Never say never

ניסיתי לתרגם את זה לעברית אבל זה לא יצא כל כך מוצלח. בכל אופן, הרעיון הוא "לעולם אל תאמר לעולם לא". במחלה שלי יש לכך משמעות הרבה יותר חשובה ויסודית שמשמעותה שאסור לי לומר שניצחתי את המחלה והנפילות הן לחלוטין נחלת העבר ולעולם יותר לא אשוב ליפול. יתירה מזו, ועד כמה שזה יישמע מוזר, הגישה הזאת של "לעולם לא עוד" היא חלק מהמחלה. המחלה שלי המורכבת משלל גישות חולות (הנובעות כמובן מפגמי אופי) כוללת בתוכה מאפיין חשוב הנקרא הכחשה, מה שמאפשר את המשך קיומה של המחלה עוד ועוד.

אז אחרי (כמעט) כל נפילה, הבטחתי שלעולם לא עוד! נשבעתי, נדרתי, הבטחתי, כתבתי, בכיתי ובחירוק שיניים ידעתי שזהו, אני עם התאוה סיימתי. מחקתי כמובן את ההיסטוריה, זרקתי את המודם לפח, קרעתי לגזרים את המגזינים וכן הלאה, כל זה רק כדי למצוא את עצמי בתוך זמן קצר (לעתים דקות) מנסה לחבר את גזירי המגזין, מבקש שוב סיסמא לאתר הפורנוגרפיה ומחבר שוב את המודם. היו פעמים שזה החזיק מעמד קצת יותר מאשר כמה דקות, ואז ההכחשה הרקיעה שחקים. אם הייתי נקי נאמר יומיים ורבע כבר הייתי משוכנע בכל ליבי שהפעם זה רציני. ואם הוספתי לכך גם תפילה בכוונה במנין אחרי טבילה במקווה ולימוד שיעור חיזוק באשמורת הבוקר בחודש הרחמים והסליחות מתוך הכנה לימים הנוראים - אז כמובן הספקתי לשכוח בכלל מהנפילות, ופורנו זה איכס, ותאווה זה לא בשבילי, ומי בכלל רוצה להסתכל על זה.

לאן כל זה הוביל אותי? אל התאווה כמובן. כי ההכחשה היתה דלק חשוב מאוד בהמשך השימוש בתאווה. ואז התרסקתי והגעתי לקרקעית, ושם כבר ידעתי שאני בבעיה, והיה ברור לי שאין בכלל מה להבטיח ש"לעולם לא עוד", כיון שזה בדיוק הפוך ולעולם יהיה עוד ועוד. אופס, זה כבר היה עולם אחר לגמרי. אם אני עומד בפני בעיה שלא עומדת להיעלם, אז אולי צריך לעשות משהו בנידון. ו"משהו" הכוונה לא שוב אותם דברים שעשיתי שוב ושוב כאשר כל פעם אני מקווה שהתוצאה תהיה שונה למרות שהתוצאה היתה תמיד אותו דבר בדיוק.

והגישה הזאת לא אמורה להשתנות אף פעם, כי ביום שבו אני יאמר לעצמי "לעולם לא עוד", זה יהיה היום של תחילת הסוף. ביום שבו אשתכנע שניצחתי את המחלה ואחזור לגישות החולות הישנות שלי ולהכחשה של המצב האמיתי שלי - אחזור גם אל התאווה.

אשתי שאלה אותי האם היא יכולה להיות בטוחה שלא אפול יותר. התשובה שלי היתה שלא, אין כזאת ערבות. אני כן יכול להתחייב לעשות היום את הפעולות הנכונות ולהתפלל לה' שישמור אותי נקי. מה יהיה מחר? אין לי מושג. לומר שבודאי לא אפול יותר? - לא שייך בכלל.

זה לא שאני חושב שהתאווה היא אופציה עבורי, אבל אני יודע שהמציאות היא שאני אדם חולה, והתאווה תמשיך ללוות אותי עד סתימת הגולל אחרי מאה ועשרים.

לקריאת סיפורו האישי של הכותב לחץ כאן

• מכיר מישהו שאולי צריך עזרה? אתם יכולים לעזור להם בצורה אנונימית, לחצו כאן.
• רוצה שאנחנו נשלח מייל אנונימי לרשימת התפוצה שלכם? לחצו כאן.
• רוצה להדפיס ולתלות/לחלק פלייר של שמור עיניך? לחצו כאן.

ארכיון המייל היומי

פספסתם אחד המיילים? מעכשיו אפשר לעבור על כל המיילים היומיים שנשלחו! לחץ כאן