ברוכים הבאים, אורח

הסיפור שלי קצת שונה
(0 צופה) 

נושא: הסיפור שלי קצת שונה 3297 צפיות

תגובה: הסיפור שלי קצת שונה לפני 3 שנים #135040

  • בוגי
  • מנותק
  • חבר ותיק
  • הודעות: 73
אני מבין שנושא החסימה הוא רגיש כאן מאוד אצל חלק מהחברים.

היות שכל מהותו של הפורום (ובמיוחד השרשור הזה) הוא לתת מקום לכל תחושה של אדם בהבנה שכל אחד מתמודד באופן שונה,

נראה לי שה'עלהום' שעושים על התחושה הזו הוא קצת מוגזם.

כמובן שניתן לדון על כך ושהוותיקים יסבירו את נסיונם והסיכונים.

אבל בתחושתי סגנון הדיונים בנושא הזה הוא חריף מידי.

וכבר כתב לי מישהו באישי כשהעלתי את הנושא, שהוא חושש לכתוב את דעתו בנושא בפורום כי היא לא מקובלת.

נראה לי שזה כבר תמרור אדום

תגובה: הסיפור שלי קצת שונה לפני 3 שנים #135041

  • בוגי
  • מנותק
  • חבר ותיק
  • הודעות: 73

אני אכתוב את תחושתי בנושא, שאולי לזה מחשבים התכוון.

יש הרבה מאוד אנשים שאין באפשרותם לחסום את כל אפשרויות החטא סביבם.
וחלק מהאנשים הללו מרגיש שלא קרה אפילו פעם אחת שהם רצו לחטוא ונמנעו מהחטא בזכות החסימה.

גם לאנשים הללו עוזרת חסימה. בגלל שהרבה פעמים באמצע שימוש סתמי בטלפון קופצת פרסומת או כתבה מושכת שמפילה את האדם גם אם קודם הוא בכלל לא התאווה לזה, ואת זה החסימה מונעת.

אבל מצד שני יש כאלו שהחסימה עצמה גורמת לתאווה (וכאמור, לחלק מהאנשים כשיש תאווה החסימה בכלל לא עוזרת).
לדוגמא, כי החסימה מושכת את האדם לחפש פרצות, וגם אם הוא לא מצליח למצוא פירצה - התאווה כבר התעוררה מעצם החיפוש, וכבר הוא ימצא דרך ליפול.
או לדוגמא, כמו אצלי, זה שיש לי חסימה גורם לי לפרפרים בבטן בכל פעם שאני בא במגע עם מכשיר לא חסום. ואין לי את הפרפרים האלו אם אין לי חסימה.

אז בסוף אצל אנשים כאלו זה שיקול של כדאיות. האם החסימה יותר מפילה או יותר מונעת.

ואם מחשבים הגיע למסקנה שאצלשאצלו זה יותר מפיל ממונע - נראה לי לא לעניין לשאול 'איך ולמה'.

אגב, הפיתרון שאני מצאתי הוא חסימה שאני יודע את הקוד, כך החסימה כן מועילה למניעת פרסומות מושכות אך החסימה עצמה באופן כזה לא מהווה טריגר לנפילה.
החיסרון היחיד הוא שבשעה שכבר יש תאווה שאני לא מצליח להתגבר אז הנפילה היא פשוטה יותר ולא צריך להזיק לעצמך ב'ריסט' לטלפון או בכל מיני דברים מוזרים שאנחנו עושים כדי לממש את התאווה

תגובה: הסיפור שלי קצת שונה לפני 3 שנים #135043

  • בוגי
  • מנותק
  • חבר ותיק
  • הודעות: 73

ואולי סתם הזדמנות לספר על משהו מרגיז שעשיתי פעם כדי לממש תאווה.
(לא בא להוכיח צד כלשהו בדיון האמור)

היה לי באותו הזמן מחשב מהעבודה שיש בו חריץ לסים עם אינטרנט, אבל ידעתי שהעבודה עוקבת על כל פעולה אינטרנטית שנעשית עם הסים הזה (כי מותר היה להשתמש בזה אך ורק לעבודה).
אז הוצאתי מהמחשב את הסים ורציתי לשים במקומו את הסים שלי, וכך אוכל לגלוש בחופשיות, כי המכשיר הרי חסום, לא האינטרנט שבסים.
הבעיה היא שהסים שלי היה קטן (ננו סים או מיקרו סים), והסים במחשב היה גדול כמו של פעם.
אז דחפתי את הסים שלי למחשב כדי שיעמוד בדיוק במקום.

