ברוכים הבאים, אורח

הנני העני ממעש נרגש ונפחד..
(0 צופה) 
  • עמוד:
  • 1

נושא: הנני העני ממעש נרגש ונפחד.. 3135 צפיות

הנני העני ממעש נרגש ונפחד.. לפני 5 שנים #79335

  • פנימה
  • רצף ניקיון נוכחי: 2129 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • "...ואם לא עכשיו אימתי"?
  • הודעות: 796
שלום לכל חברי האתר הקדוש

לאחר הרבה מאד התלבטויות חששות וספיקות החלטתי לנסות קצת לתרום מניסיוני האישי.

קצת רקע עלי למי שרוצה (לא לגמרי משקף אבל יעזור לקבל תמונה כלשהיא עלי)
בן 30+, נשוי+ ב"ה, חרדי, ליטאי+(.. ), צבר, רגיש שקט (בדר"כ..), מתכנת מחשבים, אוהב ספרים מוזיקה ועוד...

התחלתי את תהליך ההחלמה הנוכחי שלי לפני 1075 ימים (בדיוק) כשעשיתי (שוב) ניסיון לעמוד באתגר 90 הימים,
בהצלחה.
לאחר אינספור שנים (20 בערך) - שכללו בעיקר נפילות (באוננות ופורנוגרפיה) ניסיונות להתאושש ולא להיכנע לתחושת האשמה והדיכאון (זה באמת אני שם במראה?),תקווה,וייאוש,נישואין ותקופה שהייתי בטוח שהנה זה מאחורי, ושוב נפילה רצינית, ושוב ניסיון להתגבר על ההתמכרות המאד לא פשוטה הזאת, הצלחתי לזכות במתנת הניקיון (רק להיום כמובן).
היו לי כמה נפילות (פחות מ5) בתקופת ההחלמה הזאת, כך שאינני מרגיש שהצלחתי לגמרי לנצח "ולהביס את האוייב" (אני?)... ולכן בין היתר לא חשתי "ראוי" מספיק לכתוב פה עד היום, אבל אולי זה תמיד יהיה ככה, ואני לאט לאט משלים עם זה שהמלחמה בהתמכרות היא חלק מהותי בחיי ועלי לעשות מעשים ולחשוב מחשבות שיעזרו לי לנצח כל יום מחדש בע"ה.

סיפור חיי בתקופת ההתמכרות דומה מאד לסיפורים שכתבו החברים הוותיקים בפורום ולא היה אצלי משהוא חריג שלא נכתב עליו כבר,
אבל סיפור ההחלמה שלי קצת שונה מהמקובל פה ולכן החלטתי לספר עליו, ואקווה שהוא יתן תועלת לחלק מחבריי המתמודדים החביבים שבינתיים מנסים לצאת מהבור לבד.

ראשית כמובן ברצוני להדגיש שאינני איש מקצוע וכל מה שאכתוב הוא מניסיוני האישי ומנקודת מבטי על מה שעזר לי לשקם את חיי, ואני חושב שלכל אחד יש את הדרך המיוחדת שעליו למצוא לחירות נפשו.

לפני 3 שנים כמעט לאחר עוד ניסיון גמילה עצמאי שלא צלח, ומריבות את אשתי שלא פסקו, חשתי שכלו כל הקיצים ואינני יכול כבר להמשיך בחיי במתכונתם הנוכחית ועלי לבצע צעד קיצוני שלא חשבתי שאבצע והוא (...) - להתקשר ולבקש מידע על קבוצת התמיכה של SA.

התקשרתי וענה לי בחור חביב ותשאל אותי על מצבי, תארתי לו את תחושת המחנק שאופפת את חיי ושאלתי אותו על קבוצת התמיכה, הוא שאל אותי האם אני "מבלה" אצל עוסקות במקצוע העתיק בעולם, עניתי שלא (ב"ה), והוא שאל אותי אם יהיה לי נח להשתתף בקבוצה של אנשים שהגיעו גם לשלב ההוא, ומשתפים את חברי הקבוצה בחוויותיהם,
עניתי לו שאני משער שכן אבל אני במצב קצת שונה, הוא אמר לי שישלח לי את החוברת של האתר עם כל הדרכים להחלמה, וחומר על 12 הצעדים ושאקרא אותו ואחליט האם ברצוני להשתתף בכל אופן בקבוצת התמיכה של SA, או לנסות קבוצה טלפונית או משהוא אחר.

