חיזוק יומי 429 - תענוג

מייל זה מכיל תמונות, אם אינך רואה אותם - הצג בדפדפן.

דף הבית הסכמות אודותינו התוכנית גישה נכונה כלים

להירשם לפורום לחץ כאן

תענוג

מאת: הרב נח וינברג זצ"ל

העולם הגשמי נוצר להנאתנו. צמיחה רוחנית מגיעה תוך התמודדות בעולם החומר, בדרך שמובילה לצמיחה ולהתעלות.

קרה לך פעם שהלכת לאיבוד בתוך שקית של ביסלי? פתחת את השקית והתחלת לכרסם אחד, שניים, שלושה... ופתאום השקית התרוקנה. באיזשהו שלב כבר לא היית רעב, אבל לא יכולת לעצור. עברת מזמן את נקודת ההנאה מהאכילה, ועכשיו - יש לך בחילה.

אמנם ההנאה הגשמית היא חלק בסיסי מהנאת החיים שלנו, אולם, בו בזמן עלינו ללמוד לשלוט בה ולנווט אותה כך שתועיל לנו ולא תזיק.

הדרך השמונה עשרה – במיעוט תענוג – הפחתת ההתמכרות להנאה הפיסית. אתה לא יכול לאכול חטיפי שוקולד כל היום. זו אינה דרך לחיות.

בני האדם בטבעם רודפי תענוגות. ככל שההנאה גדולה יותר, עוצמתה גדולה יותר. למד כיצד להמיר את ההתלהבות הפיסית לרמות עמוקות יותר של הנאה, משמעות ויצירתיות. אל תדאג – לא תפסיד את ההנאה הגשמית, להפך, אתה תלמד להגביר אותה ולהעריך אותה יותר.

חיים אניני טעם

אתה יושב ואוכל סטייק עם צ'יפס. בנגיסה הראשונה, כולך עסוק בהנאה, אתה יודע איזה חלק בלשון מרגיש כל טעם, ואיך זה משפר את ההרגשה שלך.

אבל מה קורה בהמשך? לפני שאתה שם לב, אתה מתחיל "ליבלוס".

כאשר אנין טעם אמיתי לוקח כוסית יין, השתייה עצמה מהווה עבורו רק אספקט אחד מההנאה. תחילה, הוא מרחרח את היין, אחר כך הוא לוגם טיפת משקה ומגלגל אותה אט אט בפיו, כשהוא בודק את הטעם והניחוח. רק אז, לאחר שהמבחן עבר בהצלחה, הוא בולע.

בפעם הבאה שבה אתה שותה קולה, שאל את עצמך: "איך זה משפיע עלי? מה זה עושה לי?" ברוב המקרים 90 אחוז מהמשקה נשפך ישירות אל תוך הבטן, מבלי לפגוש אפילו בבלוטות הטעם שבלשון. אנחנו לא נותנים לעצמנו אפילו את ההזדמנות ליהנות מהמשקה.

נחזור לנושא, "זיהוי והגברת ההנאה". נסח לעצמך מהי בדיוק ההנאה הספציפית שבה אתה חש: מה גורם לטעם הטוב, למראה הטוב, לריח הטוב, לתחושה הנעימה? לדוגמא:

- גלידה – קר, מתוק, רך.

- חברים – ביטחון, קשר, התחושה שמבינים אותך.

- תורה – בהירות, חוכמה, רוחניות.

היה אנין טעם לגבי חייך. התמקד בהנאה ודאג לכך שתזכה להנאה המלאה. גלגל אותה במחשבתך, ומשוך את הטעם. ההנאה העמוקה תמריץ אותך ותיתן לך כוח ואנרגיה.

יופייה של ההנאה הגופנית

בחברה המערבית נוטים רבים לחשוב ש"הנאה גופנית היא חטא". תפישה זו מייצגת את התפישה הנוצרית הקתולית, אשר בה זוגיות, אפילו בחיי הנישואין, נחשבת ככניעה לצרכים הבהמיים. לכן, אנשי הכמורה והנזירים יישארו תמיד רווקים.