הבעיה היתה שלא הצלחתי בשום דרך להוציא את הסים בסוף, כי כולו היה שקוע בפנים.
וכבר הייתי מוכרח לצאת לאן שהוא, כמובן עם זמינות טלפונית, אבל הסים עמוק בתוך חריץ המחשב.
אז התחלתי לדחוף לשם כל מיני סיכות, מספריים ושאר דברים, עד שבסוף אחרי עבודה ממושכת הצלחתי סוף סוף להוציא את הסים שלי. רק שאחרי הטיפול שלי קורא הסים נהרס, ולא יכול היה לקרוא את הסים המקורי.

עברתי בהמון חנויות מחשב בנסיון לתקן או לקנות כזה רכיב ולהחליף ולא הצלחתי.
והיה לי עגמת נפש גדולה מאוד מהסיפור הזה (בלי שמישהו חשד לכיוון הזה).

וזה סיפור אחד מיני רבים של נזקים גשמיים פשוטים שנוצרים מחסימה.

אז כתב כאן מישהו - שלפחות האירועים הללו מזעזעים ויעזרו בהתמודדות.
אבל אחרי מעל עשר שנים שרק סובלים ולא מרגישים שזה עזר להתמודדות במשהו או הפחית שימושים -
לדעתי צריך להיות סאדיסט כדי לחסום במטרה לסבול נטו.

נערך לאחרונה: לפני 3 שנים על ידי בוגי.

תגובה: הסיפור שלי קצת שונה לפני 3 שנים #135048

  • מחשבים
  • רצף ניקיון נוכחי: 56 ימים
  • מנותק
  • דירוג כסף
  • הודעות: 111
המשתוקק כתב on 07 אפר' 2021 18:57:

מחשבים כתב on 07 אפר' 2021 09:22:

עבורי חסימה היא הרבה פעמים הטריגר לשימוש.
חסימה נועדה לאנשים שלא רוצים למצוא את זה אבל ללא ספק היא לא נותנת מענה 
למי שמעוניין להשתמש ושם חסימה כדי להימנע .
לקח לי המון זמן להבין את זה.


כמה זמן ואיך?


אני כרגע עם חסימה אם תהית. וכבר שנה עוד מעט ככה ודווקה מאז התחילה ההדרדרות שלי.
הרצון לשימוש גדל אך ורק מזה שאני חסום וכאילו "מישו שומר עליי שלא אפול"
ותנחש מה אני נופל בלי סוף .
כי אני אוהב למצוא פרצות . (שאגב מצאתי לא מעט).
אולי כשמי כן אני סה"כ מחשבים ...
ואגב זה התואר שאני לומד אליו.. אז שאתה לומד איך כל אתר מעביר נתונים.
ואיך ליצור באג בראטור תאמין לי שהפיתוי גדל.
אבא שלי כבר חושד בי בלא מעט באגים שגרמתי.
אולי אני מקרא מיוחד מי יודע...
אבל על כל פנים עלי אני מעיד שחסימה מעודדת נפילות.

תגובה: הסיפור שלי קצת שונה לפני 3 שנים #135052

  • מחשבים
  • רצף ניקיון נוכחי: 56 ימים
  • מנותק
  • דירוג כסף
  • הודעות: 111
המשתוקק כתב on 07 אפר' 2021 20:22:

יש אנשים ללא חסימה שנופלים פעמיים בשבוע...
הם שמו חסימה לא הרמטית שניתן לפרוץ אותה עם מאמץ קל, המשיכו ליפול פעמיים בשבוע וכעת מאשימים את החסימה...

יש חסימות ללא שום אפשרות לפירצה (כמו פלאקי, נטפרי, נתיב), וממילא לא שייך לנסות אותן


לא יצא לי לפגוש. אבל אני יודע שבדרגה מסוימת הפריצה מאוד קשה.
אבל השימוש באינטרנט כמעט ולא אפשרי.
לא מכיר את שתי החסימות שציינת את האמת שמסקרן...

