אם עוברים ברחוב בעייתי מותר להוריד משקפיים, לרוץ או להחליף קו אוטובוס וכד'. גם זה חלק מלהיות לוחם סיירת, להיות מוכן למעשים שאנשים אחרים אולי היו חושבים שהם אינם "נורמלים". גם אם החברה שמסביב לא תעריך את מסירות הנפש והגבורה שלנו על התורה ושמירת הברית – לא בגלל זה נפסיק להיות אנשים של סיירת. יש בזה תועלת נפלאה גם מעבר להתחמקות מן הניסיון, בכך שזה מכניס אותך לתדמית מסוימת – בעיני אחרים, אך גם בעיני עצמך. אתה הופך להיות משוגע על העניין, וזה יוצר אצלך אוירה שמעודדת יתר זהירות בלהט של 'דווקא'.