הספונסר שלי

אני מסתובב בפורום, וכולם מדברים על ספונסר, כל הזמן ספונסר ספונסר. אני רגיל שספונסר זה תורם עשיר זקן מחו"ל ששולח צ'ק לישיבה כדי שיקדישו לו שלט, ויקבלו את הנכד שלו לישיבה.

מהו אם כן הקשר של ספונסר אל התכנית?

ובמילים אחרות, למה צריך ספונסר? אולי רב, רופא, או פסיכולוג?

בכלל, הרי גם לספונסרים יש בעיות. שיסדרו את עצמם קודם!? קשוט עצמך תחילה...

אנסה להסביר את הנקודה מהזוית שאני מרגיש אותה.

אז זהו שהספונסר הוא לא פוסק. ולא איש מקצוע. גם לא מבין עצום בסוד כוחות הנפש...

הוא חבר, חבר שאוהב אותי איך שאני, גם כשאני בריא גם כשאני חולה. אהבה בלי תנאים.

הוא מקבל אותי כמו שאני, מבין אותי, הוא גם היה בסרט הזה... ההרגשה הנפלאה הזו לראשונה בחיי שיש הבנה, יש הזדהות. כשאני אומר לו, "לא יכול לעמוד בניסיון" הוא עונה לי אתה צודק. אתה באמת לא יכול. גם אני לא יכולתי. עדיין לא יכול. הוא רגיש ופגיע כמוני. אנחנו בגובה העיניים. אני נפתח אליו. יש לי מקום של כבוד בליבו.

ורק מתוך המקום הזה, אני פתוח לשמוע אותו, ואת החידושים שלו. הספונסר יודע כמה חידושים עצומים שרוב העולם לא יודע. הוא עלה על הרכבת כמה תחנות קודם, הוא נכנס הרבה לפני לתוכנית. הוא ספג אל תוכו הרבה שעות החלמה, האוויר לידו נקי יותר צלול יותר. לידו, הראיה בהירה יותר.

לספונסר יש חידושים אדירים! מבית שיטת 12 הצעדים, ומאות אלפי האנשים שהחלימו בדרך זו.

חידושים כמו, רק להיום! אל תרגיש את המחר. אני חולה ולא חוטא! חוסר אונים זה כח. ידע זה לא כח. יש אבא אוהב שאפשר למסור לו את כל החיים, גם את הנפילות. ועוד המון חידושים מהפכניים...

אבל חוץ מהחידושים שהספונסר מחדש, וחוץ ממה שהוא מקשיב ומקבל, יש בו איזה תכונה נוספת מופלאה.

אני מרגיש שהוא שם אל מולי מראה, הוא נותן לי להסתכל על עצמי באור חדש. ראיה מחוץ לקופסא.

כשיש לי שאלה, אני מתקשר אליו, פתאום הכול ברור. אם יש לי לחץ או תסיסה פנימית, אל מול הספונסר עולה ומתברר למה זה. אנו נחשפים למניעים הכי פנימיים שלנו, אנו הופכים להיות כנים עם עצמנו. מראה עוצמתית.

עוד לפני שהוא פותח את הפה להסביר, אני כבר חצי מבין. הרגשות שלי שקופות, כשאני לידו.

האמת, שאני לעצמי, כבר לא כ"כ סומך על ההרגשות שלי, אפילו לא אחרי 155 ימי ניקיון (טכניים, בהחלמה אני רק חודשיים). כבר שנים מספר לעצמי סיפורים ומכשיר את השרצים בק"נ טעמים. טעמים ונימוקים מוצקים. השיטה קרסה. אני קרסתי.

מאז שיש לי ספונסר הכל יותר פשוט.

הספונסר תמיד מראה את כל מה שהמחלה מסתירה.

אחרי זמן ארוך של עבודה על כנות ורגשות מקבלים מעין חוש ריח להרגיש מה בא ממקום אמיתי ומה חולה.

לספונסר יש חוש ריח מפותח. ותמיד כשיש לי מניעים חולים, הוא עוזר לכוון עליהם את האלומה.

הספונסר לא פוסק הלכות. ולא נותן פקודות.

הוא רק מביא מראה עם פרוז'קטור אדיר על עצמי.

וגם לזה צריך מזל. אפילו ספונסר שבהיכל.

מקובל לומר, שדברי הספונסר הם המלצה בלבד. אבל המלצה ברמה של מדריך צניחה שממליץ לפתוח מצנח.

עוד למדתי, שהספונסר לפעמים טועה. אבל אני אף פעם לא טועה כשאני פועל לפי עצתו.

לספונסר יש הרבה סייעתא דשמיא. מי שמבטל את עצמו את הקב"ה שזו היא תמצית הדרך, זוכה ששכינה מדברת מתוך גרונו.

כל המעלות הנ"ל לא עוזרות בגרוש לספונסר עצמו. אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים. אבל לאחרים הוא יכול להועיל.

ישנה עוד מעלה בגישה של קבלת עול ספונסר, כי ברמה מסוימת, עצם קבלת מרות - עזרה ממישהו, אם מקבלים את זה בהכנעה זה כבר מהנוגדנים למחלה...המחלה שלי מתודלקת מאגו – גאווה. כשאני מקבל קצת ענווה, הדברים חוזרים לפרופורציות.

כיום אני שואל את הספונסר. מתייעץ איתו. מגלה לו. נפתח אליו. שואל אותו על מעשי, הוא מריח עלי אם זה בריא או חולה. הוא מכוון אותי ומאיר לי את הדרך. אני מרגיש בריא יותר ויותר אחרי כל שיחה איתו.

זה הספונסר

שווה לנסות...

• מכיר מישהו שאולי צריך עזרה? אתם יכולים לעזור להם בצורה אנונימית, לחצו כאן.
• רוצה שאנחנו נשלח מייל אנונימי לרשימת התפוצה שלכם? לחצו כאן.
• רוצה להדפיס ולתלות/לחלק פלייר של שמור עיניך? לחצו כאן.

ארכיון המייל היומי

פספסתם אחד המיילים? מעכשיו אפשר לעבור על כל המיילים היומיים שנשלחו! לחץ כאן