תגובה: הסיפור שלי קצת שונה לפני 3 שנים #135053

  • בוגי
  • מנותק
  • חבר ותיק
  • הודעות: 73

שאלתי כאן פעם,
האם ניתן להגיע לנקיות מוחלטת ללא חסימה.

אביא דוגמא ממישהו שאני מעריך מאוד מאוד - מתרפא.
יש לו התמודדויות רבות. לא כולם בטלפון. לחלק גדול מההתמודויות הוא לא שם חסימה: הוא לא עבר לגור בשכונה חרדית. הוא לא שינה מקום עבודה. וכו'.
האם ניתן להגיע לנקיות בהתמודדות הזו מבלי שהוא 'חסם' אותה? אני מאוד מקווה שכן.
אז כנראה שגם עם האינטרנט יש יכולת כזו, באמצעות עבודה קשה, 11 צעדים וקבוצות תמיכה וכו'.
במיוחד אלו המכורים סוג ב'.

אז אם אדם מרגיש החסימה מפילה אותו והוא ממש לא מצליח להתגבר,

אני חושב שראוי לנסות להבקיע ללא חסימה, וכך לטווח הארוך יוקל לו.

אגב,
מחשבים,
האם בהודעה הקודמת אכן פירשתיך נכון?

נערך לאחרונה: לפני 3 שנים על ידי בוגי.

תגובה: הסיפור שלי קצת שונה לפני 3 שנים #135223

  • בוגי
  • מנותק
  • חבר ותיק
  • הודעות: 73

בוקר טוב.
לצערי נפלתי ביום רביעי בלילה.

ביום חמישי בבוקר טסתי לחו"ל לצורך פעילות מסויימת במסגרת העבודה, ליום אחד.

תכננתי ביום רביעי להספיק את כל ההכנות לשבת שבדרך כלל עליי לעשות בחמישי ובשישי בבוקר, ומצד שני היה לי חשוב מאוד ללכת לישון מוקדם, כדי שאוכל לקום בחמש וחצי בבוקר ולהגיע בזמן לטיסה, ולא להיות עייף במהלך היום שצפוי היה להסתיים מאוחר בערב.

בפועל, לא הצלחתי לנצל את הזמן. העברתי כמה שעות בערב בטלפון במקום לעבוד. בעיקר בפורום אבל גם בדברים אחרים.
הגיע 12 בלילה. כבר היה ברור שהכנות לשבת כבר לא אצליח לעשות, וגם לשינה טובה לא נשאר לי מי יודע הרבה זמן. מאכזב גם לי וגם לאשתי.
אשתי אמרה ללכת לישון בלי לעשות כלום כי השינה יותר חשובה מההכנות לשבת.
הלכתי מבואס למיטה. מלא אכזבה מעצמי. ואז נפלתי..

לא הספקתי להיכנס לפורום לעדכן. סך הכל ימים עמוסים מאוד בעשייה. כך שרק עכשיו מצאתי כמה דקות לעדכן בפורום.

אז הסיבות לנפילה שזיהיתי הם אכזבה ועייפות.
אני לא חושב שכל אכזבה רלוונטית לנפילה, אלא דווקא אכזבה מעצמי ובעיקר מבזבוז זמן. סוג של 'אם כבר בזבזתי אז כבר'.
והעייפות - אני לא מרגיש שהיא חלק מהעניין של הנפילה (אם כי - יכול להיות), אבל הסיבה לבזבוז זמן בטלפון שהקדים לנפילה בוודאי קורה דווקא בזמן עייפות.

במחשבה שנייה, חלק גדול מנפילות העבר שלי היו באותה מתכונת.
השאלה היא אם כדי למנוע את זה עליי באופן קבוע ללכת לישון מיד כשאני עייף. אבל כל ערב אני עייף, והייתה לי כבר תקופה כזו שלא הייתי רואה את השעה 22:00 בלילה.
זה בוודאי טוב כדי לא ליפול, אבל מאתגר מאוד את אשתי, כי בשעות היום אני לא נמצא לעזור בכלל, וכל העזרה שלי בבית מתנקזת לשעות בין 21:00-23:00 ולימי שישי

או שנאמר שרק ברגע שאני מזהה שאני יושב עם הטלפון בבזבוז זמן בגלל שאני עייף - אז לא לומר לעצמי שתיכף אני אתגבר ואלך לעבוד (למרות שהרבה פעמים אני כן מצליח להתגבר ואחרי זמן מה בטלפון אני עושה את המשימות שצריך) מחשש שיקרה מה שקרה ביום רביעי.

