להגיד זה דבר אחד. לעשות זה דבר שני.
עצוב לי לשמוע שממילותך נשמע שאינך יכול לסמוך על עצמך, והנך תלוי בחסדיהם של אחרים. זאת נשמעת לי עבדות.

אני מאמין שחיה ותן לחיות. אם אתה חי בסדר עם עצמך, אז רק נותר לי לא להסכים איתך, אבל לאחל לך את כל האושר בדרך שבחרת.

אני אמשיך לייעץ לאחרים את הדרך שאני מאמין בה. להיות אדון לעצמך ולחייך. ולא לחיות בצל תחת חסד של אחר.

זה כמו השכיר שמעדיף לעבוד אצל מישהו אחר בגלל הפחד לקחת אחריות ויוזמה- מאין תחושת בטחון שקרית שכזו.
הוא משלם על החופש שלו בעד בטחון- שהוא גם בטחון שקרי.

אבל שוב, חיה ותן לחיות

אם אתה רוצה להיות כמו רוב העולם... זאת כבר החלטה שלך...
וזה עצוב לי מאוד לשמוע, שאתה לא האיש הכי חשוב בחייך.

מאחל לך הצלחה ואושר.

גם לי היה מאוד תמוה הרעיון של להתפלל על מושא התאווה. אבל כשיישמתי אותו, בעקבות המלצה של אחד מחברי הפורום בתגובה לפוסט שפרסמתי, ראיתי שזה פשוט עובד.
אני חושב שזה בגלל העובדה שבתאווה אני לא מתייחס לאישה אלא רק לפונקציונליות שלה (כמו ה"רחם רחמתיים לראש גבר" המעוות של ססרא) וברגע שהתפללתי עבורה (ובמקרה שלי ממש עשיתי עבורה משהו) פתאום נופל האסימון שמדובר בבן אדם.

עובד מצויין. נסו את זה בבית

אגב לגבי השכירים-יזמים אומנם באמת הרוב הם שכירים (בארץ: כשלושה מליון וחצי מול רבע מליון יזמים), אבל זה רק מראה שהרוב נמצאים באיזור הנוחות (אל דאגה, גם אני שם) כי הרבה יותר קשה לצאת וליזום, אבל ברור לי שנפשית זה תהליך הרבה יותר משמעותי ומועיל לחוסן העצמי של האדם.

אבל זו לא מטרת הפורום, אז אסתפק בדברים הללו

הבהרה:
אני לא בא לחתור כנגד תכני התכנית (למרות שעקרונית אני מתנגד לגישה שלה)
אני רוצה לתת ערך מוסף, תכנים שקשורים בהתפתחות אישית שקשור לגמילה מהתמכרויות וגם לדברים מעבר.
אני מאמין שכל מי שיש לו ידע בעל ערך, חובתו להפיץ ולשתף כמה שיותר אנשים.

אכן.
אם אתה לא מוכן לסכן את הנוחות והבטחון שלך- לא מגיע לך חופש. מודה שגם אני חוטא בחטא הזה.
הרוב הוא לא מדד לכולם, בדיוק ההפך, מי שברוב- הוא בעדר.

הרוב צופים באח הגדול.
כשמנסים ליצור מוזיקה פופולרית (שתמכור) עושים אותה כמה שיותר תבניתית ופשוטה- שכולם יקנו.

הרוב זה לא מדד לכלום.

אני רואה את אחד המנהלים בחברה שאני עובד בה, הבעלים קנה לו אוטו ופלאפון ואפילו משכורת יפה שהוא מקבל בחודש.
אבל בתכלס, כל יום- שהוא קם בבוקר הוא משרת את המטרות של מי שמספק לו את כל הנוחות הזאת.
הוא היום בא אליי לסניף (כדי להכשיר אותי להיות מנהל) עם שורה של משימות שהבעלים נתן לו.
אז כן הוא לא צריך לשבור את הראש, ויש לו רכב, ומשכורת יציבה, אבל הוא לא חופשי.