"נשמה שנתת בי – טהורה היא". עדיין היא בטהרתה כמו שהייתה ביום שניתנה בי. כל חטאיי ועוונותיי לא פגמו בה מאומה ולא קַרבו אליה בכהוא זה לטמאה. חלק אלוקַ ממעל – "מצד עצמו של האב" – נתון בכל אחד ואחד מישראל. זוהי משמעות היותנו בנים לה'. וכל זמן שהאדם חי – הרי הוא מגלם בחייו שלו עצמו, בכל מעלותיהם ומורדותיהם, את היותו חלק אלוקַ ממעל ממש. לכן החטא הוא נורא כל-כך, שהרי את ה' עצמו לוקחים כביכול ומורידים למקומות של טינוף וזוהמה נוראים. אך מאותה סיבה גם אין החטא משאיר שום רושם בעצם הנפש, ואין הוא פוגם אלא את הרבדים החיצוניים שלה.