כתבתי את זה בהמשכים בכמה פעמים (מחוסר זמן),
ואני רוצה לכתוב עוד על התחושות שאחרי הנפילה וההתמודדות בימים הראשונים, אבל בינתיים שולח את זה, ואמשיך בפעם אחרת.

נערך לאחרונה: לפני 3 שנים על ידי בוגי.

תגובה: הסיפור שלי קצת שונה לפני 3 שנים #135224

  • אלי שומר
  • רצף ניקיון נוכחי: 44 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 770

בוגי היקר
משום מה רק עכשיו אני גיליתי את קיומך. חבל. 
לא הצלחתי לקרוא הבוקר את כל השרשור שלך ושל החברים הנוספים. אך הצלחת לעורר שיח מדהים. 
נדמה לי שהדמיון בנינו רב מאד. גם במעמד, וגם בגישות. מה שכן אני כן הגעתי לא פעם להרגשה שאני מעדיף למות. זה לא בגלל שכך הקב''ה רוצה, אלא בגלל הגועל מעצמי.
גם אני יכול להציג את עצמי כאילו המצב לא התדרדר, והרבה יותר שנים ממך. אבל זה לא באמת נכון, הוא לא התדרדר בגלל שאני כל השנים נאבקתי, אבל נאבקתי לבד. ועכשיו הצטרפתי לכאן.
גם אני מרגיש שהחסימה עלולה להזיק לי, לא במדויק מהסיבה שאתה הגדרת, אלא בגלל שהיא גורמת לי להרגיש שהבעיה היא של החסימה בלבד, ואם הצלחתי לפרוץ אז אני בסדר [תעקוב ביומן שלי אחרי הנפילות האחרונות שלי]. - הבוקר אני כבר בספק בדבר.
וגם אני יכול להיות שאוהב בסוף את עשר שמעון, בגלל שהוא כותב דברים כואבים ואולי גם נכונים.
בשונה ממך אין לי כל ספק שאני מכור. ולדעתי הענייה גם אתה מכור. 
אוהב אותך, אמשיך לעקוב אחריך, ומקווה שכולנו נשאר כאן קבוע, ונמצא את המקום החוצה מההתמכרות. 

תגובה: הסיפור שלי קצת שונה לפני 3 שנים #135227

  • שבי1
  • רצף ניקיון נוכחי: 2485 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1118

הי בוגי אוהבים אותך ממש.
מבין אותך ואת מה שכתבת הבוקר.
ממש חוסר אונים מול מטלות בבית או בעבודה , אל השימושים שלנו .
התחברתי והסתכלתי אחורה בזמן שלי , וזוכר את הענים הטרוטות מחוסר שינה , ושימושים מרובים.
אסירות תודה לאבא רק להיום שאני לא שם , ותודה על התזכורת.
מתפלל עליך וחברים שתקבלו כוח לוותר על כך רק להיום .
אוהבים ובהצלחה

תגובה: הסיפור שלי קצת שונה לפני 3 שנים #135233

  • מסע לנשמה
  • רצף ניקיון נוכחי: 181 ימים
  • מנותק
  • חבר קבוע
  • הודעות: 30
שלום בוגי

תודה שאתה כאן, לקרוא את השרשור הזה חיזק אותי

אוהב ומעריך!
ומאחל לך בהצלחה!
ושתראה ברכה!
נערך לאחרונה: לפני 3 שנים על ידי מסע לנשמה.

תגובה: הסיפור שלי קצת שונה לפני 3 שנים #135294

  • בוגי
  • מנותק
  • חבר ותיק
  • הודעות: 73

בוקר טוב.
6 ימים מאז הנפילה האחרונה.
אני לא מרגיש שהימים הראשונים אחרי הנפילה קשים לי (כמו שמקובל לתאר כאן).
להיפך. ככל שהימים הנקיים התקדמו המתח המיני עלה. לדעתי פיזיולוגי.
והנפילה נותנת לי שקט נפשי בנושא.
עברתי בימים האחרונים כמה סיטואציות שיכולות בקלות להפיל להרהורים. גרמו להרהורים, אבל עצרתי את זה בכח והסטתי את המחשבה. אני מניח שאותו מקרה שבוע קודם (לפני הנפילה) היה מאתגר הרבה יותר.