הוא שלח לי את החומר במייל התחלתי לקרוא וכמובן (לצערי) לא קראתי יותר מכמה עמודים.

באותה תקופה בעקבות המחלה שגרמה לי לתחושת דכדוך מתמשכת (דיכאון בלע"ז..) החלטתי ללכת לטיפול זוגי עם אשתי היקרה בשביל שהיא תבין את כל השגיאות שהיא עושה בחיי הנישואים שלנו (...) שגורמות לי ולה כ"כ הרבה סבל מיותר.

הלכנו לאיש מקצוע לטיפול הזוגי, ותוך כדי הפגישות כשהלכתי אליו פעם אחת לבד, דיברתי על עצמי והחלטתי לשתף אותו במעשיי הנלוזים - לפני שהבנתי שאני מכור, חשבתי שאני סתם חוטא אבל תחושות האשמה כ"כ הכבידו עלי שהחלטתי להתגבר על הבושה ולשתף איש מקצוע בהם.
הוא שמע בקשב והסביר לי שאני לא חריג, ושאני בעצם לכוד בהרגל הזה - או בעברית בהתמכרות, כי טבעו של המעשה הזה שהוא "מחווט" את המח - כמו חשיפה לחומרים ממכרים אחרים.

הוא עודד אותי ואמר לי שבשביל לצאת מזה, עלי להחליט לעשות עבודה עם עצמי, ולהבין שאפשר לצאת מזה כמו שאפשר לצאת מכל התמכרות, אבל לדעת שהדרך ארוכה וגם מפותלת וקשה.. אבל אפשרית, והוסיף שהסיבה שהיציאה מהתמכרות לא קלה היא שהיא ניזונת מפגמי האופי שלי ומכל החוויות שעברתי בחיי ומהרצון הכמעט בלתי נשלט לברוח מכל הקושי והתחושות והמחשבות שהיו לי באותה עת, ובשביל להחלים עלי לטפל בהם - בי.

לאחר שהטיפול הזוגי שלי עם אשתי הסתיים (כלומר לאחר שהבנתי שאני חלק אינטגרלי ועיקרי מהבעיות בזוגיות שלנו.. ולכן גם הפיתרון מונח אצלי), החלטתי ללכת לטיפול אישי אצל המטפל הזה.

עברתי אצלו חצי שנה טיפול, שבו הוא עזר לי לזהות מחשבות והנחות יסוד שבניתי במוחי לאורך השנים בעקבות חוויות אישיות ומשפחתיות שעברתי, ועזר לי להסתכל עליהם במבט יותר בוגר וסלחני, וככה לאט לאט לשחרר אותם ממחשבתי, ולהתאמן להכניס חשיבה חיובית לחיי.
דיברתי איתו גם על ההתמכרות ועל הגורמים לה בחיי, ולאט לאט הרגשתי שככל שאני מתקדם עם עצמי בטיפול במחשבות ובתחושות הקשות שליוו אותי אז כל הזמן, אני פחות מרגיש צורך לברוח להתמכרות.

בעקבות הטיפול הזוגי שעברתי גם האווירה בבית עם אשתי השתפרה מאד מה שכמובן עזר לי לעבור עוד יום ועוד יום ועוד יום נקי, והחלטתי לשתף את אשתי במעשיי, ניסיתי להסביר לה שמדובר במחלה ולא חלילה ברצון לפגוע בה, ולאחר ההלם הבכיות והכאב שהיא ביטאה, היא הסכימה לקבל את ההסבר הזה ולתת לי צ'אנס להחלים.

נרשמתי אז שוב באתר ל 90 הימים (קראתי אז לעצמי באתר בשם אחר) וב"ה מאז אני מתקדם במסלול המאתגר (בעלייה..) כפי שכתבתי בהתחלה.

היום אני באמת לא מרגיש בטוח בעצמי שיצאתי מזה לגמרי, ועדיין יש מחשבות ורצונות רק לנסות ורק לעשות ורק להסתכל וכו' ואני לא לגמרי שולט ומתגבר על הכל, אבל אין מה להשוות מבחינת התחושה והשלווה שנכנסה לחיי ב"ה בעקבות התהליך שאני עובר.

