אהלן, אני גם חדש פה ובדיוק התחלתי את מסע 90 הנקיים...

יש לי סינון נטספארק על הפלאפון ברמה הגבוהה ביותר, ככה שרוב הזמן, גם אם אני רוצה, אין לי איך לצפות בסרטונים או בתמונות...

אבל הנפילות ממשיכות... אז כנראה שהסרטונים זה לא באמת מה שגורם לנפילות... אולי זה מעודד אותם, אולי זה משפר ומשדרג אותם, אולי (בטוח) זה מעלה את התדירות שלהם... אבל זה כנראה לא הגורם המרכזי...

גם אם אני מחליט להפסיק ליפול, אפילו רק לכמה ימים, אני עדיין מלא מהרהורים. מלא בדימיונות, מלא בסצנות סוערות מסרטונים שחרשתי וקיבעתי במוחי, מלא בתסריטים חדשים שאני מפנטז עליהם, מלא בטומאה ובזוהמה...

ההרהורים פשוט לא הולכים ממני... לא מרפים... וגם אם כן, אז זה רק לכמה שעות או אפילו ימים... אבל מיד אחריהם היצר אומר לי "נו, מה אכפת לך? רק תהנה מהדימיון! זה לא נקרא נפילה! אתה לא חייב ללכת לאונן אחרי זה... אתה יכול רק פשוט לדמיין ולפנטז כל מיני פנטזיות סוערות ולהנות רק מהמחשבה! אתה יכול אפילו לחכך את האיבר במיטה... זה גם נעים ונותן תחושה של סיפוק אפילו בלי לגמור! אז זה לא נקרא נפילה!" זה קורה המון. אם זה לפני השינה במיטה, או בבוקר מיד כשמתעוררים, זה יכול להיות גם סתם באמצע היום, או אפילו באמצע איזה שיעור לא מעניין... פשוט להוריד את הראש ולשקוע לתוך עולם שכולו תאווה וזימה...

זה יכול להחזיק אפילו כמה ימים... אבל בכל בוקר שבלילה שלפניו נתתי לעצמי לשוט אל מחוזות הדימיון פשוט הרבה יותר קשה להסיח את הדעת מהעניין... האיבר כבר מלא (סליחה על התיאורים...), מדי פעם נעמד סתם בלי קשר למציאות, כאילו הוא מנסה לקרוא לי ולהגיד: "היי! זוכר את הפנטזיה מאתמול? למה שלא תמשיך לחשוב עליה? הרי זה היה מאוד כיף אתמול!" ואז או שאני ממשיך להרהר, וזה בדר"כ מסתיים בשירותים... או שאני מנסה להסיח את הדעת... אבל גם זה עד גבול מסויים... אחרי הרהורים פשוט הרבה יותר קשה לשכוח מקיומו של האיבר (כמו שנאמר: המשביעו - רעב...), והוא פשוט מסיח את הדעת מהלימוד או מכל מה שעוסקים בו... ואז אני אומר לעצמי "טוב, בוא ניתן לו את מה שהוא מבקש בשביל שייתן לי קצת שקט... הרי אם אני אלך לאונן עכשיו - אז לפחות לשעות הקרובות ואולי אפילו לימים הקרובים אני אוכל להתרכז במה שאני עושה! זה הרבה יותר יעיל מאשר שעכשיו אני אשאר עם זה ככה! הרי בכל מקרה אני אצטרך לגמור מתישהו... אז פשוט אעשה את זה עכשיו ויהיה לי שקט כבר מעכשיו... אני אפול עכשיו ואחרי זה אני אתחיל מאפס... הרי במצב כרגע אי אפשר להישאר... כבר מאוחר מדי... פעם הבאה אני פשוט לא אהרהר ואז יהיה לי יותר קל". ואז אני הולך לשירותים, עושה מה שעושה, וממשיך בחיים כרגיל כאילו לא קרה כלום... ואחרי כמה שעות אני שוב מוצא את עצמי במיטה לפני שנת צהריים מפליג לארץ הדימיונות ומפנטז על הא ועל דא... וחוזר חלילה... חס וחלילה.

