וכך אומר רבי נחמן: צריכין לידע שכל מה שכתוב בספר ראשית-חכמה ושאר ספרי קודש עניני קדושה וטהרה גדולה ועוצם הפגם והעונש של כל חטא ופגם אפילו כל שהוא, אין הכונה בכל זה בכדי לרחק את האדם מעבודתו ית' ולהחליש דעתו ביותר ח"ו רק כוונתם הטובה הוא רק לקרב ולהזהיר את ישראל שיהיו קדושים וטהורים ויתרחקו אפילו מפגם כל שהוא… אפילו מי שפגם כמו שפגם רח"ל בודאי צריך לקיים מאמר הכתוב "אל תרשע הרבה", וכמו שאמרו רז"ל "מי שאכל שום וריחו נודף יחזור ויאכל שום ויהי ריחו נודף יותר"?