שלושת סוגי העסקים (מתוך שיטת העבודה - ביירון קייטי)

שים לב שכאשר אתה פגוע, אתה מחוץ לעסק שלך, במחשבותיך.  אם אתה לא בטוח, עצור ושאל את עצמך, "בעסק של מי אני?".  ישנם רק שלושה סוגי עסקים ביקום: שלי, שלך ושל אלוקים.  עסק של מי זה כשיש רעידת אדמה?  העסק של אלוקים.  עסק של מי זה אם לשכן במורד הרחוב יש דשא מכוער? העסק של השכן.  ועסק של מי זה אם אתה כועס על השכן במורד הרחוב כי יש לו דשא מכוער? העסק שלך.  החיים פשוטים - הם פנימיים.

ספור, במרווחים של חמש דקות, כמה פעמים אתה בעסק של מישהו אחר במחשבותיך. שים לב כאשר אתה נותן עצה שלא ביקשו ממך לתת או מביע את דעתך על משהו (בקול רם או בלב).  שאל את עצמך: "האם אני בעסק של מישהו אחר?  האם ביקשו ממני עצה?"  ויותר מכך, "האם אני יכול ליישם את העצה שנתתי בחיי שלי? עבור עצמי?"

פרשת וישלח. מוות וחיים. (הרב משה ארז דורון)

בחסדי שמיים יעקב ניצל מלבן ותעלוליו, אבל בדרך חזרה הביתה עם כל משפחתו ורכושו מצפה לו הפתעה מאד לא נעימה. עשיו אחיו לא נרגע משנאתו. למרות שעברו שנים רבות מאז נפרדו, הוא מתקרב אל מחנהו של יעקב עם צבא לוחמים חמוש במטרה אחת ברורה - לרצוח את אחיו. כך מדווחים ליעקב שליחיו שיצאו לברר מה קורה: "באנו אל אחיך, אל עשו וגם הולך לקראתך וארבע מאות איש עימו" (בראשית ל"ב ז').

מהי תגובתו של יעקב? "ויירא יעקב מאד ויצר לו" (בראשית ל"ב ח')

אין ספק שהתוקפנות הרצחנית שמתקרבת אליו מעוררת פחד, אבל רש"י מגלה לנו דבר יותר עמוק בתגובתו של יעקב:

"ויירא ויצר". וירא - שמא יהרג. ויצר לו - שמא יהרוג אחרים".

רבי נתן מרחיב את התמונה: "כמו שהאדם צריך שמירה שלא יהיה ניזק כן צריך שמירה שלא יזיק, כמו שכתוב אצל יעקב "ויירא ויצר" - "וירא שמא יהרג ויצר שלא יהרוג". " (ליקוטי הלכות נזיקין ב' ג')

כל אחד מאיתנו צריך שמירה. לא רק לגוף אלא גם לנפש. כולנו מסתובבים בעולם מסוכן. לא רק לגוף אלא גם לנפש.

למרבית הצער, הסכנה הכי גדולה לבני אדם, גם במישור הרוחני - הם בני אדם אחרים. "בְּנֵי אָדָם יֵשׁ לָהֶם כוחַ לִמְנועַ וּלְהָסִית אֶת הָאָדָם לְרַחֲקוֹ מֵעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא וּמִצַּדִּיקֵי אֱמֶת יוֹתֵר מִן הַיֵּצֶר הָרָע" (שיחות הר"ן אות פ')

עיקר הכוח של בני אדם להזיק הוא כוח הדיבור.

"מוות וחיים ביד הלשון". בכל מפגש אנושי, יום יומי ותמים ככל שיהיה, אורבות סכנות של חיים ומוות.

מה שאנחנו אומרים ומה שאומרים לנו - יכול להמית, לייאש, לפגוע, להחליש, לשבור רוח. ויכול גם להחיות, לעודד, להבריא, לחזק ולתת כוח.

התורה האחרונה שאמר רבינו הקדוש עלי אדמות, מגלה את הכוח העצום של הדיבור להיטיב או להרע, ובו הוא מלמד, שלא רק מילים שכוונתן לפגוע נושאות מוות, אפילו מילים שכוונתן להועיל, עלולות להיות קטלניות.

אחת מנקודת המפגש הכי רגישות וטעונות בין בני אדם היא הרגע שבו אחד רוצה להביע ביקורת על השני, בפרט בין אנשים קרובים. ביקורת בשפת התורה נקראת "מצוות תוכחה" והיא שמאפשרת לבני אדם לעזור זה לזה להתנהל כראוי. אבל ביקורת עלולה להיות גם הרת אסון.

