סיפרתי להורים שלי על ההתמכרות

כבר תקופה ארוכה שאני רוצה לספר להורים שלי על ההתמכרות. למה? כי חשוב לי להפסיק את הבריחה שלי מעצמי. אחד מסימני ההיכר המובהקים של המחלה שלי היה העמדת הפנים ופיצול האישיות, וכעת העסק הזה הסתיים. קודם כל הפסקתי להעמיד פנים כלפי עצמי. בעבר הייתי אדם אחד מול התאווה ואדם אחר בקהילה ובמשפחה - היום אני אדם שלם. אחר כך היה כמובן העסק הזה עם אשתי. למרות שהיא ידעה על הבעיה שלי עם מין, בהחלמה פתחנו המון קלפים, והיא כיום יודעת עם מי היא חיה. כעת הגיע השלב לעשות את אותו צעד עם ההורים.

הרגשתי שאני צריך לעשות את זה ואני לא יכול להמשיך להתחבא מאחרי דמות שהיא רק חצי ממי שאני באמת. היתה לי הרגשת ריקנות כאשר היינו משוחחים על הרבה דברים אבל אני לא יכול לדבר איתם על הנושא הכי מרכזי בחיים שלי. זה הפריע יותר כאשר דיברנו על נושאים שנוגעים בהתמכרויות, שליטה רגשית וכן הלאה.

בפעם הקודמת שהם הגיעו לבקר אותנו, שאלתי את הספונסר האם הגיע הזמן לספר להם, והוא אמר לי להמתין עד סיום צעד 4. בביקור הנוכחי הגיע הזמן לכך. זה לא היה קל, וברגע האחרון חטפתי פיק ברכיים רציני, אבל אני מודה לאלוקים שליווה אותי בכל רגע מהתהליך, והיום אני מרגיש מחוייב יותר להחלמה. לא רק שאני מסוגל להסתכל במראה אלא שאני יכול להזמין אנשים נוספים לראות אותי כפי שאני באמת, לקחת אחריות על המראה שניבט אליי, ולקבל את זה כרצון הא-ל.

חסד אלוקים, לגמרי לא מובן מאליו, לספונסר שלי יש נסיון רב עם הנושא הזה, כך שזכיתי לקבל הדרכה מאוד מפורטת בנושא. לפני שניגשתי לשוחח עם הוריי, העליתי על הכתב את עיקרי השיחה כפי שאני רוצה לקיים אותה, ואחר כך עברתי על זה עם הספונסר וכמובן עם אשתי.

לא ידעתי איך ההורים שלי יגיבו, כך שכל תגובה שהעליתי בדמיוני היתה הגיונית, החל מפיצוץ עולמי ועד קבלה מושלמת. ההנחיה שקיבלתי היתה לא להתרכז בנושא של ההתמכרות למין אלא בעיקר בהתמכרות עצמה ובהשלכות שלה על כל החיים כולל הרגשיות, הזוגיות וכן הלאה. יחד עם כך היה ברור שאני עומד לספר להם על כך שאינני סתם מכור אלא מכור למין, גם אם לא אכנס לפרטים.

ה' היה שם עבורי. אין לי שום דרך אחרת להבין את זה. ממש כל פרט היה בהתאמה. הזמן שהוריי הגיעו, הילדים שנרדמו, המצב רוח של כולנו, השיחה שהתחילה להתפתח. לא יכולתי לצפות ליותר מכך. הלב שלי דפק כאשר אמרתי שאני רוצה לדבר איתם על משהו חשוב וראיתי אותם נדרכים קצת, אבל משם המשכתי בדיוק לפי מה שתיכננתי. היה לי חם, הזעתי מאוד, הורדתי את הסוודר ועדיין המשכתי להזיע, אבל האוירה היתה מצויינת.

בסוף השיחה שארכה שעתיים, אבא שלי ביקש עותק של הספר הגדול, ואמא שלי נותרה לדבר עם אשתי עוד שעה, בזמן שאני התקשרתי להודות לספונסר.

אני מודה לה' על כל החסד שהוא מרעיף עליי, ואני מבקש ממנו יום אחד נקי נוסף. יום בלי פחדים, בלי טינות ובלי צורך לשלוט. יום בו אני מוסר את חיי ורצוני להשגחת אלוקים כפי שאני מבין אותו.

_____

חשבתי שזה יהיה לתועלת, אז אני מצרף כאן את מה שכתבתי קודם השיחה (בהשמטות קלות).

רצינו לדבר איתכם על נושא חשוב. בטח שמתם לב לאחרונה לכל מיני שינויים אצלנו. אני מאמין שאתם מרגישים שאצלנו מאוד רגוע בדרך כלל ושאנחנו לא נלחמים עם עצמנו או עם הילדים כמעט בכלל. גם דיברנו על כל מיני נושאים של פסיכולוגיה ורוחניות, ובעיקר על ההרגשה שדי מיציתי את עצמי בפרוייקטים הגדולים שפעם מילאו אותי.

