הספר הגדול

זה היה לפני כמעט שנה וחצי, כאשר הצטרפתי לקבוצה של שמור עיניך (באנגלית) ושמעתי לראשונה על תכנית 12 הצעדים לגמילה מהתמכרויות. אז גם נחשפתי לפורום והתחלתי לקרוא חברים שכותבים על המסע שלהם בהתמודדות עם התמכרות לתאווה ולמין. אחד הדברים הראשונים שהפריעו לי היה היחס של החברים לספר הגדול (שמו הרשמי של הספר הוא "אלכהוליסטים אנונימיים" שהינו ספר הבסיס לתכנית. הספר מכונה "הספר הגדול" כיון שבהוצאה הראשונה הוא הודפס על דפים עבים להחריד ומאז דבק בו השם).

שמעתי חברים מצטטים קטעים מתוך הספר כאילו מדובר במינימום תורה שבכתב ומקיימים את מה שכתוב שם כאילו מדובר על דינים של יום כיפור או משהו כזה. אני זוכר את המנחה מצטט קטע מעמוד מסויים ואני קצת בזתי לו בליבי על ה"בקיאות" שהוא מראה בספר הזה. הבנתי שהספר הוא אמנם בסיס לתכנית מוצלחת, אבל ההתייחסות לכך נראתה בעיניי תמוהה ומוזרה ומאוד לא הסתדר לי כל ה"קדושה" הזאת כביכול.

לאחרונה התכתבתי עם חבר חדש בתכנית ששאל את אותה שאלה, מה שהחזיר אותי אל הימים הראשונים שלי בתכנית. הנס שלי היה שכאשר הגעתי לתכנית, לא הייתי במצב שאיפשר לי לשאול שאלות והייתי חייב לבצע הכל בלי התחכמויות, כך שכאשר עבר הזמן, הבנתי לאט לאט מה באמת עומד מאחרי היחס הזה אל הספר של הגויים השיכורים.

הדרך בה אני רואה את הדברים היא בדיוק הפוכה. דוקא כיון שאין בספר הגדול שום קדושה, זה מה שמאפשר לי להתייחס אליו בצורה הזאת, אך בעיקר - לקיים את הדברים הכתובים בו ככתבם וכלשונם. התורה היא קדושה והמוסר והחסידות רק הוסיפו עוד קדושה לכל העסק הזה, אבל אני לא מסוגל להתמודד עם זה בחיים עצמם. בתורה כתוב שאסור לכעוס אבל זה לא הפריע לי לכעוס. תורת המוסר מדברת בגנות מידת הגאווה אבל זה לא הפריע לי להיות מסריח מגאווה. בתורה כתוב שאני צריך לאהוב את הזולת אבל בפועל הקדשתי הרבה מאוד זמן לפגוע באנשים אחרים.

כן, זה נכון ש"השתדלתי" לקיים תורה ומצוות, אבל זה לא היה יותר מאשר השתדלות, אבל זה בודאי לא חייב אותי בצורה של חיים ומוות. הבעיה גדלה ככל שהדרישות ממני התפתחו, כי אם "כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה", אז לא נותר אלא להשתדל.

ואז הגעתי לתכנית של הצעדים ובה הסתבר שאין שום קדושה בספר הגדול, אבל הוא מחייב אותי בדיוק כפי שמרשם רופא מחייב את הפציינט. הרופא יכול להיות גוי והתרופה יכולה להיות טרף, אבל החולה שחייו תלויים בתרופה, יקח אותה בדייקנות השמורה ליום כיפורים. כי הספר הגדול הוא לא ספר "קדוש" (מה שנותן לי כמובן את האפשרות לוותר על חלקים נרחבים אותם אני מקבל כ"אמת לאמיתתה", אבל ממשיך לעשות ההיפך), אלא ספר הדרכה שנכתב רק מתוך הנסיון של אנשים אחרים.

דוקא בגלל שהוא לא קדוש - הוא נותן לי את ההזדמנות לבצע אותו מילה במילה כיון שאני יודע שהחיים שלי תלויים בכך.

לקריאת סיפורו האישי של הכותב לחץ כאן

• מכיר מישהו שאולי צריך עזרה? אתם יכולים לעזור להם בצורה אנונימית, לחצו כאן.
• רוצה שאנחנו נשלח מייל אנונימי לרשימת התפוצה שלכם? לחצו כאן.
• רוצה להדפיס ולתלות/לחלק פלייר של שמור עיניך? לחצו כאן.

ארכיון המייל היומי

פספסתם אחד המיילים? מעכשיו אפשר לעבור על כל המיילים היומיים שנשלחו! לחץ כאן