מה שזה גורם לי זה קושי לחגוג כל יום את הנקיות של אתמול.
היות שבזמנים הקשים שלי היה כשבוע בין נפילה לנפילה, אז לחגוג את היום הנקי בתחילת הספירה זה כמו לצום בין ארוחה לארוחה.

אם אני מבין נכון את צורת החישוב של האתר, אז נפלתי ביום ה-27.
אני בפירוש מודה לה', ולפורום שליחו, על 26 יום נקיים. זה מאוד נדיר עבורי תקופת נקיות כזו בשעה שהסינון לא נעול.

לכן קשה לי להתחבר לשיטה של להתרכז בהיום.
בתחושה שלי הרבה יותר טוב לי לרצות להגיע לתוצאה הקודמת - 26 - ואז להתחיל לחגוג כל יום על שיא חדש של נקיות. אז כל יום יוכל להיות יעד בפני עצמו - 'כל יום רק להיום'.
אני מבין שזה לא נכון מקצועית, לפי השיטה של האתר.
אבל אם האתגר הוא היום, וזה אתגר לא קשה בכלל אז זה מביא אותי לשאננות ותופס אותי לא מוכן כשזה בא.

תודה אלי שומר על תגובתך. מעריך את הזמן שהקדשת לקרוא.
לגבי החסימה - זה כמו אדם בתוך צומת שמגיעים אופניים מימין. נראה לי באמת שמה שמתאים לאחד לא מתאים לשני. והגיוני שמה שיתאים לי עוד חודש לא מתאים לי כרגע.
אני קורא את הסיפורים של 'מתרפא', ומתפעל מעוצמות הנפש. אין לי את העוצמה הנפשית להכניס את עצמי במודע לסוג ההתמודדות הזו (שכבר חוויתי המון בעבר בתקופות של מכשיר חסום). דווקא תחושת חוסר אונים כזאת (שלא מתחשבת בסיכון וכו') גורמת לי תסכול עמוק (אולי לא רצון למות, אבל בכיוון). לא מסוגל לעמוד בזה. מעדיף סוג של התמודדות כמו לפני בר מצווה - שגם כשנופלים זה לא כואב פיזית.
הצחיק אותי מה שכתבת לגבי 'עשר שמעון'. אין ספק שהגישה הדוגרית שלו חשובה מאוד ומסייעת להחלמה של כולנו. המוח מבין זאת מצויין. רק שהלב מרגיש את הדקירה.
אין לי בעיה להגדיר את עצמי מכור. השאלה היא אם מכור א' א' או מכור סוג ב' (לא יודע אם הגעת לקטע הזה בשרשור). עיקר הסיבה להבחנה היא רשימת כללים דרקוניים שהלב ממאן להאמין שדווקא הם אלו שיעזרו לי (כפי שפתחתי בנושא של 'נקי היום רק להיום').

תודה שבתאי על ההבנה והתמיכה. מקווה בכל לב שהתפילה שלך תתקבל למעלה.

תודה מסע לנשמה על תגובתך המפרגנת. מקווה שבאמת חיזק ולא סתם מן השפה ולחוץ.
לפעמים אני מתלבט אם ככל התסבוכים שלי לא מזיקים למישהו אחר.
בכל אופן מעריך מאוד תגובה חמה עם מילים נעימות ומעודדות.

יום טוב לכולם

תגובה: הסיפור שלי קצת שונה לפני 3 שנים #135296

  • מתרפא
  • רצף ניקיון נוכחי: 210 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1898

זה הרבה מעבר לאתגר... זה שינוי תפיסה לגמרי...
לשנות את הדפוס חשיבה בלנסות להשיג רצף מסויים של ימים או בלשבור שיאים, כי אז מה יהיה אחרי כן?

התפיסה של רק להיום אומרת שהרצף לא חשוב בכלל... זה רק משמש עבורי כהוכחה לראות אחורנית כמה התפיסה הזאת עבדה עבורי כשהתמקדתי כל יום ברק להיום עד שהימים האלה הצטברו והצטברו והצטברו.. אבל המרדף הוא לא צריך להיות אחרי רצף הכי גדול.. הוא צריך להוות שינוי תפיסה מרכזי שבכוחי לעשות פעולות שיישמרו אותי נקי רק להיום.

