אני זוכר על עצמי בתחילת הדרך שניסיתי להישאר נקי, והצלחתי ואז נפלתי וניסיתי שוב, ושוב, וכשהצלחתי בחסדו יתברך להישאר נקי תקופה משמעותית דווקא אז קיבלתי 'אתגרים' חדשים בחיי, מכיוונים לא צפויים, דברים שהיו לי ממש לא קלים להתמודד איתם, דברים שאם היו מגיעים אלי לפני ההחלמה היו בטוח מפילים אותי לקרשים באופן שקשה לי להאמין שהייתי מתאושש מהם, שהרי דברים הרבה פחות קשים היו משביתים אותי נפשית להרבה זמן, אז דברים כ"כ קשים?

אבל זיהיתי בתוכי שאיכשהו הדברים הללו לא גרמו לי לתגובה נפשית קשה כמו פעם, איכשהו הצלחתי להמשיך בסדר היום שלי למרות הכאבים והפחדים הרבים שליוו אותי אז כתוצאה מאותם אירועים, ראיתי בחוש שההחלמה שעבדתי עליה בחסד אבי האוהב עזרה לי להיות יותר שלוו מול האתגרים, ולהצליח להישאר יציב יחסית ולא להישבר.

לאחר שהתקופה קצת נרגעה, חשבתי על זה הרבה, למה דווקא עכשיו אני מקבל כזה יחס מאבי האוהב? דווקא כשאני מנסה וקצת מצליח להתרומם קצת ולנסות להתחבר אליו עוד קצת הוא מביא לי תקופה כ"כ קשה? מה הוא רוצה ממני?

בסוף האסימון נפל לי. הוא מאמין בי. דווקא עכשיו כשהוא רואה שאני מצליח להחזיק תקופה משמעותית בהחלמה הוא מאמין שאני יכול להתמודד מול הדברים הקשים הללו, ולכן דווקא עכשיו הוא, בדיוק בזמן הנכון, הוא סיבב שהדברים יתגלו ותגיע מעט רפואה למכה הישנה. כי עכשיו אני יכול להתמודד עם זה, עכשיו שאני יותר מכיר בו ובכוחו הגדול, אוכל להישען עליו ולבטוח בו באמת שיעזור לי לצלוח את התקופה הסוערת, כפי שבאמת קרה.

תודה אבא על שעזרת לי לצאת מהקושי ההוא, בלעדיך לא היה לי סיכוי. מתפלל אליך שתעזור גם ל'שויתי' היקר, בקשיים המורכבים שהוא חווה עכשיו בחייו, וגם לי, וגם לכולנו, בכל המשברים והגלים הגבוהים והנמוכים, בלעדיך אין לנו סיכוי.

תודה אבא על הכל. אוהב.