כאמור כתבתי את הסיפור שלי, ולא באתי להמעיט או לפסול חלילה אף דרך התמודדות אחרת, וייתכן שאם הייתי כן משתתף בקבוצת התמיכה בהתחלה הייתי במקום עוד יותר נעלה היום, וכל אחד יעשה וינסה כפי שיקול דעתו.

לסיום ארשום כמה נקודות שעזרו לי בתהליך והלוואי שייתן ה' ויעזרו לעוד אי אילו מאחיי הנפלאים:

1. נקודת המוצא חייבת להיות ההכרה שאני מכור, מה שאומר שמבחינה פיזיולוגית הגוף שלי נהיה זקוק לזה, ואין למעשיי קשר לאני האמיתי הטהור והטוב שנמצא עמוק עמוק בתוכי, כך שלאט לאט המחשבות על עצמי יהיו יותר חיוביות, ואחוש שאני בעצם אדם טוב ויש בי את הכוחות הנדרשים להתרומם ולהתעלות.

2. לשאוף הרבה אוויר ולהתאזר בסבלנות ולקבל את זה שהדרך להתקדם ולצאת מהמצב שבו אני היום, לא תהיה קו ישר למעלה, אלא קצת עלייה וקצת נפילה ועוד קצת עלייה ושוב ירידה ועוד עלייה וכו' - עיקר המאמץ צריך להיות "לקום" אחרי שבע הנפילות, יותר מאשר המאמץ לא ליפול, ולא להתייאש גם אחרי 70,000...

3. לטפל ולשפר את שאר הדברים בחיים - זוגיות, חשיבה חיובית, התחזקות באמונה, ניתן להיעזר בספרים, או באנשי מקצוע.

4. אם יש תחושה ממושכת של דיכאון/תקיעות/ הרבה מריבות עם האשה לא להתבייש ולהיעזר באנשי מקצוע מתאימים - בשביל התחלה המטפל שלי המליץ לי על הספר "בוחרים להרגיש טוב" - ספר מעשי בשיטת CBT, לשיפור החשיבה והתחושה הכללית, שקריאה בו הוכחה כמשפיע על הקורא כמו טיפול פסיכולוגי.

5. לא להפסיק להתפלל מעומק הלב גם בזמנים שיש תחושה שאף אחד לא עונה..

אשמח לענות על שאלות אם יש למישהוא,
ובתפילה שדברי יהיו רק לתועלת.

ובהצלחה לכולנו באתגר האין סופי להתעלות מעט
- "מצבי היום לא משקף את האני הפנימי האמיתי שלי, אלא רק את מה שעשיתי בחיים עד היום".
- "עיקר כוחו של האדם הוא להודות בחולשתו ולפנות אל ה'. זה הכוח הגדול של האדם" - הרב מנחם פרומן.
שיהיה יום טוב ונקי - לך לי ולכולנו
----------------------------------------------------------
לסיפורי האישי - פנימה

ליומן המסע שלי - חיים פנימיים

תגובה: הנני העני ממעש נרגש ונפחד.. לפני 5 שנים #79338

תודה על הפוסט

ברשותך אשאל,
האם אתה מאושר כיום?

מה קורה כשהתאווה מתגברת (כמו שכתבת 'רק' להסתכל וכיו"ב)
איך אתה מגיב לזה?
אני מניח שאחרי כמה שנים טובות (כן ירבו עד 120) כבר יש לך איזהשהוא ריטואל.
בתוכנית, אני מניח, יתקשרו לחבר/ספונסר.
מענין אותי לדעת איך אתה מגיב לזה

אגב, גם אני בטיפול, סוג של, ואני מקווה להוציא ממנו את המיטב

תגובה: הנני העני ממעש נרגש ונפחד.. לפני 5 שנים #79340

  • אלי
  • רצף ניקיון נוכחי: 807 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • המשימה אפשרית, אחרת לא היינו מקבלים אותה!!!
  • הודעות: 1261
תודה על השיתוף

שיהיה לכולנו עוד יום נקי

תגובה: הנני העני ממעש נרגש ונפחד.. לפני 5 שנים #79341

  • פנימה
  • רצף ניקיון נוכחי: 2129 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • "...ואם לא עכשיו אימתי"?
  • הודעות: 796
אלי: בבקשה, אמן.