וכשיגיע יום קשה גם אז המטרה תהיה להישאר נקי רק להיום. מה יהיה מחר? אולי אפול לא יודע.. אולי כן אולי לא.. אבל ההתמקדות שלי היא רק בהיום ליום הבודד הזה הנוכחי..

עבורי לנסות לשבור שיאים או לנסות לתזמן את הנפילות לאחת בחודש או אחת בשבוע פשוט לא עבד.. הייתי צריך לשנות שיטת הסתכלות לחלוטין.

כל יום אני עושה את הפעולות שביכולתי כדי שיעזרו לי להישאר נקי רק לאותו יום.

כמה ימים נקיים היו לפניו או לכמה נקיים אני רוצה שיהיו לי עוד בנוסף אחריו פשוט לא רלוונטי עבורי.

אוהבים!

תגובה: הסיפור שלי קצת שונה לפני 3 שנים #135298

  • robinhood
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 991
המשתוקק כתב on 07 אפר' 2021 20:34:

מכור שהרשתות החברתיות לא מסוננות לו - זה צחוק... אפילו לא צריך להתאמץ כדי לראות פורנו.
וגם אם כן - אם זה נטפרק או רימון - אז במאמץ קל אפשר לראות פורנו.

שים סינון הרמטי - (שנותן לך את כל מה שאתה באמת צריך, וסוגר לך אפשרות לראות סדרות וכדו') ונראה אותך פורץ... נראה אותך...

אחד מהפורום שהיה פורץ כל הזמן את נטפארק ברמה הכי גבוהה - כתב לי שאין סינון הרמטי, שלחתי לו קישור לפלאקי...  הוא חשב את עצמו חכם ורצה להוכיח לי שהוא פורץ... ניסה לפרוץ והופ - נחסם לו האינטרנט... בסוף המסכן היה צריך לפרמט את המחשב...

אגב, פלאקי זה סינון חינמי...



באיזה סינון האיש הזה משתמש בפלאפון ? 

שלום, אני robinhood, מומחה בטכנולוגיות סינונים של פורום שמור עיניך.
אני תמיד משתדל לשתף כל טיפת מידע שיש לי, אם אתה מעוניינים לקרוא:
איגוד כל המדריכים שלי בנושא סינון

תגובה: הסיפור שלי קצת שונה לפני 3 שנים #135299

  • robinhood
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 991
בוגי כתב on 14 אפר' 2021 04:46:

בוקר טוב.
6 ימים מאז הנפילה האחרונה.
אני לא מרגיש שהימים הראשונים אחרי הנפילה קשים לי (כמו שמקובל לתאר כאן).
להיפך. ככל שהימים הנקיים התקדמו המתח המיני עלה. לדעתי פיזיולוגי.
והנפילה נותנת לי שקט נפשי בנושא.
עברתי בימים האחרונים כמה סיטואציות שיכולות בקלות להפיל להרהורים. גרמו להרהורים, אבל עצרתי את זה בכח והסטתי את המחשבה. אני מניח שאותו מקרה שבוע קודם (לפני הנפילה) היה מאתגר הרבה יותר.

מה שזה גורם לי זה קושי לחגוג כל יום את הנקיות של אתמול.
היות שבזמנים הקשים שלי היה כשבוע בין נפילה לנפילה, אז לחגוג את היום הנקי בתחילת הספירה זה כמו לצום בין ארוחה לארוחה.

אם אני מבין נכון את צורת החישוב של האתר, אז נפלתי ביום ה-27.
אני בפירוש מודה לה', ולפורום שליחו, על 26 יום נקיים. זה מאוד נדיר עבורי תקופת נקיות כזו בשעה שהסינון לא נעול.

לכן קשה לי להתחבר לשיטה של להתרכז בהיום.
בתחושה שלי הרבה יותר טוב לי לרצות להגיע לתוצאה הקודמת - 26 - ואז להתחיל לחגוג כל יום על שיא חדש של נקיות. אז כל יום יוכל להיות יעד בפני עצמו - 'כל יום רק להיום'.
אני מבין שזה לא נכון מקצועית, לפי השיטה של האתר.
אבל אם האתגר הוא היום, וזה אתגר לא קשה בכלל אז זה מביא אותי לשאננות ותופס אותי לא מוכן כשזה בא.

