| מייל זה מכיל תמונות, אם אינך רואה אותם - הצג בדפדפן. |
|
||
|
||
| . | ||
|
||
|
מה חיפשתי במחוזות התאווה? לכאורה התשובה על השאלה בכותרת היא פשוטה - חיפשתי תאווה. אבל כשהגעתי לתכנית הפתיעו אותי כשאמרו לי את אחד הדברים המוזרים ביותר ששמעתי בחיי. אמרו לי שבעצם חיפשתי את אלוקים... איך לעזאזל אדם יכול לחפש את אלוקים ולהגיע אל התאווה? הלא זה יותר מוזר מאשר לחפש אתונות ולמצוא מלוכה (ומה גם שזה בדיוק הפוך). עד כמה שאני זוכר, אלוקים ותאווה זה בערך שני הדברים הכי הפוכים שיש, כאשר אלוקים ציווה עלינו שלא להשתמש בתאווה בצורה שבה השתמשתי, ובכלל אלוקים מתקשר אצלי לרוחניות, תורה ומצוות וכן הלאה, ואילו תאווה - פויה, איכס, עדיף לא לחשוב על זה בכלל. לאחרונה שמעתי מחבר (לא מכור) הסבר מעניין על הנושא הזה, ואשתדל לשתף בו. כולנו מכירים את הילד שצריך הכי הרבה צומי במשפחה, והוא כמובן הילד שמתנהג הכי גרוע והוא הכי מופרע בכיתה. למה הוא עושה את זה אם הוא מחפש צומי? האם הוא איננו מבין שבהתנהגות הזאת הוא מרחיק ממנו את תשומת הלב אליה הוא כה זקוק? וכאשר הילד מתבגר והופך לנער בגיל הטיפש-עשרה, הדבר היחיד שהוא רוצה זה שיקבלו אותו כמו שהוא. ומה הוא עושה כדי להשיג את המטרה הזאת? קונה את הבגדים הכי מוזרים שיש ועושה בלי סוף צרות. איך אפשר לקבל אותו כשהוא מתנהג כך? מילא אם היה מתנהג יפה, אולי היה שייך, אבל במציאות העכשוית הוא הופך את זה לבלתי אפשרי. אבל גם הילד וגם הנער (וגם אני המכור לתאווה) רוצים באמת ובתמים משהו, וישנה בעיה בדרך אל המטרה. הילד רוצה תשומת לב ובטעות הוא עושה את הפעולות הלא נכונות, אבל האמת היא שהוא גם משיג את מטרתו. הוא מקבל תשומת לב שלילית. נכון שתשומת הלב הזאת היא לא הבחירה הראשונה עבורו, אבל בשורה התחתונה - התייחסו אליו ונתנו לו את מה שהוא חיפש, גם אם זה היה בצורה של עונשים וצעקות. הנער שרוצה שיקבלו אותו, אז הוא עושה את כל הטעויות בדרך לכך, אבל האמת היא שזה לא כל כך נכון כי הנקודה הפנימית שלו היא שהוא איננו מעוניין סתם בקבלה אלא דורש שיקבלו אותו כפי שהוא, ושיאהבו אותו באמת בלי קשר לאיך הוא מתנהג או איך הוא מתלבש. אז הוא ילבש את הבגדים הכי מוזרים ויעשה את כל הצרות האפשריות, וכל ההתנהגות שלו צועקת שהוא רוצה שלא יקבלו אותו אלא יזרקו אותו מכל המדרגות, אבל אם נסתכל על מה שמסתתר מאחרי המעשים האלו, נראה כמיהה עצומה לכך שיקבלו אותו ויעניקו לו אהבה. ואני לא שונה מהם. במשך שנים חיפשתי את אלוקים, וכשלא מצאתי אותו הלכתי לקצה הכי רחוק שיש. שם הרגשתי את כף הקלע, כאשר כל נפילה הביאה אותי להרגשת הריחוק מאלוקים (הרגשה שאדם רגיל לא חווה אותה, ובודאי שלא בעוצמות ובתדירות שחווה אותה המכור), וכל נפילה הביאה אותי גם לנסיון להתקרב אל אלוקים. שוב ושוב הייתי במעגל הקסמים בו אני מתרחק ומתקרב, מתרחק ומתקרב, ובעצם צעקתי אל אלוקים: אני רוצה להתקרב אליך, תעזור לי! כל נפילה היתה זעקה של הנשמה שמרגישה את החלל והריקנות, ובלית ברירה מתמלאת מתאווה, כאותו נער המתחצף על מנת לקבל אהבה. ורגע אחרי הנפילה הגיעה שוב התחושה שפעם נוספת לא מצאתי את מה שחיפשתי. והמעגל הזה לא ייפסק עד שאמצא את אלוקים, אז סוף סוף אמצא מנוח לעצמי. מי יתן ואמצא אותו היום. לקריאת סיפורו האישי של הכותב לחץ כאן |
||
|
ארכיון המייל היומיפספסתם אחד המיילים? מעכשיו אפשר לעבור על כל המיילים היומיים שנשלחו! לחץ כאן
|
||||||||||||||||
אם רצונך שנסיר אותך מהרשימה