גם אם אני מצליח לא לאונן ממש...אחרי כמה ימים של הרהורים, כשאני שוב במיטה מדמיין דימיונות, ולפעמים לוקח יותר זמן להירדם... וככה יש יותר זמן להרהר ואפשר גם להגיע יותר רחוק בסצנה המתרחשת בראש... אני פשוט מוצא את עצמי מהרהר ומהרהר ואין שוב דבר שיכול לעצור אותי... אני פשוט שוקע לתוך המחשבה וצולל אל מעמקיה... קצת מחכך את איברי במיטה תוך כדי הדימיונות כדי לשפר את התחושה הנעימה והמענגת (שוב, סליחה על התיאורים... אני חייב להסביר פה מה קורה לי בדיוק), אני משכנע את עצמי שאין עם זה בעיה כי בכל מקרה תכף אני ארדם אז אני לא אגיע לנפילה עצמה... ואני פשוט ממשיך וממשיך בלי להירדם עד שמגיעה הגמירה... כן כן, במיטה, עם הבגדים, שוב צריך לכבס הכל... אבל זה לא מה שיעצור בעדי מההרהורים האלה... כל פעם מחדש אני מחליט שזהו עם ההירהורים... הרי אני רואה שכל פעם זה מוביל לנפילה! אבל כנראה שהיצר חזק ממני... שוב רק הצצה קטנה לזיכרון של סרט שראיתי... או אולי נדמיין רק סצנה של נגיעות ולא של המעשה עצמו... ואין מעצורים... אני חושב שכבר הבנתם לאיפה זה מגיע... לפעמים אני מרגיש שאני בכלל לא רוצה להפסיק עם ההרהורים... הרי זה כל כך כיף פשוט לשכב במיטה ולהפליג...

אני בן 19, בתחילה שיעור ב'... ההצעות לשידוכים עדיין לא התחילו לזרום, אבל כבר התחילו במשפחה הדיבורים על שצריך להתחיל לחשוב על שידוך מתאים... כבר שואלים אם התחלתי לצאת... או סתם אם כבר התחלתי לחשוב על חתונה בקרוב... והלב פשוט נקרע... איך? איך? איך??? איך אני אמור להתחתן או אפילו לצאת לדייטים במצב שלי?? הרי ברגע שאני אפגוש בחורה יתחילו לרוץ לי מחשבות בראש..!  ואחרי זה, במיטה, לא יהיו לי הרהורים עליה?? ואם זה יתאים, איך אני אתחתן עם בחורה שכל תקופת ההיכרות הרהרתי עליה?? ואם נתחתן, איך אצליח לשמור על שפיות ולשמור אמונים לאשתי ולא להרהר באחרות אחרי כל מה שראיתי ופינטתי בחיים שלי! איך אצליח לא ליפול ולאונן אחרי החתונה? איך אני אגיע לחופה עם הראש הטמא והמלא בשיקוצים שלי? גם אם אני אגמל ואצליח להפסיק לאונן, איך בכלל מתחתנים אחרי 5 שנים (בינתיים...) של סרטונים, תמונות ופנטזיות שהראש מלא בהם??? אם עכשיו אני לא מצליח לשמור על עצמי, למה שאני אצליח לשמור על חיי אישות טהורים עם אשתי?? למה שנצליח לשמור נידה? למה שלא אני אתפתה לאשתו של השכן? אולי רק להרהר עליה... אולי אפילו זה לא יישאר בהרהור וזהו... איך אני אוכל לחיות עם אישה אחרי כל מה שראיתי??? למה שאישה תרצה אותי, תרצה להתסכל עלי, תרצה שאני אסתכל עליה, תרצה שאני אגע בה, תרצה לחיות איתי אחרי כל מה שעשיתי?? לפעמים זה נראה כאילו אין שום סיכוי... לא לאהבה, ולא לחתונה... ומשפחה וילדים זה כבר בכלל חלום רחוק שלפעמים זה בכלל יומרנות לחשוב עליו...

ה', תן לי כח להמשיך ולהתמודד!! תן לי את הכוחות להסיט את המחשבות הטמאות והמשוקצות האלה מהראש שלי!!! תן לי את הכח לא להתייאש!!

תודה לכם על ההקשבה... ואם יש למישו עצה איך לא לדמיין ולהרהר במיטה או במשך היום... או אפילו כל עצה אחרת שיכולה לעזור איכשהו לכל דבר מהתיאורים שהזכרתי פה למעלה... או אולי סתם איזה חיזוק בנוגע לתחושות ששיתפתי איתכם... אני יותר מאשמח לשמוע...

תודה לכולם!!

