צריך לדעת ולזכור היטב שהכאב שאחרי הנפילה הוא הכאב הטבעי של הנשמה, הופעת הטוב והטוהר שבנו. הוא אמיתי וטהור, והוא מזכה אותנו בזכות הנפלאה של תשובה מאהבה שכבר נמצאת בעומק הנפש – לא בשמים ולא מעבר לים. אל ניתן לנחש להסתיר מעינינו את נקודות האור שבנו, שיכולות להוציא אותנו בן רגע מתוך החושך הגדול.

אם יִפַּלא בעיני האדם איך יתכן שהוא בעל תשובה מאהבה, והרי בדרך כלל הוא לא מזהה בעצמו באופן בולט רגשות של אהבת ה', ואיך דווקא אחרי נפילה פתאום הוא נעשה לאוהב ה'? ובכן, ראשית, מאוד ייתכן, שגם בזמנים הרגילים לא שפט את עצמו בצדק, ולא הכיר באהבת ה' שבקרבו. ושנית, זוהי הגדלות המיוחדת שבשעת תשובה, שהיא מוציאה אל הפועל כוחות אדירים שאינם מתגלים בשעת שגרה.

ניתן לומר בדרך משל שכשאדם פוגע בחברו, נפגמת מערכת היחסים העכשווית שביניהם. כדי לרפא את הפגיעה – צריך להמשיך אור חדש ממקום עמוק יותר בנפש, שלא נעשה בו שימוש עד כה במסגרת היחסים שביניהם. וכך גם בין אדם למקום, התשובה חושפת עומק שלא בא לידי ביטוי עד כה, ומגלה שהקשר הוא עמוק ועצמי הרבה יותר מכפי שהיה נראה עד עכשיו.