תודה אלי שומר על תגובתך. מעריך את הזמן שהקדשת לקרוא.
לגבי החסימה - זה כמו אדם בתוך צומת שמגיעים אופניים מימין. נראה לי באמת שמה שמתאים לאחד לא מתאים לשני. והגיוני שמה שיתאים לי עוד חודש לא מתאים לי כרגע.
אני קורא את הסיפורים של 'מתרפא', ומתפעל מעוצמות הנפש. אין לי את העוצמה הנפשית להכניס את עצמי במודע לסוג ההתמודדות הזו (שכבר חוויתי המון בעבר בתקופות של מכשיר חסום). דווקא תחושת חוסר אונים כזאת (שלא מתחשבת בסיכון וכו') גורמת לי תסכול עמוק (אולי לא רצון למות, אבל בכיוון). לא מסוגל לעמוד בזה. מעדיף סוג של התמודדות כמו לפני בר מצווה - שגם כשנופלים זה לא כואב פיזית.
הצחיק אותי מה שכתבת לגבי 'עשר שמעון'. אין ספק שהגישה הדוגרית שלו חשובה מאוד ומסייעת להחלמה של כולנו. המוח מבין זאת מצויין. רק שהלב מרגיש את הדקירה.
אין לי בעיה להגדיר את עצמי מכור. השאלה היא אם מכור א' א' או מכור סוג ב' (לא יודע אם הגעת לקטע הזה בשרשור). עיקר הסיבה להבחנה היא רשימת כללים דרקוניים שהלב ממאן להאמין שדווקא הם אלו שיעזרו לי (כפי שפתחתי בנושא של 'נקי היום רק להיום').

תודה שבתאי על ההבנה והתמיכה. מקווה בכל לב שהתפילה שלך תתקבל למעלה.

תודה מסע לנשמה על תגובתך המפרגנת. מקווה שבאמת חיזק ולא סתם מן השפה ולחוץ.
לפעמים אני מתלבט אם ככל התסבוכים שלי לא מזיקים למישהו אחר.
בכל אופן מעריך מאוד תגובה חמה עם מילים נעימות ומעודדות.

יום טוב לכולם


עברתי על ההודעות שלך.
במידה מסויימת אתה אומר נכון - החסימה מגבירה תאווה, והחסימה משחררת אותך מאחריות במידה מסויימת וגורמת לך לפרוץ את החסימה יותר.

אני יכול להעיד על עצמי, שהיה לי גישה לכל הפוי' בעולם - סרטונים, תמונות, סיפורים וכדומה, התאווה שלי הייתה מאוד נמוכה, אומנם נפלתי, אבל בקושי נהניתי.

אחר כך שמתי חסימה, והכול היה באמת חסום טוב, ואז גיליתי איזה תמונה ששכחתי לסנן, או איזה אתר ששכחתי לסנן וכדומה, שיש שם רק תמונות של נשים מושכות עם בגדים טיפה חושפניים, לא בגד ים או משהו.
ועל התמונות האלה נפלתי, ורמת ההנאה שלי מהנפילה הזאת הייתה גבוהה בהרבה,
אני רוצה להדגיש את זה כדי שתבין כמה זה משונה - אני נהניתי הרבה יותר מליפול על כמה תמונות עם מעט בגדים חשופים, מאשר על מיליון סרטונים שמציגים שם יחסי מין בצורה הכי חשופה שיש.

למה זה קורה ? מאותה סיבה שקריאת ספר טוב היא חוויה הרבה יותר חזקה מאשר לראות סרט, כי בספר אתה "חוסם את עצמך" מלראות מה קורה באמת, ואתה מוכרח לדמיין את מה שמתרחש, וזה גורם לראש שלך לעבוד בצורה אחרת, ואתה נהנה הרבה יותר.

אז אתה "חוסם את עצמך" שאתה קורא ספר, אז אולי אתה מעדיף לא לקרוא ספרים בכלל ולהתמקד רק בסרטים ? אתה מבין שזה נשמע מגוחך ולא נכון.