בעצתך: לגבי האושר -
הגדרת המושג הזה קצת מעורפלת אצלי, למרות כל ספרי ה"איך להיות מאושר" שיש לי..
לא נראה לי ש"אושר" זה מטרה שמגיעים אליה אלא תחושה שחשים במהלך דרך שעושים בשביל מטרה נעלה,
כל עוד ארגיש שאני מתפתח וצועד בדרך שמפתחת את כל חלקי הוייתי, אחוש שיש לחיי משמעות וסיבה ומטרה שאני שואף להתקדם לקראתה, ולכן גם יהיה לי יותר קל להתגבר על קשיים יום יומיים שהחיים מזמנים לכולנו,
כרגע נראה לי שברוב הימים כך אני חש, אבל יש גם ימים שבהחלט ממש לא.
האם זה אומר שאני מאושר? לא יודע זה תלוי איך תגדיר אושר.

ולגבי הימים שמובילים אותנו לחפש בריחה-
לצערי אין לי עצת קסם לתת לך, וזה חלק מהדרך האישית שכל אחד צריך למצוא עם עצמו,
עם הזמן אני יודע לזהות אצלי את התחושות והמחשבות שגורמות לי לעומס רגשי שמוביל לחיפוש אחר הקלה/בריחה, זה חלק מהטיפול לדעת לזהות את המחשבות והעומס מבעוד מועד, ולנסות לשחרר אותם ע"י מחשבה אחרת יותר חיובית ופחות שיפוטית,
כמובן שלא תמיד זה מצליח ואז בגלל שהגוף שלי ב"ה כבר לא נמצא במצב של התניה פיזיולוגית לצרוך את הסם הזה, אני יכול לבחור להקל על התחושות בעזרת משהוא אחר, אצלי זה יהיה מוזיקה או צעידה נמרצת ברחוב או שניהם יחד -
אבל זה יכול להיות גם ספר/נגינה בגיטרה/פעילות ספורטיבית כלשהיא או מדיטציה.

הקושי באמת הוא לשנות את ההתניה הזאת וזה לוקח לגוף הרבה מאד זמן עד שהוא משנה את החיווט במח,
ולכן מה שכתבתי על הסבלנות וההבנה העצמית שכל אחד מאיתנו חייב להצטייד בהם ולא לשפוט את עצמו יותר מדאי על כל נפילה או מיני נפילה, כי זה תהליך ארוך שדורש זמן.

מקווה שעזרתי מעט
בהצלחה רבה בטיפול ובהחלמה.
- "מצבי היום לא משקף את האני הפנימי האמיתי שלי, אלא רק את מה שעשיתי בחיים עד היום".
- "עיקר כוחו של האדם הוא להודות בחולשתו ולפנות אל ה'. זה הכוח הגדול של האדם" - הרב מנחם פרומן.
שיהיה יום טוב ונקי - לך לי ולכולנו
----------------------------------------------------------
לסיפורי האישי - פנימה

ליומן המסע שלי - חיים פנימיים

נערך לאחרונה: לפני 5 שנים על ידי פנימה.

תגובה: הנני העני ממעש נרגש ונפחד.. לפני 5 שנים #79343

תודה רבה על הדברים. סייעת לי.
כרגע המוח שלי לא ממש מכוון נכון, כנראה, יש סברה שצריך 90 יום בשביל לשנות אותו.
רוצה להאמין שאשרוד אותם גם אם אני לא תמיד רואה את זה...
נערך לאחרונה: לפני 5 שנים על ידי בעצתך תנחני.

תגובה: הנני העני ממעש נרגש ונפחד.. לפני 5 שנים #79346

  • גדעון
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 187
תודה רבה לך פנימה היקר,

מאד מאד נהניתי מדבריך, מקווה ללמוד מהם, ושיהיו לי לתועלת בעז"ה.

