וכך אומר בעל התניא:
האמונה והביטחון להיות נכון לבו בטוח בה' "כי חפץ חסד הוא" וחנון ורחום ורב לסלוח, תכף ומיד שמבקש מחילה וסליחה מאתו ית', בלי שום ספק וספק ספיקא בעולם. וכמו שאנו מברכין בכל תפילת שמונה-עשרה תכף שמבקשים "סלח לנו" וכו' – ברוך אתה ה' חנון המרבה לסלוח. והרי ספק ברכות להקל, משום חשש ברכה לבטלה! אלא אין כאן שום ספק כלל, מאחר שביקשנו סלח לנו – מחל לנו. ואילו לא היינו חוזרים וחוטאים היינו נגאלין מיד, כמו שאנו מברכין: ברוך אתה ה' גואל ישראל.