
| . | ||
|
||
|
בשנאת ה' אותנו רבים מאיתנו ואני (הייתי) בתוכם, משוכנעים שבורא עולם שונא אותנו, ברא אותנו מכורים כדי שנסבול, יצר לעצמו שעשוע בדמותנו האומללה כדי שיוכל להתענג מאנחותינו, לא פעם ראינו אותו ברוחנו, מחכך ידיים בהנאה מכל כאפה שנוחתת עלינו, ממש 'חוגג' מכישלוננו, האמנו באמת שהוא עסוק ראשו ורובו בתכנון המלכודת שתסגור עלינו סופית, בשל יחסים מתוחים איתו, לא השכלנו לייצר עימו שום שיח, ישנם שהגדילו וברגעים קשים במיוחד התריסו כלפיו במילים קשות. מפרשת השבוע נראה שאין חדש תחת השמש, לא המצאנו כלום, שנות דור לפנינו היו שהאמינו בשנאתו, באמת. ללא קשר למה שעשה בעבורם. את הפוסט הזה אכתוב באהבה, של בן לאביו, שנשא את בנו והוכיח לו אהבתו. רק כי הוא בנו. - - - - - שנתיים פלוס של ניסים גלויים לא הספיקו, מה שעושה מי שלא אוהב עבור מי שהוא לא אוהב... ובכל זאת, הם עדיין לא היו בטוחים באהבה, ההפך, משוכנעים שזו שנאה. שסוף סוף נחשפה התוכנית האלוקית לחיסולם. הבורא נתן למצרים מכות? משנאה. הוציא אותם ממצרים? משנאה. קרע להם את הים, משנאה. נתן להם תורה, משנאה. הוריד להם מן, כל יום, ליד פתח האוהל, מ... נכון, צדקתם, משנאה. של בניו, של ישראל... ניצח בעבורם את עמלק, המתיק להם מים, הוליך אותם עם 'מזגן' צמוד – ענני הכבוד, יישר להם את פני השטח וסלל עבורם דרך נוחה עם 'המכבש' האדיר - עמוד הענן, הניס מהם חיות טורפות, העלים מעיניהם נחשים כקורות, עקרבים כקשתות, הגיז להם שליו, והכל משנאה. הוא הולך להכניס אותם לארץ כי הוא שונא אותם. הבטיח להם כל כך הרבה, עשה ועשה, ללא גבול כדי להחטיף להם. פלא, זה מה שהיה להם בראש? רש"י מסביר שכן, פשוט - זה מה שהיה להם בלב. "והוא אוהב אתכם, אבל אתם שנאתם אותו" – מה דליבך על רחמך, מה דליביה עלך... מה שבליבך על חברך, זה מה שיש בליבו עליך. ככה זה, כשאתה שונא אתה בטוח ששונאים אותך. הם היו משוכנעים שהבורא שונא אותם כי הם שנאו... אותו. למה? איך הראש יכול כל כך להתעקם? הספורנו מספק תשובה לתמיהה הגדולה, מדוע הם חשבו שהם שנואים - "על מה שעבדנו עבודה זרה במצרים". אשמה (מוכר?) אבל באותה העת מעורר שאלה גדולה לא פחות, וכי על פחד מעונש, חרטה על חטא נורא כעבודה זרה, ולמעשה רצון לתשובה מגיע עונש נורא שכזה? ארבעים שנה באמצע שום מקום, מניעת כל הטוב המובטח מדור שלם? הרב דסלר זצ"ל (ח"ב עמ' 46) מסביר שכן, לתוך תהליך התשובה הגדול שלהם השתרבב חסרון ביטחון בבורא – "כי חזק הוא ממנו"... התיקון היחיד יתבצע באמצעות בכיה לדורות. המלבי"ם שופך עוד אור על המתרחש במוחם של אנשי דור המדבר – היה ברור להם שיציאת מצרים במהותה נועדה ח"ו להשמדת ישראל, מופרך? חכו להסבר 'ההגיוני' הבא: המצרים לא הסכימו להשמידם. למה? כי הם לא רצו להפסיד עבדים... הוציא היוצר את ישראל ממקום בו היו מוגנים, לידי האמורי שהיה מוכן להורגם... - - - - - טוב, אז אנחנו לא הראשונים. יופי. 'הם' באמת לא ראו את המציאות, ים סוף מצרים מן באר עמוד ענן, וכו', הפרשנות שלהם היתה נוראה. אבל אני, אצלי? מה, אכלתי מן לאחרונה? תגיד מה טוב? רק רע יש לי ממנו. הוא הרס אותי. בכח הוא מחזיק אותי פה חי... תאווה תאווה. ועוד תאווה, כספים בנקים מכולת הוצאה לפועל. כבר לא רוצה לפתוח יותר מכתבים מהדואר, מי יודע מה עוד הוא מכין לי. וזה עוד לפני שהגעתי להתעללותו בי עם השליחים הנאמנים שלו, אשתי הילדים חמותי.... אח, צרות. עכשיו אתה מבין למה ברור לי שהוא שונא אותי?! בכיה לדורות. |
||
|
ארכיון המייל היומיפספסתם אחד המיילים? מעכשיו אפשר לעבור על כל המיילים היומיים שנשלחו! לחץ כאן
|
||||||||||||||||
אם רצונך שנסיר אותך מהרשימה
