אפילו חטא שנכשל בו האדם בכוונה ח"ו נעשה לפעמים ע"י כבידות הלב וכח המושכו וכופהו לזה באותה שעה. וגם בזה יש איזה בחינה של אונס כמבואר בספר יד הקטנה על הרמב"ם. ואע"פ שאין בזה בכדי לפוטרו לגבי חיובי התורה ועונשיה מכל מקום לגבי חומר החטא בדיני שמים יש בזה בחינה מסויימת של אונס. וכל שכן כאשר יש מצב של טירוף הדעת, דבודאי יש בזה בחינה של אונס, ורחוק חטא זה מחטא ממש כמרחק שמים וארץ.