תגובה: הנני העני ממעש נרגש ונפחד.. לפני 4 שנים, 10 חודשים #81681

  • אהבת חסד
  • רצף ניקיון נוכחי: 5 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 931
'פנימה'
הגעתי לשרשור שלך אחרי רפרוף קצר בטבלה שהראה '26' יום עם זה שהרצף הגדול הוא שנה (!) והסתקרנתי לראות מה קורה ואיך קורה וכו'
אז נכנסתי.. ומאד התרגשתי לקרוא את הסיפור שלך. מאד נוגע ללב (פלוס זה שאתה נמנה על אלה שיודעים לכתוב...). מצאתי הרבה מן המשותף בסיפור שלך וסיפור החיים שלי.
מאד החכמתי גם מהעצות שכתבת שם, חלקם אמנם היו מוכרים לי אבל שמחתי לראות שגם אתה מסכים עליהם.
דרך ההתמודדות שלך, והאומץ שלך לעשות את כל הפעולות לעזור לעצמך ולצאת מאיפה שהיית (משהו שלי עדיין אין) מאד הפעים אותי. אני לפעמים מפחד שמה שנדרש ממני הוא ליפול יותר עמוק על מנת לעשות את כל המעשים הנדרשים... אבל אני עדיין מקווה להגיע לשם בדרך יותר חיובית ואופטימית...

לגבי נושא ה"אושר", ב"מכתב מאליהו", ממש במאמר הראשון, הוא מסביר מהו בדיוק אושר ולמה יש כאלה הרודפים אחריו ואינם משיגים אותו.
לפי איך שהבנתי אותו, אושר הוא בעצם סיפוק. יש אנשים שתמיד יהיו שמחים עם מה שיש להם. יסתכלו על הדברים הטובים בחייהם ויתמקדו בהם. לכן לומדי תורה הם מאושרים בדרך כלל, כי הם כל הזמן ממלאים את השאיפות שלהם ומגיעים לידי סיפוק. יום יום, שעה שעה. (כל אחד - או שלא כולם בעצם - יודע איך מרגישים אחרי יום שלם של לימוד...)

לעומת זאת אנשים שעסוקים כל הזמן במילוי שאיפות שלא נגמרות, כגון כסף, כבוד, או מין לעניינינו, הם לעולם לא יהיו מאושרים בשום מצב. כי זו דרכה של תאווה - היא לעולם לא נגמרת, ולכן כל עוד אדם חיי בלי להסתכל על מה שיש לו אלא שואף למקום שלא יגיע אליו או למקום שלא "נגמר" היכן שהו - הוא לא יהיה מאושר. (יש לי רב - יש לי כל... אתה בטח כבר מכיר)

עד כאו ממני, ממליץ להסתכל שם בפנים כדי שתבין בדרך שלך.

בהצלחה!

תגובה: הנני העני ממעש נרגש ונפחד.. לפני 4 שנים, 10 חודשים #82595

  • פנימה
  • רצף ניקיון נוכחי: 2129 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • "...ואם לא עכשיו אימתי"?
  • הודעות: 796
שלום חברים יקרים וקדושים

מי שקצת קרא תגובות שפרסמתי במרחבי הפורום, הבין שהחלטתי להצטרף לקבוצה חיה,
אז רציתי לעדכן פה בקיצור, שלמרות כל הטיפול הזוגי והאישי שעברתי עדיין הרגשתי לא לגמרי 'מוחלם' - (היום אני מבין שזה תהליך של חיים, ולא יעד שמגיעים אליו).
נתקלתי בהרבה קשיים מסביב בחיי ובדברים שהייתי אמור לעשות אבל דחיתי פעם ועוד פעם ועוד פעם,
בחיי האישיים, בעבודה, ובחיי המשפחה שלי,
וגם כמה סוגי בריחות שסיגלתי לעצמי עם השנים שהגעתי בהן לאיזו דרגה של חסר-אונים/אובססיבי/מכור -
וביניהם - בזבוז זמן בשיטוט במרחבי האינטרנט בחיפוש אחר יידע/הקלה רגעית או סתם למלא את 'החלל',
מוזיקה, סרטים, סדרות, והשקעות בשוק ההון שהפכו אצלי לסוג של הימורים חוקיים.

