לגדול כמו אבא

אמא שואלת את הבן שלה: "מה תעשה שתהיה גדול כמו אבא?"

הבן משיב: "דיאטה…"

לצחוק על עצמי

אני יכול לצחוק על עצמי. אני יכול לקבל בדיחה. אני אקח את החיים בקלות ואיהנה היום.

למה הסינון לא הציל אותי?

אחד הכלים המומלצים הראשונים זה התקנת סינון על המחשב, ומומלץ פילטר טוב שיחסום כליל גישה לאתרים לא צנועים.

אלא שרבים מתלוננים שהם פרצו אחר כך את הסינון וממילא זה לא עזר להם כלום... מה שהביא אותי למחשבה: מה בדיוק התפקיד של הסינון? האם הוא הכלי שיציל אותנו מנפילה והתרסקות?

ברגע שחשבתי על נפילה, עלה בראשי כלי אחר שמציל אנשים מנפילה, לאו דווקא נפילה רוחנית אלא נפילה פיזית. מדובר כמובן במעקה אותו מתקינים במקומות בהם יש חשש לנפילה מסוכנת. יבוא בן אדם ויגיד שיש גדר, אבל הוא הצליח לעקוף אותה ולקפוץ מבנין גבוה ולהתרסק... כיצד הגדר לא הצילה אותו?

אז זהו, הנקודה היא פשוטה. כאשר ישנה סכנה, מתקינים גדר (או סינון) כדי שאדם רגיל לא ימעוד בטעות ויפול מהבנין (או ייחשף בטעות לחומרים מסוכנים באינטרנט). אבל ברור שזה רק במצב רגיל, ואילו אדם שרוצה להתאבד, ימצא את הדרך לעקוף את הגדר ולקפוץ למטה. כך גם באדם שמתקין סינון, ברור שזה יעזור לו רק כאשר הוא רוצה להישמר ולא ליפול, אבל ברגע שהוא רוצה לעקוף את הסינון - אין יותר משמעות לכך והוא בודאי יצליח (וגם אם לא - הוא ימצא דרך אחרת לממש את התאווה).

שימו לב, ישנה מצווה בתורה "ועשית מעקה לגגך", אין ספק שחובה להתקין סינון על כל מחשב, וזה דבר שעוזר למנוע מראש מצבים קשים ונסיונות. יחד עם זה, מי שחושב שהתקנת הסינון תפתור סופית את הבעיה גם באם הוא ימשיך לשקוע בבוץ - טועה.

ההמלצה האישית שלי היא להתקין סינון טוב אבל לדעת כל הזמן שזה רק כלי עזר, והעיקר הוא עבודה עצמית (כל אחד בשיטה שבחר לו) למנוע את עצמי מכניסה למצבים מסוכנים.

12 הצעדים - איך מתחילים?

שלב הראשון הוא כניעה מוחלטת. ובמילים של הספר: הודינו שאנו חסרי אונים מול התאווה, וכי אבדה לנו השליטה על חיינו.

ברור שכמעט כולם מתקוממים נגד זה בשלל סיבות, אבל הנקודה העיקרית היא שאף אחד לא רוצה להודות בתבוסה, כל אחד רוצה לחשוב ש"אם רק הייתי רוצה" הייתי יכול להפסיק, אבל המחשבה הזאת היא רעל עבורנו, ורק גורמת לנו להמשיך להתמכר.

הנה הדברים של דב:

הצורך של אמירה או כתיבה של הודאה בכניעה הוא כדי שסוף סוף נהיה מסוגלים לענות על השאלה הפשוטה: "האם באמת יש לי את היכולת להישאר נקי? האם נגמרו לי המשאבים או עדיין לא?"

באם עמוק בתוך ליבי אני עדיין מאמין שיש לי את היכול לשלוט בתאווה, זה אומר שורה של דברים מדאיגים שמעמידים אותנו בסכנה:

1. תמיד אמשיך להתבייש בעצמי באם אני משתמש בתאווה כי "הייתי צריך לשלוט בעצמי ולא עשיתי את זה, כנראה אני אדם רע". בושה היא לא חבר טוב שלנו, בפרט לא בתקופה הזאת... הבושה גורמת לנו להסתיר עובדות או "לצבוע" את הפיתויים שלנו ולא להודות בחולי שלנו ולצאת לקבל עזרה. אם נמשיך להסתיר ולהתבייש - נמשיך לסבול.

2. אם אני יכול לשלוט בזה, אז אני גם יכול "קצת" להשתמש בתאווה - ואז אפסיק כאשר אני רוצה. כמה פעמים באמת חשבנו שאנחנו יכולים לקחת סיכון, ובסוף כמובן נפלו... מאה פעמים? וזה לא נגמר אף פעם. רק כאשר אני נכנע לגמרי ומודה שאני חסר תקווה לחלוטין במלחמה נגד התאווה, אז אני מודה בלב שלם שאני לא יכול יותר לסמוך על עצמי ולא יכול להרשות לעצמי אפילו לטעום את התאווה. סוף סוף אני אפסיק לקחת סיכונים מטופשים.

3. בעיקרון, כל פעם שהשתמשתי בתשוקה ובתאווה זה היה כיון שהאמנתי שאני עדיין יכול לשלוט בעצמי בסופו של דבר, והתאווה לא תשתלט לי על החיים. טעיתי ועשיתי הרבה דברים שאני פשוט לא מאמין שהגעתי אליהם, ואז שוב ושוב אמרתי לעצמי שאני חייב להבין למה אני עושה דברים מטורפים כאלו.

לכן, יותר מכל דבר אחר, הסירוב שלנו לקבל את חוסר היכולת שלנו לשלוט בתאווה, היא הסיבה שבגללה בסופו של דבר אנחנו נופלים.

ולכן אם עבדתי על הצעדים ובשלב מסויים נפלתי שוב, אני חייב לחזור לצעד הראשון, כי זה אומר שלא עשיתי אותו כמו שצריך. כנראה עמוק בפנים חשבתי בגאווה שאני עדיין יכול לצאת מזה. שכחתי שכל פעם שאני מנסה לשלוט - התשוקה שולטת בי.

זהו, עד כאן הדברים של דוב. יש לו סגנון מאוד מעניין (בפרט באנגלית), אז אם מישהו רוצה הסברים, אשמח לחלוק מהנסיון האישי שלי.

בהצלחה לכולנו, ותזכרו: ה' איתנו והוא רק רוצה שנפנה אליו סוף סוף ונבקש את עזרתו באמת ובתמים.

כמו יוסף

וכן למדנו מיוסף שזוהי משימת כלל ישראל באופן מיוחד בתקופה שלפני הגאולה העתידה, ה"ה דורינו דור עקבתא דמשיחא. דהרי כל פרט שזכה בו יוסף הצדיק במלוכה, קדם לו נסיון בעניני קדושה.וכן למדנו מיוסף שזוהי משימת כלל ישראל באופן מיוחד בתקופה שלפני הגאולה העתידה, ה"ה דורינו דור עקבתא דמשיחא. דהרי כל פרט שזכה בו יוסף הצדיק במלוכה, קדם לו נסיון בעניני קדושה.