שקל התודה!

שמעתי פעם על מנהג יפהפה, שמטרתו העלאת המודעות להשגחה הפרטית ואהבת ה' אלינו.

כולנו נתקלים במקרים בחיים בהם יש איזה קושי או צרה, ואנחנו פונים לה' ומבקשים את עזרתו. וברוב המקרים נענים בחיוב.

אבא אוהב, תמיד רוצה להיטיב לנו.

מה אנחנו עושים כשאלוקים עזר, והכל נגמר, והמשבר נפתר, והמכשול עבר, והמחסום נשבר, והחסם שוחרר, איך יהיה ניכר?

כאן מגיע הרעיון שנקרא "שקל התודה".

מעמידים קופת צדקה מיוחדת לנושא. וכל פעם שזכינו להשגחה פרטית ועזרה משמיים אנו שמים שקל בקופה כאות הכרה ותודה.

הכסף ילך לאיזה צדקה או מעשה טוב שיחליטו ביניהם בני המשפחה.  ובזה נכניס את הרגש אל תוך מעשה.

הרעיון הוא לא צדקה כפיצוי, או החזר חוב... כי הרי אין אנחנו מספיקים להודות...

רק שזה ביטוי מעשי להכרת הטוב שלנו. וכשיש לי בקופה 200 ש"ח אני קולט בחוש כמה ה' אוהב אותי... אוהב אותי כפול 200 פעמים... זה מומלץ לעורר את המודעות להודות לה' על גילויי השגחה פרטית.

מה עוד שזה עסק משפחתי, לשתף את האשה והילדים בשקל התודה זה החינוך הכי אותנטי והדוגמא האישית הכי ברורה להבנה שה' מנהל את חיינו. מעשה אחד שווה יותר מ10 שיעורי מוסר. איזה דוגמא יפה רואה הילד כשהוריו מודים בפה מלא לקב"ה.

יש המוסיפים, שכשהסכום מצטבר למאה ש"ח, אז כאות תודה לה' המשפחה ביניהם גומרים את ספר התהילים, יש שנהג להוסיף שהמיקום האידיאלי הוא בכותל המערבי. וכל אחד יעשה מה שליבו אומר לו...

בהטיה לאתגר שלנו, בנסיונות התאווה, כל פעם שעמדתי בנסיון, מסרתי את חיי לה', התפללתי את תפילת השלווה, וניצלתי, ואני מרגיש שזה היה חסד ה' לא מובן מאליו, אני מודה לה' עם שקל התודה. יש לי דרך לתת כלי מעשי להרגשות.

וכמו שאומר הרמב"ן, אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ... עד שתעשה מזה חפץ. כלי לאהבת ה' שמתעוררת.

לי זה עזר מאוד. מקווה שתמצאו בזה טעם...

ידע זה לא כח

חברים יקרים, אני חייב להפרד מהרשימות שלי.

במשך שנים אני עורך 2 רשימות.

רשימה אחת של כל הדיבורים ומעשים ומשפטים ששייכים ליצר הטוב.

ורשימה אחרת של כל הדעות משפטים ומעשים ששייכים ליצר הרע.

הייתי בטוח שכיוון שיש לי רשימה ברורה ומפורטת של כל המעשים והדיבורים ששייכים ליצר הטוב, ואני פועל לפי הרשימה הטובה שלי, אני בצד הנכון של המתרס .מתברר שזה ממש לא נכון.

הוירוס- המחלה כ"כ ערמומית שהיא יודעת להשתלט על המאגר של המעשים הטובים ולהשתמש בהם לרעה.

מכל תפילה שלי התמלאתי גאווה, מכל לימוד אגו, מכל מעשה טוב רוח, מה שנקרא בשפה המקצועית "ניפוח האגו וריכוז עצמי". בכל פניה לקב"ה דחקתי רגלי שכינה.

אז מה עושים? מה הפתרון? הרי כל הפתרונות הכתובים ברשימה הטובה שלי אינם קבילים, הרי הם משמשים כנגדי?

ביום כיפור היו 2 שעירים, אחד קודש לה' השני לעזאזל. הם שוים בקומה שוים במראה שוים בהכל,

אז איך נבדיל בין עומק הטוב לעומק הרע? הרי הם נראים בדיוק אותו הדבר?

אחרי שגיליתי שהוירוס השתלט לי על הבקרה, איך אדע על מעשה טוב שאני רוצה לעשות אם הוא מצד הטוב או מצד הרע? (כשהספונסר שלי לא זמין)

בשעירים השתמשו בגורל. הגרלה זה אומר הדעת שלי לא יכולה להכריע, נתן לההוא מלמעלה (בעל הכוחות כולם) את ההכרעה.

ידע זה לא כח, הרשימה שלי שמלאה בידע לא תתן לי את ההכרעה הנכונה. לא תתן לי כח להתמודד. ולא אומץ לשנות.

לזה צריך רק סיוע משמים, גורל, כח עליון. אני מבקש עזרה מאלוקים, אני מבקש שיאיר בי את האמת, את הפרופורציה האמיתית שלי, את הראיה הנכונה על עצמי ועל העולם.

צריך לזה תפילה, צריך לזה לימוד יומיומי של ספרים העוסקים בענווה, צריך לזה הכנעה. זה תמצית הצעדים.

לא מספיק הידע שצברתי מהקריאה בעבר בספרים של ענווה, צריך את המאור שבה מחזירו למוטב, מאור טרי, מאור חדש ורענן, מאור עליון שה' משפיע בי.

אני מוסר את חיי לקב"ה שהוא יאיר לי את אור האמת במעשי, רק הוא יודע אם המעשה הטוב שלי הוא ממניע חיובי. והידע שלי, בהחלט לא כח. טוב שאני יודע את זה...

• מכיר מישהו שאולי צריך עזרה? אתם יכולים לעזור להם בצורה אנונימית, לחצו כאן.
• רוצה שאנחנו נשלח מייל אנונימי לרשימת התפוצה שלכם? לחצו כאן.
• רוצה להדפיס ולתלות/לחלק פלייר של שמור עיניך? לחצו כאן.

ארכיון המייל היומי

פספסתם אחד המיילים? מעכשיו אפשר לעבור על כל המיילים היומיים שנשלחו! לחץ כאן