זה הגיע למצב שאני מרגיש - לא שפוי במובן הכואב של המילה, לדוגמה: יש לי משימה בעבודה שעליי לסיים תוך 4 ימים, כמובן שביום הראשון אני חושב לעצמי - נו 4 ימים? קטן עליי, אני מתקתק עבודה יום וחצי ומסיים עם זה, אבל מה הלחץ בעצם? אני מהרהר לעצמי, בוא נראה קודם מה קרה לזמר המפורסם ההוא שנחת לא טוב בצניחה חופשית בדרום טז'יקיסטאן

וכמובן שאני מוצא את עצמי כעבור 4 ימים בסוג של מיני התקף חרדה - אני אמור לסיים את המשימה בעבודה תוך 3 שעות ועוד לא התחלתי..... רבש"ע תציל אותי מעצמי!! בבקשה אני מבטיח להיות ילד טוב מהיום והלאה.
איכשהוא בחסדי הבורא הכל יכול, בינתיים הוא הוציא אותי מהבורות שכריתי במו ידיי לעצמי, אבל כל פעם אחרי שסיימתי משימה ואני מבטיח לעצמי חזק חזק בלב שזהוא - מעכשיו אין בזבוז זמן כשיש משימות חשובות לעשות, אני מוצא את עצמי שוב עם דד-ליין לוחץ בגרון ותחושות קבס וחוסר אונים מעצמי - וזה רק בתחום בריחה אחד שסיגלתי לעצמי עם השנים... יש עוד כמה, אולי בהזדמנות ארגיש מספיק אמיץ לפרט גם אותם.

הגעתי למסקנה שאני צריך לאמץ דרך חיים כללית שתעזור לי בהתמודדות שלי עם כל הרצונות והבריחות שהרגלתי את עצמי אליהן כ"כ הרבה שנים, וממשיכות לפעמים רק מכוח ההתמד, ולפעמים כי מה לעשות יש לי ימים לא פשוטים לפעמים.

החלטתי בחסד ה' לפני ששה שבועות ללכת לקבוצה חיה ליד מקום מגורי, ולנסות ליישם את 12 הצעדים בכל תחומי חיי החולים, האמת שזו היתה חוויה לא קלה ואפי' מפחידה, להיכנס לתוך חדר עם הרבה מחלימים אחרים - ובטח אני אמצא שם את החבר ההוא מהישיבה, בעצם אולי את הראש-ישיבה בעצמו ח"ו, ואז בשבילו בעצם עלי להימנע מהקבוצות, בקיצור המח שלי 'אכל סרטים' כמו שאומרים היום, ולא היה לי מספיק פופקורן להרגיע אותו אז החלטתי לא לשמוע לו ולקפוץ למים למרות הכל, זה בהחלט היה מלחיץ בעיקר ב 2 דקות הראשונות שאני סוקר במבטי את כל הנוכחים, ומגלה שאני מכיר פה את - אף'חד (בשבוע שאח"כ ציפתה לי הפתעה עם חבר יקר שהכרתי מהישיבה שהגיע, אבל דיברנו על המבוכה והיא חלפה מהר ב"ה, ומאז אנחנו חברים יותר קרובים ממה שהיינו בעבר).

אני עדיין בתחילת הדרך של ליישם את הצעדים בחיי, אבל יש לי ספונסר מאד יקר ומיוחד שאני סומך עליו מאד, ומשתדל לבטל את כל ה'ידע' והאגו שלי (לא תמיד בהצלחה ), וליישם את הוראותיו ללא התחכמויות (ג"כ לא תמיד בהצלחה אבל משתפר ב"ה), וכבר קרה לי מקרה בעבודה שהרגשתי בחוש שהצעדים שאני עושה בהחלמה עוזרים לי ברגעים הקשים, ברגע הראשון באותו יום - הרגשתי בצניחה חופשית ללא מצנח אל עבר התרסקות טוטאלית ורק רציתי שהאדמה תבלע אותי מרוב בושה וחוסר אונים, ואחרי שיצאתי והתחלתי לדבר עם אבי הכל יכול וביקשתי ממנו עזרה מעומק הלב ומסרתי לו את השליטה בחיי - גם אם זה אומר פיטורין, השפלה, בושה, כאב, מחסור וכו' וכו' נרגעתי קצת הלכתי להתפלל מנחה - שהייתה אחת הקשות והמשחררות שחוויתי ביימי, נכנסתי לבוס שלי ושוחחתי איתו בצורה רגועה וביקשתי בעדינות הארכת זמן, והוא הסכים והרגיע אותי שזה לא דחוף לו להיום - פווווווווווו אפשר לנשום, ישתבח בוראי הכל יכול שבשמיים ובארץ!!

