| מייל זה מכיל תמונות, אם אינך רואה אותם - הצג בדפדפן. |
|
||
|
||
| . | ||
|
||
|
אלוקים נמצא בפרטים הקטנים הרבה פעמים ניסיתי פשוט "למסור את התאווה לאלוקים" והייתי בטוח שאם רק אכנע ואוותר עליה, תרד יד משמיים ותיקח אותה עבורי, אך למרבה הצער - זה לא התרחש. ככל שאני נמצא יותר זמן בתכנית, נראה ברור יותר ויותר שאין דבר כזה כניעה וויתור רק על התאווה ואם רוצים למסור את התאווה לאלוקים - יש צורך למסור לו את כל החיים. הבעיה היא שזה כבר לא כל כך פשוט... הנקודה היא שאי אפשר להמשיך לחיות כמו שחייתי בזמן השימוש בתאווה ולנסות לשנות רק פרט אחד: כניעה על התאווה. זה פשוט לא הולך. כדי שהנס יתרחש, יש צורך בשינוי מהותי מלמטה למעלה שמקיף את כל החיים שלי ואז הנס מתרחש באופן טבעי בלי צורך לעשות שום דבר מיוחד. אני מבין את זה כאשר אני בוחן את ההיסטוריה שלי ורואה שהשימוש בתאווה וההתמכרות היו חלק מדרך חיים. לא סתם הגעתי לשימוש בתאווה, אלא בעקבות פגמי אופי רבים שהגדול שבהם אצלי הוא הצורך בשליטה (אצל כל אחד זה יכול להיות משהו אחר). אז כעת אם אני רוצה לזכות בחסד אלוקים, יש לי משימה: לחיות חיים רוחניים. השאלה היא איך עושים את זה. איפה בדיוק נותנים לאלוקים להיכנס לחיים שלי? לא מדובר כאן על פעולות במישור הדתי שיש לנו רבות מאוד באופן שיקיף את כל היום, כי למרבה הצער עשיתי אותם במשך שנים אבל בלי שאתקרב על ידי כך אל אלוקים. עשיתי אותם כי כך חונכתי בלי שום רגש ואין פלא שזה לא עזר לי. כעת הגיע הזמן להכניס את אלוקים בחיי היום יום. הבוקר קמתי והתברר לי שפרוייקט גדול שאני מעורב בו תקוע לגמרי. אחר כך במשרד היו עוד כמה "בשורות" לא כל כך משמחות הקשורות בנושאי עבודה ונושאים אישיים גם יחד. הדחף הראשון שלי הוא לברוח. לאן לברוח? לא משנה. לשמוע מוזיקה, לראות סרט, לעשן סיגריה, לחסל חפיסת שוקולד, העיקר לא להישאר עם עצמי. אבל אם אני רוצה לחיות חיים רוחניים, אז אני צריך לקבל את העובדה שמה שהתרחש זהו רצון האלוקים ולבקש שלווה. נכון, לא מדובר כאן בדברים גדולים, אבל דווקא כאן, בפרטים הקטנים, נמצא השינוי. הצעד השלישי נשמע כמו משהו גרנדיוזי "החלטנו למסור את חיינו ורצוננו להשגחת אלוקים כפי שאנו מבינים אותו", אבל זה לא כך. ההחלטה עצמה יכולה להגיע ברגע של שקט פנימי כאשר מתברר לי שלמרות הכל אני שוב נמצא ברחוב ללא מוצא. אחר כך אני צריך לחדש את ההחלטה הזאת שוב ושוב, אבל היישום שלה הוא לא בפעולה של ברקים וזיקוקים אלא בפעולות קטנות של היום יום. לא להתרגז כאשר קיבלתי ביטול לפרוייקט, לא לכעוס כאשר הילדה שוב שפכה כוס תה על הספה וכן הלאה, כל אחד בחיים שלו. לקריאת סיפורו האישי של הכותב לחץ כאן
|
||
|
ארכיון המייל היומיפספסתם אחד המיילים? מעכשיו אפשר לעבור על כל המיילים היומיים שנשלחו! לחץ כאן
|
||||||||||||||||
אם רצונך שנסיר אותך מהרשימה
