תתפללו עלי

הסיפור שלי הוא סיפור של מכור. מכור קשה. בגיל צעיר יחסית 12-13 נחשפתי לנושא המין דרך עיתונים וספרים. אבל זה היה משהו מאוד שטחי. הייתי ילד מאוד חכם לגילי ולמדתי טוב מאוד. בשיעור ג' ישיבה קטנה קרה מקרה מאוד מוזר ונזרקתי מהישיבה לשבוע-שבועיים הביתה בלי סיבה מוצדקת. מאוד נפגעתי מזה והחלטתי לא לחזור לישיבה. נשארתי בבית. בגלל שזה היה באמצע הזמן בשיעור ג' ישיבה קטנה היה קשה מאוד להיכנס לישיבה אחרת. מצאתי את עצמי בבית במשך חודשים ארוכים. לאט לאט החלה ההידרדרות. שינה עד שעות מאוחרות, שוטטות, בילוי ברחובות. הריבים והקטטות בבית רק החריפו באיזה שהוא שלב גם נזרקתי מהבית ומצאתי את עצמי מתגורר ברחובות. באותו הזמן כבר הפסקתי לשמור מצוות.

באותם חודשים המין מאוד העסיק אותי, הייתי מחפש חומרים של מין: תמונות, סרטים. מצאתי במין נחמה ואהבה. מדי לילה, במקלט, במחסן, או בפארק הציבורי. הקדוש ברוך הוא ריחם עלי ולא הגעתי למצבים שניצלו אותי, אבל מאז התרגלתי במשך שנים, לא הייתי נרדם לפני שז"ל. במשך השנים הללו, עברתי לגור לבד. הכרתי גם בנות. בחסדי שמיים לאחר כמה שנים חזרתי חזרה לשמירת תורה ומצוות, אבל הצורך בשימוש לא פסק. כמה שניסיתי לעשות תיקונים, תפילות. תמיד אחרי כמה חדשים, שבועות או ימים הייתה שוב נפילה. הנפילה באה לידי ביטוי או רק באוננות או גם בשימוש חמור יותר.

אחרי שנים ארוכות השלמתי עם מצבי הרוחני הירוד. מעולם לא הגדרתי את עצמי כמכור או כחולה. הייתי בעיני עצמי חוטא, עבריין. אדם בלי משמעת עצמית. למרות הדימוי העצמי הגבוה שלי, הרגשתי שבתחום הזה אין לי ישועה. שמרתי והקפדתי על הכל. רק בתחום הזה הקו האדום היה זז כל פעם לפי גודל ההתקפה או המצב הנפשי. לאחר שנים ארוכות החלטתי להציב לעצמי כמה גבולות (לא בתשלום, לא נשואות, ובשלב מאוחר גם לא להוציא זרע לבטלה) אך ההתמכרות החלה יותר ויותר לגזול את זמני. אני מסוגל לשבת שעות ולצפות, לנהל צ'טים. עד הפיצוץ הגדול.

כמה אפשר לחיות בזהות כפולה? כמה אפשר לחיות עם תהום עמוקה פעורה בלב? ומצד שני כמה הקב"ה אוהב אותי ונתן לי את המכה המתוקה, שהיא כל כך הטיבה איתי. חבר להתמכרות סיפר לי יום אחד שהוא נכנס לתוכנית 12 הצעדים והוא נקי כבר שנה. לא האמנתי לו. אמרתי לו שהוא ממציא. באמת כך חשבתי. שהוא מדמיין.

לאחר שנים שההתמכרות נשאה אופי של בעיקר צפייה ואופי פאסיבי (צונזר) ואז נפגשתי עם מטפל. הוא אמר לי שיש תוכנית בשם 12 צעדים אבל אוכל להתחיל לעשות את זה רק כאשר אגיע למצב של חוסר אונים מוחלט. צחקתי בלב. איזה חוסר אונים? איזה נעליים? אני בסדר גמור. חי בשלום עם עצמי. נכון, זה גוזל לי זמן. נכון, זה השתלט לי על החיים. נכון, זה הרס את מערכת היחסים ביני לבין זולתי. נכון, זה הרס לאשתי ולילדים שלי את החיים. נכון, זה הרס לי את הנשמה. הכל נכון. אבל לא ראיתי אלטרנטיבה אחרת. עבורי זה היה אוויר לנשימה.

אבל בכל זאת, החלטתי באותן נקודות זמן של גמילה, להתפלל על עצמי במקום ב"השיבנו", התפללתי ב"רפאנו". שהקב"ה יעזור לי להתרפא. ואכן, בזכות התקרבות לאחד הצדיקים ולתורת ברסלב, ביום בהיר אחד, לא לפני הרבה זמן, הקב"ה ריחם עלי ונתן לי כמה מכות טובות. אני קורא לזה נשיקות. התחזקתי מאוד באמונה שכל מה שעושה השם הכל לטובה. גם ההתמכרות שלי הייתה טובה. היא הגנה לי על הנפש שלא אתמוטט ואאבד את השפיות. היא הייתה המפלט שלי, הבריחה שלי. המקום שבו אמצא חום, נחמה והגנה. אבל, זהו הגיע הזמן להתקדם בחיים. והקב"ה רמז לי כי הגיע הזמן להתקדם.

אף אחד, אבל אף אחד לא נכנס עד היום לעולם הפנימי שלי (אפילו לא הקב"ה, חלילה) היום אני נותן לו להיכנס. נכנעתי והרמתי ידיים וכך הצטרפתי לתוכנית 12 הצעדים. הקב"ה נתן את הברכה של הקבוצות האלה, האתר הזה, כל האנשים שנמצאים בתוכנית כדי לתת תקווה לחולה כמוני ומכור לשבור את מעטה האפלה ולתת לאור השם להיכנס פנימה. פתחתי את הדלת ויצאתי מתוך עצמי. היום הדלת פתוחה, אני מתפלל כל בוקר לאלוקים (בדמעות ממש, מי היה מאמין?) על הברכיים ומתחנן אליו שיתן לי עוד יום אחד נקי. שימשיך לתת לי את הדעת הזאת, שאני נמלה מול פיל ההתמכרות. שלבד אני לא יכול בחיים להתגבר. שרק אם איכנע וארים ידיים, הוא יתן לי יד ויציל אותי מעצמי.

נמאס לי כבר לחיות בזהות כפולה! נמאס לי לשקר לעצמי ולסובבים אותי! נמאס לי להמשיך להשחית את חיי בעולם הזה ובעולם הבא! נמאס לי להמשיך לצרוב לי את המוח ולהרוס לי את הנשמה! נמאס לי לטבוע שוב ושוב באוקיינוס המתועב, המתוק והממכר של התאווה בלי אפשרות לנשום אוויר נקי.

אני מודה להשם שנתן לי את השכל לכתוב את המילים האלה, ואני מבקש בתמורה שתתפללו עלי שאצליח לשרוד עוד יום נקי אחד, ועוד יום אחד ועוד יום...

• מכיר מישהו שאולי צריך עזרה? אתם יכולים לעזור להם בצורה אנונימית, לחצו כאן.
• רוצה שאנחנו נשלח מייל אנונימי לרשימת התפוצה שלכם? לחצו כאן.
• רוצה להדפיס ולתלות/לחלק פלייר של שמור עיניך? לחצו כאן.

ארכיון המייל היומי

פספסתם אחד המיילים? מעכשיו אפשר לעבור על כל המיילים היומיים שנשלחו! לחץ כאן