הסירטונים זה רק אחד מהטריגרים האפשריים. אפשר להגיע לעוררות מהרבה גירויים שונים, בודאי כשאתה רק מתחיל לספור נקיות.
כרגע הגוף מנסה להתנקות מהרעל וזה יכול לרום אצלך לתופעות של "קריז" בשבועות הקרובים.
לא להתרגש מזה. אם אתה חווה נפילה מדי פעם פשוט תבצע פעולות החלמה - תשתף בפורום או תתכתב/תדבר עם חבר מהפורום.
בהמשך תראה שגם המחשבות בימים ובלילות מתחילות להיות תחת שליטה.
הכי חשוב לא לוותר! תמשיך לשתף בפורום באופן קבוע ואתה בדרך להצלחה

שיהיה לך עוד יום נקי
רק להיום

שלום חבר יקר! 
ברוך הבא לקהילה שלנו 
אנוכי הקטן מתמודד עם בעיות כמו שלך וגם אני נמצא בתהליך החלמה,  אז אני מבין את התחושות שאתה מרגיש עד כדי כאב..
ממליץ לך להצטרף לקבוצות השונות והמשיך לעקוב פה בפורום,  אולי גם לקחת כתובות מייל/פלאפונים מחברים אחרים למצבים שקשה.  
עצות קטנות שלי,  לפחות להתחלה: בתור תלמיד ישיבה,  הזמן של מנוחת צהריים הוא בעייתי ביותר..  זה בד"כ זמן שלא כולם נמצאים בפנימיות ויותר שקט והראש יכול לעובד שעות נוספות.. 
עצתי היא:  אל תלך בכלל לפנייה בהפסקת צהרים.  תישאר בישיבה,  אולי אפילו תנאים שם על השולחן.  כמו שאתה אומר,  היצר גדול מאוד והגוף כבר בוער,  אז אל תיתן לך את "הלחימה הראשונה",  אל תעשה את הצעד שיתחיל את כל התהליך עד הסוף המר.. 
לפי מה שאתה כותב,  אתה ברמת מודעות גבוהה,  אתה רואה מה קורה איתך ומה מביא אותך לנפילה,  ואתה שם לב שאם אתה מתחיל במעשה אפילו בדברים הקטנים אתה לא מפסיק שם.  אז תשתדל להימנע אפילו מהדברים האלה. 

תמשיך לעדכן אותנו ולהיות שותף פעיל פה ובקבוצות\
\
אוהב אותך ומאמין עד אינסוף!! 

אני בפורום כבר קרוב לשנה, ואני חושב שאתה בין היחידים שאני מזדהה איתם הכי הרבה.
ההרהורים - סיוט עלי אדמות. אחי! אני מכיר את זה גם. זה לא פשוט בכלל, וכן, זה מענג, וכן, אתה רק "מהרהר" אתה רק "מחכך את האיבר" אבל אחרי זה זה נגמר בגמירה, וצריך לנקות וכו' וכו'.
אני כל כך מבין אותך.
למעשה, גם אני התמודדתי עם הרהורים קשים מנשוא שלא עזבו אותי כמעט בכלל, בשיעור, בחברותא, במקלחת, כשאני מדבר עם אמא, באוכל, וכמעט בכל מקום אחר, בכל זמן שהוא. 
קודם כל - תירגע, הכל יהיה בסדר, סמוך עליי!
אם רק תעשה את מה שמוטל עלייך לעשות, לאט לאט אתה תראה שהדברים מתחילים להשתנות.
שתדע, שאני אישית הייתי יכול לשקוע במשך שעתיים-שלוש בהרהורים שלא פוסקים, הייתי שוקע לפנטזיות ולדמיונות, הייתי שוקע בעולם המין, למשך כמה שעות בלי לגמור, ורק בסוף בסוף גומר. באמצע ההרהורים הייתי מרגיש בעננים, כל כך התרגשתי, שמחתי, אהבתי את זה, התענגתי על זה!
אבל היצר הרע השקרן והרמאי הזה, אחרי שאתה גומר, וממשיך בסדר היום, אתה מרגיש רע, לא טוב לך בחיים, שום דבר לא מסתדר, אתה לא מרגיש טוב נפשית, וחוזר חלילה.
אבל עם כל זה - יש בוודאי תקווה. יש תקווה. אל תשכח את זה.
ניסיתי לפתור את זה בהרבה דרכים, למשל כשהיו מגיעים לי הרהורים הייתי מסתכל על עצמי במראה וזה היה מבריח ממני את כל ההרהורים (לזמן מסוים). בכל מקרה אחי, אל תוותר לעצמך בעניין ההרהורים, אם הם מגיעים - אל תסכים לעצמך לשקוע בהם שוב. תסיח דעתך מהם לגמרי!
ותישאר איתנו
המון בהצלחה

וואוו תודה רבה רבה אחי!! חיזקת!