החברה המשכילה, מצד שני, נוטה לקחת את נקודת המבט ההפוכה: החיים הם מרדף נהנתני אחר סיפוקים גשמיים ללא גבולות.

דרכה של היהדות, היא דרך האמצע: הקב"ה לא ברא את העולם הגשמי על מנת לתסכל אותנו, אלא להנאתנו. החיים אמורים להיות נעימים ומרתקים. רוחניות יהודית אינה מושגת בשנות מדיטציה על פסגת הר קרה, או בצומות ותעניות במנזרים מבודדים. הרוחניות היהודית נובעת מתוך חיים והתמודדות בעולם החומר, בדרך שמובילה לצמיחה ולהתעלות. בלילות שבת, אנו מגביהים כוסית יין ומשתמשים בה – לא על מנת להשתכר – אלא על מנת לעשות 'קידוש', לקדש ולרומם את יום השבת. את הרוחניות, אומרת היהדות, צריך למצוא במטבח, במשרד ו...כן, אפילו בחדר המיטות.

בורא העולם, יצר את עולמו על מנת שנהנה ממנו. בתלמוד כתוב שאם יש לך הזדמנות לטעום פרי חדש, ואתה בוחר שלא לעשות זאת, עוד תצטרך לתת על כך את הדין בעולם הבא. מה כל כך מיוחד בפירות? הקב"ה היה יכול לברוא עבורנו תערובת מספוא מועשרת בכל הויטמינים והמינראלים הדרושים לקיומנו. אבל, הוא בחר לברוא עבורנו מטעמים מיוחדים – פירות. זוהי תולדת האהבה, במיוחד עבורנו על מנת שנהנה.

- שלום! תראה איזו עוגה נפלאה הכנתי בשבילך!

- אמא. לא בא לי. אני בדיאטה!

- בסדר, אל תאכל הרבה, אבל לפחות תטעם.

- תני אותה לאבא, תני לאורחים, שמישהו אחר יאכל.

- לפחות נגיסה אחת, הרי אפיתי אותה במיוחד בשבילך...

בדיוק באותו אופן, הסירוב שלנו לטעום וליהנות ממתנתו של הקב"ה - הפירות, משקף חוסר הערכה וכפיות תודה.

חז"ל מלמדים אותנו שאדם מבוגר צריך מדי פעם להנות לפחות מהתחממות לאור השמש. אין זה משנה עד כמה לימוד החוכמה והרוחניות חשובים לך, בכל מקרה יש לך גוף ועליך לטפל בו היטב. ואפילו כאשר הכוחות הפיסיים והמנטאליים נחלשים, עדיין אפשר לזכות את הגוף בהנאה מחמימותה של השמש.

התודעה היהודית מנחה אותנו לעצור ולהודות לפני טעימת מאכל או משקה, ע"י אמירת ברכה. כך גם נעשה כשנפגוש בתופעת טבע מרשימה כמו ברק, רעם או קשת. אמירת הברכה מעניקה לנו זמן מיוחד להתבוננות, זמן שבו נזכיר לעצמנו שכל מה שיש לנו הוא מתנה נפלאה מבורא העולם.

שים לב כמה אפשרויות להנאה ניצבות בפניך מידי יום. זריחת החמה, רוח מרעננת, טיפת טל מנצנצת בשמש. האם אתה שם אליהן לב, או שאתה בולע אותן כמו שקית ביסלי?

אמצעי ולא מטרה

נניח שהזמנת מישהו לסעודה מפוארת, בת ארבע מנות. לאחר שהוגשה המנה הראשונה ומעוררת התיאבון , הם מודים לך ועומדים ללכת.

"לאן אתם הולכים? רק התחלנו. החלק הטוב ביותר עדיין בדרך!"

זוהי נקודת המבט היהודית על ההנאות הגשמיות. אם תבסס את התזונה שלך על מנות ראשונות, הן לא יוכלו לספק לגופך את כל המרכיבים התזונתיים הדרושים לבריאותו ולתפקודו התקין. באופן דומה משמשת החומריות בחייך כ"מעורר תיאבון". היזהר שלא לשקוע במנה הראשונה, כך אף פעם לא תזכה להגשים את עצמך.

