כאשר הגעתי להחלמה, הדבר היחיד שידעתי הוא שאני לא רוצה ליפול, ואילו כל מה שמעבר לכך - לא עניין אותי בכלל. מצידי לא היה משנה האם זה יהיה על ידי שאלוקים יקח ממני את הרצון להתאוות או שיקשור לי את הידיים (והמוח) מאחרי הגב כך שלא אוכל ליפול, העיקר היה מה לא לעשות - לא ליפול, ואם אפשר אז גם לא להתאוות בכלל.

אבל אז אמרו לי שאין דבר כזה לבסס החלמה על "לא", ואם אני רוצה החלמה אמיתית - אני חייב מהר מאוד לעבור לשלבים המתקדמים יותר שעוסקים דוקא ב"כן". יש לכך שתי סיבות מרכזיות: ראשית כל, כמעט בלתי אפשרי להישאר נקי רק על ידי "לא". שנית, גם אם אצליח - לא אהיה שמח ולא יהיה לי טוב, כך שלא ארוויח כלום מהמהלך. אולי אשאר נקי טכנית, אבל לא הגעתי לכאן עבור נקיות טכנית אלא עבור החלמה שפירושה לחיות חיים טובים יותר, וזה לא יכול להיות רק על ידי המנעות משימוש בתאווה.

ההבדל בין שני סוגי ההחלמה נקרא לפעמים בשם החלמה חיובית מול החלמה שלילית. כאשר מדברים על החלמה שלילית, אין הכוונה למשהו שלילי (למשל נקיות בעקבות פחד משתק) אלא לכך שהדבר היחיד בהחלמה הוא העובדה שלא מתרחשת נפילה. [בדומה לכך ישנן מחלות נפש שמאופיינות בתסמינים חיוביים ושליליים, כאשר "חיוביים" אין פירושם שהם טובים אלא שישנם תסמינים פעילים, ואילו "שליליים" פירושם שהתסמינים הם חוסר בפעילות או רגשות נורמליים.]

לדוגמא, אתמול היה לי יום קשה בעבודה, קצת דכדוך בבית, עניני כספים שונים וכן הלאה. לא משהו מיוחד, אבל בפירוש לא יום קל. הענין הוא שלא עשיתי שום פעולות של החלמה שיכלו לתת לי את האפשרות להתחבר ולהרגיש טוב יותר. כאשר יצאתי אחה"צ לרחוב, פתאום הוא התמלא בנשים... שאלתי את עצמי למה היום יש כל כך הרבה תאווה ברחוב, ואז הבנתי שהרחוב לא השתנה - מה שהשתנה זה אני. הנשים ברחוב היו שם בדיוק כמו כל יום, אבל לי פתאום היה קשה להתמודד איתן (או יותר נכון לומר - להתמודד עם עצמי). אז נכנעתי, ויתרתי, לא הסתכלתי, אבל עם כל ויתור הרגשתי כאילו מישהו נותן לי אגרוף בבטן, והכאב של הסטת המבט בלי ללגום את המראה פנימה היה מוחשי וחזק.

זאת דוגמא למפוכחות שלילית. הדגש היה על "לא". נכון, זה עבד ונותרתי נקי, אבל האם היה לי יום טוב? בודאי שלא. האם אצליח להמשיך כך לאורך זמן? שוב התשובה שלילית.

כשחזרתי הביתה הבנתי שאני חייב לתרגל מופכחות חיובית, וכך למרות שהייתי עייף ועסוק, נפגשתי עם חבר לחצי שעה ועבדנו את הצעדים. בבוקר השתתפתי בקבוצה טלפונית, אחר כך התקשרתי לספונסר, וכעת אני כותב כאן, דבר שעבורי הוא גם כן חלק מתכנית ההחלמה החיובית.

זוהי דוגמא למפוכחות חיובית. כעת אני מרגיש טוב יותר, ואני מקווה שכאשר אצא לרחוב, אגלה שהשגרה חזרה והתאווה הרבה שהציפה אותו נעלמה. כעת אני יכול לומר שאני מרגיש טוב ומחובר למרות הקשיים הרגילים של החיים, וגם הרבה יותר קל לי לוותר על התאווה. אלו הם החיים שאני רוצה לחיות.