אותו דבר בקשר אלייך  - אתה מדבר על זה שהתאווה שלך עולה כאשר את חוסם את עצמך, ואתה רואה את זה כדבר שלילי ?
הרי התאווה זה דבר בריא מאוד, העובדה שהיא עולה, מרמזת שאתה על הכיוון הנכון, לא על הכיוון השלילי.
כמובן שעכשיו שהתאווה שלך עולה, אתה צריך ללמוד לכוון אותה, וזה כבר חסימה לא תעזור לך, פה תצטרך לעבוד על זה לבד.
אבל בגלל שאין לך משהו מגרה בסביבה שלך, העבודה שלך בנושא תהיה קלה הרבה יותר.

המשלתי את זה פעם לסכר - איך אתה יודע שסכר עובד טוב ? באמצעות האגם שמאחורי הסכר הזה - ככל שהאגם יותר גדול, הסכר יותר יעיל.
אז הסכר של החסימה, יצר אגם גדול של תאווה בקרבך שבדרך כלל היה פשוט נשטף החוצה, ועכשיו הוא נאגר, אלו חדשות מצויינות. זה אומר שהסכר עובד.


זה למה סינון הוא חסר תועלת בלי איזה גורם לכוון את התאווה שלך, כמו לימוד או עבודה.
וזה למה לימוד או עבודה הם חסרי תועלת בלי סינון.

כי אם יש לך עבודה, אבל כל המוטיבציה שלך התייבשה בגלל שהמים של התאווה שלך נשטפו לים, אתה לא תצליח לעבוד.
ואם יש לך סינון מצויין וכל המים של התאווה שלך נאגרו באגם, אבל אין לך מה לעשות עם כל המים האלה - אז אתה תרגיש מלא בתאווה וכל דבר ידליק אותך.

אתה צריך להיות אינסטלטור: גם לחסום את הפריצה בצינור המים, וגם לדאוג שהמים יצאו מהברז, כפי שראוי להם, ולא ייתקעו במקום.

שלום, אני robinhood, מומחה בטכנולוגיות סינונים של פורום שמור עיניך.
אני תמיד משתדל לשתף כל טיפת מידע שיש לי, אם אתה מעוניינים לקרוא:
איגוד כל המדריכים שלי בנושא סינון

נערך לאחרונה: לפני 3 שנים על ידי robinhood.

תגובה: הסיפור שלי קצת שונה לפני 3 שנים #135302

  • בוגי
  • מנותק
  • חבר ותיק
  • הודעות: 73

תגובה מאוד יפה.
רובין-הוד - שאפו.

אני מסכים לחלוטין עם כל מה שכתבת.
שימוש פתוח מוריד את הסיפוק הכללי.
אבל חוסר-שימוש פתוח לא אמור להוריד.

אני אנסה להמשיך על המשל שלך.
אם הסכר תפקידו ליצור אגם - אזי הוא עושה את מלאכתו נאמנה.
אבל אם בנו את הסכר כדי שהמים לא יציפו את העיר - אזי יכול להיות שהאגם הוא בכלל לא רצוי, ועושים זאת רק עקב החלופה הגרועה של הצפת העיר.
ואז יבוא גאון אחד ועל ידי יצירת ניקוז למים הוא ימנע את הצפת העיר ללא סכר וללא יצירת האגם.
ברור שזה עדיף.

וכך לעניינינו.
רק מי שנופל במכשיר לא מסונן מדכא תאוות נשים.
מי שמצליח להישאר נקי עם מכשיר לא מסונן - לא אמור לדכא את התאווה שלו. וגם אם כן - לא נשמע לי כל כך גרוע.

לא רואה תועלת בהגברת התאווה באופן כללי.
זה בהחלט טוב עם האשה, אבל לא כשמתאווים לכל אשה ברחוב או לכל מכשיר צפייה עם פוטנציאל חטא.

ולכן אם אצליח על ידי עבודה עצמית להגיע לתוצאות יפות של נקיות גם ללא חסימה - ברור שזה טוב עוד יותר.
הטענה היחידה שניתן לטעון כנגד היא שאין סיכוי שאני אצליח.
וזה מתחבר לכותרת שלי על כל ההכללות כאן וקביעות העובדות לזולת בהתאם למצב האישי של המגיב.
לא יכול לקבל הכללות. הסיפור שלי קצת שונה. מעדיף לנסות בעצמי אולי זה כן יילך, כי אם אצליח התוצאה תהיה הרבה יותר טובה. ואם לא אנסה - לא נתתי לעצמי סיכוי.

זמן ליצירת דף: 1.10 שניות

Are you sure?

כן