בשימוש חכם ונבון, ההנאה הגשמית תהווה קרש קפיצה להנאות גבוהות יותר. כשאנו נהנים מדברים יפים הגוף שלנו נרגע ומשתחרר, ואז הוא מניח לנו עצמנו לטפל בענייני החיים העמוקים יותר. על מנת שנוכל להתמודד בבעיות עקרוניות – פשע, אבטלה, מלחמה – אנו זקוקים לעוצמה רגשית. מטרת ההנאות הגשמיות היא לספק את הכוח הדרוש.

צור קשר עם הכמיהה שלך לנצחיות, כמיהה שנמצאת עמוק בכל אחד מאיתנו. אנחנו רודפים אחר החומריות - עוד, עוד ועוד! אבל הסיפוק אינו נמצא בבלוטות הטעם שלנו. זוהי כמיהתה של הנשמה. אנחנו רוצים נצחיות. אנחנו רוצים משמעות!

האנרגיה שאתה מקבל מהגוף, תעזור לך להתעלות מבחינה רוחנית. זוהי ההנאה אותה אנו מקבלים ביום הנפלא ששמו שבת. אוכל טעים, התנתקות מחיי היומיום השוחקים. אתה נינוח ורגוע. אבל זה לא הכול. ההנאה הגופנית היא רק תמריץ. על מנת שתוכל להתעלות מבחינה רוחנית, עליך להרים יחד איתך את הגוף. ואז, תוכל לפתוח את הנשמה ולהתקרב אל האלוקים.

בדוק כיצד אתה נהנה. התבונן בשני סוגי ההנאה, וברר מהן הנאותיך. האם הן הנאות בוסר גשמיות, או שהן הנאות בשלות שמובילות להתעלות.

הנאת בוסר גשמית היא:

ארעית.

משאירה אותך מדוכדך.

ניצבת כמטרה בפני עצמה.

לא מספקת.

הנאה בשלה למטרה רוחנית היא:

קבועה.

ממריצה.

משמשת כאמצעי ולא כמטרה.

מעוררת.

מכונית ונהג

כל מי שיש לו מכונית יודע שעליו לתחזק אותה היטב מבחינה מכאנית, ולמלא אותה בדלק איכותי. מי שיזניח את מכוניתו, לא יוכל לצפות שהיא תוביל אותו כראוי למקום אליו ברצונו להגיע. ואם ברצונו שהיא גם תיראה טוב – הוא ידאג לקחת אותה לניקוי מידי פעם, ולא ישכח לשאוב מתוכה את הלכלוך.

על אף ההשקעה הרבה במכונית, מובן שהיא אינה חשובה יותר מהנהג עצמו. אדם שמתעלם ממשפחתו ובמקום זה מבלה שעות ארוכות במירוק המכונית ובטיפוחה, איבד את סדר העדיפויות הנכון.

כך גם ביחס בין גוף לנשמה. הגוף הוא כלי רכב לשימושה של הנשמה. אתה צריך לדאוג לו אך בו בזמן לשמור על שליטה. אל תהפוך לרודן. ב'נהיגה' על הגוף שם המשחק הוא "שליטה עצמית", לא דיכוי. המפתח הוא מינון מבוקר, שימוש עבור מטרות נכונות בזמנים נכונים.

לעיתים אתה צריך לוותר לגוף, על מנת שהנשמה שלך תוכל להתקדם יותר. לאחר שסיימת פרויקט קשה, לדוגמא, תוכל לתגמל את עצמך בסעודה טעימה במסעדה יוקרתית. אבל שמור על פרספקטיבה נכונה. היזהר שלא לחצות את הגבול הדק המפריד בין הנאה נעימה לגוף, לבין שקיעה בתענוג. אל תטעה לחשוב שהסעודה היא מטרה בפני עצמה.

למד ליהנות מהתענוג, אך לא להזדקק לו ולהיות תלוי בו. התלות בתענוג אינה אלא סוג של השתעבדות והתמכרות – איבוד שליטה.

