וצריך לדעת זאת, כי לפעמים נופל האדם ביאוש מזה שכבר הצליח במשך תקופה ארוכה להתרחק לגמרי מהיצה"ר והיה בטוח בנפשו שכבר השיג איזה מדריגה להיות מופשט מהיצה"ר בדרגא מסוימת, ולכן אח"כ כשיש לו ח"ו שוב איזה ירידה נדמה לו שכל עבודתו ירדה לטמיון ואין לה שום ערך לשומרו להבא מן החטא. אבל באמת זה טעות, כי אי אפשר להוכיח מזמן אחד על זמן אחר, דלפעמים המקום או הזמן מעורר אצלו שוב התגברות היצר באופן מיוחד אשר בעקבותיו נכשל כבתחילה אבל באמת כוחו יהיה יפה בשאר הזמנים אם לא יתרשלו עתה ידיו עקב המכשול. ועליו רק ללמוד ולהבין שצריך להוסיף עוד יראת ה' בנפשו כדי שיהיה מוכן למלחמה בכל עת ובכל מקום, אך אל יכנע לבבו מפגעי המכשולים.