סתם מהתעניינות... אתה מצליח להבריח את ההרהורים? אתה מצליח לשמור על עצמך נקי?

ואוו
אני מזדהה איתך.
הגדרת איך אתה שם גדר מסוים, ומצטדק למה זה בסדר לעבור אותו.
וכך נופל לו גדר אחרי גדר, עד שאין ברירה, ופשוט צריך ונכון להשתחרר מההתמכרות ע"י השימוש בו.
וזה הנקודה הכי חזקה אצלי, אני מנסה ליברוח ולהשתחרר מהתאווה, והדרך הכי הגיונית זה להשתמש בה.
אני גם שמתי לב שכמה שיותר זמן שאני נקי, ואני מרגיש שאני מתפוצץ, ואני משתמש. מיד אני מגיע למקום יותר נמוך משהייתי מקודם. אני יכול ליבדוק קטגוריות חולניות אחרי תקופות נקיות כשנפלתי.
ההתמכרות פשוט משתדרגת, היא לא שבעה מאותם דברים. כמו שאמרת "משביעו, רעב".
אני לא אוהב להמליץ כלל, אבל בגלל שביקשת אומר מה עוזר לי, מנסיוני בלבד.
אני הולך לקבוצה לפחות פעמיים בשבוע. ואני שואל את הוותיקים שם איך אני יכול להיות נקי כמוהם.
כזה פשוט. אוהב

רוצה להיגמל כתב on 29 ספט' 2016 21:20:

נכון להיום אני נקי 10 ימים בעזרתו יתברך. המסעות האחרונים שלי דווקא אני נקי הרבה וזה טוב מאוד. היה לי מסע של 46 ימי נקיות. אחרי זה היה לי של 48 בערך. מקווה שזה רק יגדל ויגדל עד שאהיה נקי תמיד בעז"ה. זה לגבי הנקיות.
לגבי ההרהורים - היו פעמים שהייתי שוקע בעולם ההרהורים והייתי מסוגל לעשות את זה למשך כמה שעות טובות, ומאידך גיסא יש פעמים (אפילו תקופות) שכמעט ולא היו לי הרהורים בכלל. כמובן שפה ושם קופצים לי תמונות וסרטונים לראש וכו' אבל ממש מעט. בקיצור זה משתנה אחי.
למשל בזמן האחרון כמעט אין לי הרהורים.
אגב, זה היה בא בעיקר בלילות לפני השינה, כשהייתי עוצם עיניים והולך לישון.. פתאום כל התמונות והסרטונים מפציצים אותי. והיו פעמים שכל כך התייסרתי שלא הייתי יכול לישון בכלל מרוב הרהורים (והייתי עייף מאוד!), כי ברגע שעצמתי את העיניים מיד הכל קפץ, ופשוט אי אפשר לישון ככה.
היום זה כבר כמעט לא קורה. הדגשתי את המילים האלה כדי שתראה שאפילו מהמצבים האלה אפשר לצאת, ותמיד יש תקווה. אני לא אומר שעכשיו אני נקי מהרהורים לגמרי, הם כן באים לפעמים ומציקים, אבל אתה פשוט ממשיך בשלך ומסיח דעתך מהם ואומר לעצמך שכל הפורנו הזה זה סתם גועל נפש, ושכל מה שאכפת לאנשי התעשייה הזאת זה כסף, הם מנוולים, זה טומאה נוראה ואין בזה שום עניין, וזה עוזר ואתה פשוט כמעט לא מהרהר.
אבל תשמע, לכל אחד יש את הדרך שלו ואת המסלול שלו, גם אין לנו את אותו עבר, כל אחד עבר מה שעבר, ואני רק מספר לך מה קורה איתי. וגם אתה יכול לזכות לזה.
רק באמת חשוב לי להגיד לך שלא משנה מה קורה, תעשה הכל רק אל תיפול לייאוש לעצבות, ולרדיפה עצמית. זה הכי גרוע בעולם.
בהצלחה

מקפיץ