היה מודע לטריקים של הגוף. בכל פעם שבה אתה מנסה לשלוט בהנאה גשמית, צועק בך איזשהו קול פנימי "איזו עריצות. איזה שעמום, איזה חוסר טבעיות... עוד תהיה לי התמוטטות עצבים!"

אל תדאג. אתה לא תתעלף אם לא תכניס לפה עוד סוכרייה. אנשים משנים את הרגליהם וחיים באושר עד עצם היום הזה. נסה את זה. הישאר ממוקד. היה קשוח.

בדיוק כפי שאתה לומד לנהוג במכונית, עליך ללמוד כיצד לנהוג במכונת הגוף. אתה יודע שיש בו פוטנציאל אדיר. יש לך 48 הילוכים - 48 כלים למיצוי החיים. האם אתה נהנה מספיק מהחיים?

גבולות יציבים

בכדי למנוע שימוש לרעה בהנאה, החלט מראש – באיזה חלק מהתענוג הזה אתה מתכוון לקחת חלק?

בדרך כלל אנשים אוכלים עד שהם לא יכולים לגעת בעוד פירור. אבל ה'שולחן ערוך', ספר הדינים היהודי, מנחה אותנו לאכול רק שני שלישים מיכולת הקיבול שלנו. אם אנחנו עוצרים לפני שהשעון מורה על "מלא", זה בריא יותר מכל נקודות המבט: מערכת העיכול, מידות הגוף וההערכה העצמית.

החלט "עד כאן, ואני אעמוד בזה!" אל תתפתה לשנות את דעתך באמצע השקית. אפילו אם ההערכה שלך הייתה שגויה, ו"חתיכת ביסלי אחת נוספת זה כל מה שחסר לי" – חבל. בפעם הבאה, תיקח חופן של ביסלי בתוספת חתיכה אחת! אבל ברגע זה, אין דרך חזרה, משום שכושר השיפוט שלך לקוי. אנחנו טועים בין ההרגשה שאותה אנחנו חשים בזמן הפעולה, לבין התחושה העמוקה יותר שמגיעה לאחר המעשה. הצב לעצמך גבול ברור מראש, והיצמד אליו בכל תוקף. אחרת, אתה עלול לחצות את הקו, ולהצטער על כך.

קח מה שמגיע לך

לפני שאתה נהנה הנאה כלשהי, שאל את עצמך: "מה אני מתכוון להשיג בזה?" אל תניח שאתה נהנה, שים לב. האם אתה באמת נהנה? אם לא, אל תיכנע. החלט, ועצור את עצמך בצורה מודעת.

לגום את המשקה שלך. קבל מה שמגיע לך. אם הוא לא טוב, לא תרוויח כלום מזה ששתית אותו, נכון? לא מוצא חן בעיניך. "אבל שילמתי על זה אז אני חייב לבלוע את הכול." – אתה לא חייב, ואתה עלול לחטוף קלקול קיבה. "אבל שילמתי על זה" לא! אתה לא שילמת על זה, שילמת על מנת ליהנות, לא על מנת לסבול. אל תהיה טמבל. בהתחלה היית מעוניין בארוחה, עכשיו אתה תקוע איתה, דבוק אליה, מתוסבך... "לא חבל, שילמתי הרבה כסף." אל תשכנע את עצמך להמשיך, קורה שטועים ועושים השקעה כספית גרועה. אם אין לך הנאה, זרוק הכול לפח האשפה!

תגובה זו נוגעת לא רק לענייני אוכל, אלא לכל צורה של הנאה חושית כגון צפייה בסרט, או משחק כדור-סל. אתה צריך לדעת מתי "עד – כאן! זה היה מספיק!", ולא לבזבז זמן יקר לחינם.

חפש באופן מודע אנרגיה, אל תבזבז זמן. אם אתה לא מתרגם גלידת פירות לאנרגיית חיים, זהו סתם בזבוז. "מה באמת עושה לי ההנאה? האם אני משתמש בה לגוון את המציאות המשעממת, או על מנת להמריץ את עצמי להתקדם הלאה ולממש את עצמי?" אם ההנאה מעלה מחדש את רמת האנרגיה שלך, טוב. ואם לא – אז אַל תמשיך!

