לא רק רחמים ואהבה אל הבן החוטא יש אצל ה', אלא גם צער נורא. ה' יתברך הישרה שכינתו בכל אחד מישראל "'ושכנתי בתוכם' 'בתוכו' לא נאמר אלא 'בתוכם' בתוך כל אחד ואחד" – הריהו גם "שוכן אתם בתוך טומאותם" וחלילה לא מסלק מהם שכינתו בעוונם, אדרבה, "בכל מקום שחטאו ישראל שכינה עימהם" בכל מקום אליו התרחקו ונפלו אתם היא, והיא מנהמת כיונה ובוכה על כל אחד מבניה בגלותו הפרטית, בצרותיו ובצערו.