חמישה אנשים נוסעים באיילון. השמאלני נכנס בדרך השלום, הדתי נכנס בהלכה, הסטודנט נכנס באוניברסיטה, העולה חדש נכנס בקיבוץ גלויות והאישה נכנסת ברכב שלפניה.

אסירות תודה לאלוקים על שינוי גדול בחיים שלי, תחושה חזקה של אלוקים אוהב שעושה בשבילי את מה שאני לא יכול לעשות בשביל עצמי.

יוצא לי לבכות הרבה, בכי של שמחה והודאה. בלי לאונן את הנשמה מה שהייתי רגיל לעשות תמיד.

יחד עם זה אני עדיין חסר אונים מול התאווה, ולפעמים אפילו יותר ממה שהכרתי לפני החוויה הזו, אבל הנס הוא שאני יכול לקבל את זה, לשתף על זה חברים, לעשות פעולות הפוכות ולגדול מהסיטואציות האלו.

הרב ד"ר אברהם טברסקי, נחשב כיום לאדם בעל הנסיון הרב ביותר בטיפול בהתמכרויות בכלל והתמכרות לצפיה בפורנו ולשימושים אחרים בתאווה בפרט. לרב טבערסקי ניסיון של למעלה מארבעים שנה של טיפול במכורים, בין היתר בתור מייסד ומנהל מרכז "גייטוויי" לשיקום מסמים בפיטסבורג וכן בתפקידו כרופא בכיר במחלקה הפסיכיאטרית של בית החולים סט. פרנסיס בעיר. הרב טברסקי הקים גם את ההוסטל "שער התקווה" לשיקום אסירים בישראל ובמשך עשרות שנותיו במקצוע חיבר למעלה משמונים ספרים על מחלות נפשיות, חינוך והורות.

בתור דמות מוערכת שכזו, ישנה חשיבות רבה לדרך שבה רואה הרב טברסקי את הטיפול במגיפה של התמכרות לצפיה בפורנו ודומיה. את הדברים הבאים כתב הרב טברסקי לאחרונה:

"אני מאמין שבדורנו, הסכנה הגדולה ביותר הקיימת היא החשיפה לתכנים בלתי נאותים. המגיפה הזאת השפיעה על אנשים שלעולם לא היינו מאמינים שהם נמצאים בסכנה לכך: בחורי ישיבות, אברכי כולל ויהודים חרדים מאוד. הפגע הזה הורס ומחריב את האידישקייט של אותם יהודים לחלוטין, והקורבנות מכך הן המשפחות שנהרסו והילדים המסכנים שסובלים.

אבל בכל דור אלוקים ברוב רחמיו שולח לעולם מישהו שתפקידו לדאוג להמשך קיום היהדות, כפי שהיה בדורו של הבעל שם טוב עם ייסוד תנועת החסידות, רבי ישראל סלנטר עם ייסוד תנועת המוסר, והחפץ חיים עם שמירת הלשון. זכינו זכות גדולה לכך שמספר יהודים מסורים הקימו את ארגון שמור עיניך שתפקידו לעזור ליהודים שנפלו ברשת. אני לוקח חלק בעבודת הקודש של שמור ניניך מאז שנת תשס"ז ותרמתי מאמרים רבים לפרסום, וכן השתתפתי במספר כנסים ומפגשים של הארגון.

הרצאות בנושא שמירת העיניים ושמירת הברית הם בדרך כלל חסרי השפעה כאשר האדם הופך למכור. מהנסיון שלי במשך ארבעים שנותיי כרופא פסיכיאטר אני יכול להעיד שגם שיטות טיפול פסיכולוגיות או גישות פסיכיאטריות הינן חסרות השפעה. הדרך היחידה שעובדת היא באמצעות קבוצת תמיכה, בעיקר מאנשים שבעצמם החלימו מאותו מצב קשה. ארגון שמור עיניך מציע בדיוק את האפשרות הזאת ובכך מאפשר לאלפי יהודים לקבל עזרה שלא היו יכולים לקבל באופן אחר. הארגון הזה הציל אלפים אנשים ובני משפחותיהם. באתר הארגון ישנם מגוון של כלים, ייעוץ, הדרכה ותמיכה עבור אלו שנפגעו ועבור נשותיהם.

בכל שבוע אני מקבל בממוצע חמש פניות בנושא הזה, ולפני שהוקם שמור עיניך לא היה לי לאן לשלוח את הפונים. אחוזי ההצלחה של שמור עיניך הם מדהימים. אני מכיר באופן אישי אנשים רבים שניצלו בזכות שמור עיניך, ואינני מכיר אף דרך אחרת שהצליחה כל כך בהצלת נפשות ומשפחות שלמות כפי שמצליח הארגון הזה.

אני שוכב במיטה, אחרי יום עמוסססס, עמוס בדברים טובים. אבל... אצלי יום עמוס זה טריגר לצורך הנואש של 'להירגע' בלילה. אף אחרי יום נפלא עמוס בטוב כשמגיע הערב אני צריך/חייב להירגע!

עבורי להירגע היה תמיד להיכנס לחיפוש... שוטטות... תיירות... חלילה עבירות. רק קצת בידור. הייתי נכנס להתבדר ברשת ונלכד ברשת.. קודם צחוקים ואז גירויים ובסוף חיפוש חסר מעצורים... בכל מחיר... בכל מחיר כמו מהמר ששם את כל הארנק על הסיבוב הבא..י מרגיש שזה יביא לו את ה'להירגע' המיוחל... להירגע.

וכיום, כעת. שוכב על המיטה רגוע. משוחרר. כבר תקופה ארוכה שזה לא עובד ככה אצלי. משהו במערכת ההפעלה השתנה. אני כעת שוכב על המיטה, הסמארטפון בידי, מחובר למטען. הלילה צעיר, מה חסר כדי להתחיל מחול שדים? (תרתי משמע...)

הנס קורה לי כעת ואני לא זקוק ל'הירגע'. לא נאסף אצלי לחץ היום. לא אגרתי טינה. לא סוחב על גבי כעס וקנאה. והלב נקי נהנה מהיופי והאהבה שסביבי. לא צריך ל'הירגע'

אני צועד כבר מעל 4 שנים בתכנית ההחלמה של המכורים, וזוכה לשחרור שלא מהעולם הזה. אני בקשר עם הרבה חברים משתתף פעיל בהרבה קבוצות ידיד אמת עם הרבה מחלימים... וזה עושה לי טוב. זה קורה מעצמו. אני לא כיוונתי דברים. אבל האופי שלי שונה כיום מאשר פעם.

זכיתי למתנה הנפלאה של שלווה. רק להיום. מבקש לחבק את המתנה הזו, לחבק את נותן המתנה הזו ולחבק את מקבל המתנה הזו.

ודבר זה כולל לא ללכת ברחובות שמצויים שם נשים לרוב כמו כבישים ראשיים אם יש לו אפשרות ללכת במקום אחר, וגם להימנע מללכת בשעות מסויימות שיש ריבוי נשים ברחוב כגון אחרי הלימודים וכדו', שבכל האופנים האלו אם יש לו אפשרות להימנע מלהיות שם הרי הוא מחוייב להשתדל בזה. והאריך בזה הגר"ח שמולביץ זצ"ל בשיחות מוסר (תשל"א שיחה ו') ע"ש, ומסיים שם "שכלל זה הריהו טכסיס ראש וראשון במלחמת היצר".