בדוק את עצמך: מה אתה רוצה להפיק מהביסלי הזה? תחושה שטעמת משהו טוב. האם אחד מספיק? טעמתי וזהו. לא, אני רוצה להסיר את העוקץ של הרעב שלי, משהו משביע וטעים. אם כך, לכמה חתיכות אתה זקוק?

האם אתה שם לב כיצד מדובר כאן בתרגול למודעות עצמית?

שבירת הרגלים

רדיפת תענוגות עלולה לשמש כבריחה. "עליתי על המשקל, ואני שוקל יותר מידי. אז אני אלך למקרר, אקח פרוסת עוגה ענקית ואוכל – אולי זה יגרום לי להרגיש טוב יותר עם עצמי."

אל תשתמש בהנאה כאמצעי לבריחה מהבעיות שלך. לשם מה אתה נהנה: על מנת לחזור לחיים או על מנת לברוח מהם? הבריחה היא דבר מפתה, אולם מי שבורח היום, יצטרך לברוח גם מחר. מי שמרגיע את התסכול שלו על כך שהוא שמן מידי באכילה נוספת, יצטרך לאכול עוד בכדי לפצות את עצמו על המשקל שהוסיף באכילה זו... וכך הלאה, במעגל אכזרי.

דע, שכל הרגל – לא משנה עד כמה הוא דוחה ולא משנה עד כמה אתה נחוש בדעתך – קשה לשנות.

הדרך הטובה ביותר לצאת מהרגל שלילי היא לשמוח ולצמוח בחיים. אנשים שסובלים מחוסר כיוון בחיים, נוטים לסבול גם מחסר בביטחון העצמי, ובחיפוש אחר דרכים לפצות את עצמם. אבל, אם יש לך דבר חשוב שברצונך להגשים, יהיה לך קל יותר לסלק הרגלים שליליים. כאשר האנרגיה וכוח החיות מתפקדים במלוא העוצמה, כוח הרצון שלך יתפקד בצורה דומה.

תכנן את המשחק. בחר באסטרטגיה של צמיחה וקבע לוחות זמנים, בהתאם למה שברצונך להשיג. ואז, נסה להשיג קצת יותר...

אחת הדרכים להיפטר מהרגל רע, היא "לשכור" נודניק ידידותי. למשל, אם אתה רוצה להיצמד לדיאטה, בקש מחבר שיעיר לך בכל פעם שבה אתה לוקח עוגה או מנשנש יותר מידי בין הארוחות.

אתה יכול לקבוע גם מערכת של קנסות. תגיד לנודניק: "אם אתה תופס אותי אוכל ממתקים, אני אשלם לך 5 ₪". אל תדאג, במחיר של 5 ₪ לנגיסה, תשבור את ההרגל הרבה לפני שתפשוט את הרגל.

במיעוט תענוג – הדרך השמונה עשרה לחוכמה

כל בזבוז בחיים הוא טיפשי; בזבוז של הנאה הוא מגוחך.

הגוף לנשמה הוא כמו מכונית לנהג. שמור על הגוף שלך וספק את צרכיו, על מנת שהנשמה תוכל להתעסק בדברים החשובים באמת.

אנו חיים בעולם של הנאות. ודא שאתה מקבל את ההנאות האמיתיות והנצחיות.

היזהר שלא להשתמש בהנאות החומריות כנתיב לבריחה מן החיים.

תלות-יתר מייבשת כל לחלוחית של הערכה עצמית.

על מנת ליהנות יותר מהחיים, מלא עצמך בחיוניות ומטרה.

למד להתענג מהנאותיך כאנין טעם.

תרגם כל הנאה לאנרגיית חיים.

כשיש לך כוס קפה, אתה מרגיש טוב. עכשיו, איך תשתמש בזרם זה של אנרגיה?

על מנת למצות כל חוויה פיסית, בדוק היטב שמאחוריה עומדת משמעות.

אל תתעלם מהחיים, רומם אותם.