אחד ממעכבי התשובה הנוגע לקבלה על להבא, הוא מה שאנשים נוטים לבלבל את שקיעתם בחטא ואת נפילותיהם הרבות עם מה שאמרו חז"ל: "האומר אחטא ואשוב – אין מספיקין בידו לעשות תשובה". ברור שמי שאינו רוצה לחטוא עוד בשעה שהוא עושה תשובה, איננו נכנס לגדר זה כלל. הוא באמת רוצה שלא להוסיף לחטוא. אם היינו מציעים לו גלגל הצלה שיאפשר לו לצאת מתוך החטא, ודאי שהיה משתמש בו.
אחטא ואשוב, פירושו שברגע שאדם עושה תשובה הוא מתכנן ורוצה לחטוא. מדובר באדם שמשתמש בסוד התשובה כדי להוסיף ולחטוא, יודע את ריבונו ואת מתנת התשובה שנתן לו, ומשתמש בה באטימות, להכעיס – כדי לחיות חיים של הפקרות ולא להיענש. אין הכוונה לאדם ששב בתשובה ומצטער וכואב בכל פעם שהוא חוטא, ושלא ברצונו הוא מתפתה ונופל שוב.