תכל'ס, לפני שנה ומשהו שמתי לב לכל מיני דברים שמאוד הפריעו לי. אני מדבר בעיקר על הרגשה של בור בלי תחתית בכל מיני נושאים בחיים. אם זה בעבודה, תמיד עבדתי בלי הפסקה מבוקר ועד לילה אבל לא הרגשתי את הסיפוק שרציתי. גדלתי ועשיתי פרוייקטים מאוד חשובים והגעתי למקום מאוד טוב אבל זה לא היה זה.

חוץ מזה, הרגשתי לא טוב עם כל מיני דברים בחיים כמו למשל הכעסים שלי או התענוג שיש לי ממלחמות. כל העיסוק בפוליטיקה הזאת ומלחמות של אחרים התחילו להפריע לי. ראיתי אנשים אחרים שחיים בשלווה ולא הבנתי את זה. היו לנו (איתכם) הרבה פעמים שיחות על זה, ותמיד זלזלתי באנשים שחיים את "החיים הקטנים", אבל פתאום זה היה נראה אחרת.

בקיצור, הבנתי שאני צריך עזרה מקצועית והלכתי לפסיכולוג (חרדי) מאוד מוצלח. הייתי אצלו חצי שנה בטיפול ואחרי הפסקה חזרתי אליו לאחרונה לטיפול ביחד זוגי כי מה התברר שיש השלכות על הזוגיות שלנו שצריכות טיפול כפי שאסביר עוד מעט.

אצל הפסיכולוג גיליתי שיש לי אישיות של מכור. אצלנו מכור מתחבר כמובן רק לסמים ואלכוהול אבל בתכל'ס זה לא קשור. התמכרות היא חוסר יכולת להתמודד בצורה בריאה עם החיים וממילא שימוש בתחליף כדי לברוח.

הבעיה היא שרוב המכורים חיים בהכחשה גמורה להתמכרות שלהם וגם אני הייתי בטוח שכל הבעיות הם בסך הכל קצת חוסר בכח רצון. אבל בפועל זה לא נכון ויש חיה כזאת שנקראת התמכרות שהנקודה היא שכח הרצון כבר לא משחק תפקיד שם.

כדי שתבינו כמה זה חמור, בדרך כלל אשתו של מכור הופכת לתלותית כיון שאישה לא מסוגלת לחיות עם מכור בצורה נורמלית. זה ככה על קצה המזלג מה שעבר עלינו מהבחינה הרגשית.

בפועל ההתמכרות שלי היא התמכרות למין. לדוגמא אוננות זה דבר שמעסיק כל בחור, אבל אצלי זה יצא מפרופורציות ובעיקר הענין שלא יכולתי לשלוט בזה. הייתי בטוח שהחתונה תסדר את זה, אבל החתונה לא עזרה בכלל. ההתמכרות הזאת לא שונה מכל התמכרות אחרת והיא השליכה על כל מהלך החיים שלנו.

אשתי ידעה מהכל ממש מההתחלה וליוותה אותי לכל אורך הדרך עם המון כאב כי לא ידענו איפה הבעיה. מאז שיש שם לבעיה – יש גם פתרון.

אני לא יודע כמה אתם יודעים על 12 הצעדים אבל הפסיכולוג שלח אותי לקבוצות (אחר כך גם אשתי הצטרפה לקבוצות של נשות מכורים), והרעיון הוא להבין שישנה כאן בעיה שלא ניתן לפתור אותה בעצמנו, וממילא צריך לשנות את כל החיים למה שמכונה בצעדים "חיים רוחניים", כך שממילא הבעיה נפתרת על ידי כח עליון.

גילינו שם עולם נפלא, וה' סובב את זה כך שהגעתי בדיוק בזמן שהנושא הזה הגיע לארץ וכך זכיתי לקחת חלק רציני בהתפתחות של כל הנושא. אני מכיר המון אנשים שסובלים מההתמכרות הזאת, מכל הסוגים והעדות. אני מנחה קבוצה וגם מנחה בפורום וב"ה רואים נפלאות.

לקריאת סיפורו האישי של הכותב לחץ כאן

• מכיר מישהו שאולי צריך עזרה? אתם יכולים לעזור להם בצורה אנונימית, לחצו כאן.
• רוצה שאנחנו נשלח מייל אנונימי לרשימת התפוצה שלכם? לחצו כאן.
• רוצה להדפיס ולתלות/לחלק פלייר של שמור עיניך? לחצו כאן.

ארכיון המייל היומי

פספסתם אחד המיילים? מעכשיו אפשר לעבור על כל המיילים היומיים שנשלחו! לחץ כאן