"כִּי כְּשֶׁהַמּוֹכִיחַ אֵינוֹ רָאוּי לְהוֹכִיחַ (כי הוא לא יודע לעשות את זה נכון), אֲזַי לא דַּי שֶׁאֵינוֹ מוֹעִיל בְּתוֹכַחְתּוֹ, אַף גַּם הוּא מַבְאִישׁ רֵיחַ שֶׁל הַנְּשָׁמוֹת הַשּׁוֹמְעִים תּוֹכַחְתּוֹ, כִּי עַל יְדֵי תּוֹכַחְתּוֹ הוּא מְעוֹרֵר הָרֵיחַ רַע שֶׁל הַמַּעֲשִׂים רָעִים וּמִדּוֹת רָעוֹת שֶׁל הָאֲנָשִׁים שֶׁהוּא מוֹכִיחָם. כְּמוֹ כְּשֶׁמֻּנָּח אֵיזֶה דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ רֵיחַ שֶׁאֵינוֹ טוֹב, כָּל זְמַן שֶׁאֵין מְזִיזִין אוֹתוֹ הַדָּבָר, אֵין מַרְגִּישִׁין הָרֵיחַ רַע, אֲבָל כְּשֶׁמַּתְחִילִין לְהָזִיז אוֹתוֹ הַדָּבָר, אֲזַי מְעוֹרְרִין הָרֵיחַ רַע; כְּמוֹ כֵן עַל יְדֵי תּוֹכָחָה שֶׁל מִי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְהוֹכִיחַ, עַל יְדֵי זֶה מְזִיזִין וּמְעוֹרְרִין הָרֵיחַ רַע שֶׁל הַמַּעֲשִׂים רָעִים וּמִדּוֹת רָעוֹת שֶׁל הָאֲנָשִׁים שֶׁמּוֹכִיחָם, וְעַל כֵּן הוּא מַבְאִישׁ רֵיחָם, וְעַל יְדֵי זֶה הוּא מַחֲלִישׁ אֶת הַנְּשָׁמוֹת שֶׁלָּהֶם, וְעַל יְדֵי זֶה נִפְסָק הַשֶּׁפַע מִכָּל הָעוֹלָמוֹת, הַתְּלוּיִים בְּאֵלּוּ הַנְּשָׁמוֹת" (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' תורה ח')

אם אני מוכיח מישהו בצורה לא ראויה, אפילו אם אני אומר לו את האמת - אני יכול להרוג אותו. ולא רק אותו, אלא גם את כל הנשמות התלויות בו. כמה צריך להיזהר בדיבור, שמא יהרוג.

ולא רק במה שאני משמיע צריך זהירות יתירה. גם במה שאני שומע צריך שמירה. אם מישהו מוכיח אותו בצורה לא ראויה, אפילו אם הוא אומר לי את האמת - הוא יכול להרוג אותי. ולא רק אותי, אלא גם את כל הנשמות התלויות בי. כמה צריך להיזהר בשמיעה, שמא אהרג.

והפיתרון לסכנה הגדולה הזאת. רבינו הקדוש מלמד, שכל דיבור עם בני אדם, צריך להתנהל ביראת שמיים, שפירושה תשומת לב, כבוד.

"צָרִיךְ כָּל אָדָם לְדַבֵּר עִם חֲבֵרוֹ בְּיִרְאַת שָׁמַיִם" (ליקוטי מוהר"ן ל"ד)

מצד אחד - לא לפגוע, מצד שני - לא להיפגע.

בכל מפגש אנושי, ולו של רגעים ספורים, אפילו שיחת טלפון, מייל או סמס, אנחנו לא יכולים להתנהג כאילו מדובר ב"סתם" שיחה.

אין "סתם". יש חיים ויש מוות.

בעל נכנס הביתה מהעבודה. ילד חוזר הביתה מהלימודים. אשה מצפה לבעלה ורוצה לשתף בטרדות יומה. חבר מתקשר. אלו הם רגעים טעונים. אם מאבדים תשומת לב, אם לא מתכוננים ונזהרים, אלו עלולים להיות רגעים מאד פוגעים, מאד נפיצים.

אבל אם יודעים שמפגש אנושי יכול לשאת מוות ויכול לשאת חיים, בוחרים בחיים, והופכים את הרגעים האלה לרגעים קדושים.

• מכיר מישהו שאולי צריך עזרה? אתם יכולים לעזור להם בצורה אנונימית, לחצו כאן.
• רוצה שאנחנו נשלח מייל אנונימי לרשימת התפוצה שלכם? לחצו כאן.
• רוצה להדפיס ולתלות/לחלק פלייר של שמור עיניך? לחצו כאן.

ארכיון המייל היומי

פספסתם אחד המיילים? מעכשיו אפשר לעבור על כל המיילים היומיים שנשלחו! לחץ כאן