והחכם עיניו בראשו ללחום בכל עוז ותעצומות על כל סדק קל שהיצר בא לפתותו, וירחיק עצמו מלהיכנס למקומות הנסיון, ועי"ז לא יצטרך לערוך אח"כ מלחמה כבידה כנגדו. וזה יסוד גדול גם בענינים אחרים בעבודת הבורא ית', שכשמרגיש האדם שהיצר מתחיל להתגבר עליו באיזה ענין כגון שמירת המחשבה או תאוות האכילה וכדו', יתגבר כנגדו בעודו כחוט השערה ואל ידחה המלחמה לפעם הבאה, כי בפעם הבאה כבר יהיה ליצה"ר צורה רחבה יותר. ועאכו"כ בענין דידן שנפשו של האדם מחמדתן ואפשר להיתפס במצודה ולהתדרדר בקל עד שייהפך היצה"ר כהר גבוה. וכבר הבאנו בשם הגר"ח שמואלביץ זצ"ל "שכלל זה הריהו טכסיס ראש וראשון במלחמת היצר"