עד הפעם הבאה שתגיע... בעצם הפעם אני באמת חושב שקיבלתי מספיק על הראש בשביל להתחיל לעשות צעדי החלמה יותר רציניים בנוגע לבזבוזי הזמן - בתפילה כנה לריבוני שאצליח. אמן.

אני לאט לאט קורא ומיישם קצת את הצעדים, אני רק בתחילת הדרך אבל יש לי תחושה משחררת שמצאתי דרך 'הוליסטית' שתעזור לי בעזרת כנות עצמית ועשיית פעולות, להשתחרר לאט לאט מכל ההרגלים ששולטים בחיי.

אסיים בקריאה לחבריי המתלבטים - לכו על זה, תנסו לפחות להקשיב לקבוצות בטלפון, תבקשו את הספרים על הצעדים, תקראו בעוד אתרים עליהם, יש הרבה חומר על 12 הצעדים במרחבי הרשת האינסופיים, אמנם בעיקר באנגלית אבל לא רק, עיקר ההחלמה כפי שכבר הזכירו הוותיקים פה היא לא ההליכה לקבוצה כמו עשיית פעולות ההחלמה שנגזרים מ12 הצעדים, ומכיוון שהם אמורים להיות תפורים לכל אחד כפי מידתו והרגליו יש צורך בחבר/ספונסר/תגובה מחבר וותיק בפורום, להצלחת התהליך, בעזרתו יתברך ויתעלה.

מאחל לכולנו החלמה שלמה ומלאה בכל תחומי חיינו.

אוהב - פנימה .
- "מצבי היום לא משקף את האני הפנימי האמיתי שלי, אלא רק את מה שעשיתי בחיים עד היום".
- "עיקר כוחו של האדם הוא להודות בחולשתו ולפנות אל ה'. זה הכוח הגדול של האדם" - הרב מנחם פרומן.
שיהיה יום טוב ונקי - לך לי ולכולנו
----------------------------------------------------------
לסיפורי האישי - פנימה

ליומן המסע שלי - חיים פנימיים

נערך לאחרונה: לפני 4 שנים, 10 חודשים על ידי פנימה.

תגובה: הנני העני ממעש נרגש ונפחד.. לפני 4 שנים, 10 חודשים #82605

  • חוסידל
  • רצף ניקיון נוכחי: 1918 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • אוי מיין וועלט .....
  • הודעות: 384
תודה פנימה,

מזדהה עם כל מילה בפרט על ההרגשה בקבוצות החיות, ולקיחת הענינים לידים.

תמשיך לבוא:)
אבא אוהב גילה לי את האור ברח' ניסן תשע"ה בכנס של שמור עיניך

נאר אמונה אין בורא כל עולמים...ומבלעדי עוזך ועזרתך אין עזרה וישועה

תגובה: הנני העני ממעש נרגש ונפחד.. לפני 4 שנים, 10 חודשים #82609

פנימה יקר! מזל טוב מאחל לך הצלחה הלאה והלאה

מה שכתבת לגבי הפחד מלפגוש מישהו שאתה מכיר,
אצלי משום מה דווקא מתחשק לי למצוא מישהו שאני מכיר. אפילו פינטזתי על גיסי...
באיזשהוא אופן, חסר לי חיבור לחיים ה"אמיתיים" שלי. יש אותי פה, ויש אותי בישיבה בבית ב...
נראה לי דווקא מגניב למצוא שם חבר שלי מהחיים ה"אמיתיים", ואז יהיה לי מין גשר כזה.
יכול להיות שאם זה יקרה אני אתחרט על זה, אבל זה בטח יהיה מעניין...

שוב בהצלחה

תגובה: הנני העני ממעש נרגש ונפחד.. לפני 4 שנים, 10 חודשים #82631

  • הוי אריאל
  • רצף ניקיון נוכחי: 391 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 841
ב"ה.
מזל"ט.
המון המון הצלחה.


אוהב.
אריאל,
אני בהתחלה,,, אני מנסה,,,, אני מתבייש,,, אני מפחד,,, אני מקווה,,, אני מייחל,,, אני מתפלל !!!!!!!!
  • עמוד:
  • 1
זמן ליצירת דף: 0.82 שניות

Are you sure?

כן