סליחה על הבורות, כבר כמה פעמים הזכירו פה את הספר הלבן, מה זה בדיוק??

אני חושב שמתפספסת פה נקודה מרכזית מאוד... אתם מדברים על לשנות מפני השלום, ועל העיצות שנתנו רבנים לגבי מי שבאו כבר בקשרי הנישואין...

משנים מפני השלום בשביל האישה ולא בשביל שידוך..
לשנות מפני השלום בשביל שידוך זה פשוט חתול בשק ומקח טעות.

אם מסתירים דבר כזה אני מבין עכשיו למה שידכו לקרובת משפחה שלי מישהו חולה נפש שלכאורה חרדי אבל אין לו בעיה לאכול חזיר... הכל מפני אותו שלום שאתם מבקשים...
והיא התגרשה כעבור כמה שבועות כשקלטה איזה מקח טעות עשו לה... ובצדק..

אני לא אומר אם לספר או לא לספר... אגב...
אני רק אומר שהטיעונים שהובאו כאן שגויים מהיסוד

למדנו פעם עם הרב שלי שאם יש בנאדם שיש לו אייפון פרוץ, ושואלים עליו לגבי שידוך או לגבי כתיבת ספר תורה, האם זה לשון הרע לספר את זה? התשובה הייתה שלא רק שזה לא לשון הרע אלא מוכרחים לספר דבר כזה...

אז קל וחומר לגבי מישהו שלא רק עם אייפון פרוץ אלא משתמש בו למטרה שבדיוק בגללה הוא אסור מלכתחילה...

אני מחזיק בדיעה שחייב לספר למשודכת בטח ובטח אם אין נקיות ארוכה.. זו גם דעת התכנית בנושא. זו גם אחת הסיבות שהתכנית ממליצה בכלל לא לחפש שידוכים עד שאין נקיות מסויימת של זמן כלשהו ולא חודש...

תמיד תחשבו אם הבת שלכם או אחות שלכם הייתה משתדכת עם כזה בחור, האם הייתם רוצים שהוא יסתיר את זה ויגלה לה אחרי החתונה (או שזה יתגלה לה לבד נניח) מה הייתם חושבים עליו? 

אני הייתי רוצה שהוא יגיד ובאופן אישי הייתי ממליץ לבת שלי דווקא לבחור בו מאשר כל אחד אחר... כי הוא כנה ואמיתי ובא ואמר. ובינינו רוב הסיכויים שכל בחור אחר שהיא תיקח יהיה עם ההתמודדות הזאתי גם ככה.. 

אוהבים

לגמרי 

אז כולם פה מסכימים שאדם נשוי לא צריך לספר לאישתו?

כל המומחים אומרים שלא כדאי לספר לאישה בלי תמיכה. רוב הנשים לוקחות את זה מאד קשה. רק אחרי תהליך מסודר עם קבוצה, בהתייעצות כדאי לספר לאישה. בתנאי שמזהים שהיא יכול להיות חלק מהתהליך.
ויש מכורים פחות קשים, שיכולים להחזיק מעמד והנפילות שלהם לא חיצוניות, אין סיכוי שהאישה תרגיש, אז חבל להכאיב לה. 

לא כל כך בדיון פה אבל מציג את דעתי.
לדעתי חובה לשתף, אני כרגע בקשר היכרות שאולי אכתוב עליו ונמצא לפני השלב בו אני הולך לספר.
לדעתי גם לפני נישואים וגם בדיעבד יש חובה לשתף באמת, לא כל האמת, לא בכל תיזמון (לדוג' לא בפגישה הראשונה) אבל זה משהו שלא היה לי ספק לגביו אף פעם.
זאת דעתי הברורה, שוב איך ומתי זה תלוי.

יש הרבה סיבות כמו זה שלשקר אין רגליים, מה ששנוא עליך אל תעשה לחבריך, לא לחיות בשקר באופן כללי בחיים לנהוג בכנות וכו' לא אפרט יותר מידי.

אני מסכים איתך בנוגע לאיפון,
וזה ברור,
אבל לא בנוגע להתמודדות עם תאווה,
האם ראוי לבחור רגיל שקצת קשה לו בשמירת העיניים לספר לארוסתו,
סליחה על הביטוי,
מי שיעשה כך הוא מפגר,
המקרה שהבאת מההוא שאין לו בעיה לאכול חזיר לא דומה כלל,
כי שם זה רמה רוחנית,
שהוא מזדהה איתה,
והוא חושב כך,
וברור שזה לא דומה לאדם שנופל והוא לא מזדהה עם זה,
בקשר לבת שלי,
עם יד על הלב,
אם אני אברר על הבחור ואני ישמע שהוא ירא שמים בעל מידות מתמיד,
וכל מה שיהיה חשוב לי ולבתי בעז"ה,
אני לא אהיה מעוניין שהוא יספר לו על הקשיים שלו לפני החתונה,
ולא אכפת לי גם אחרי החתונה,
זה עסק שלו בזוגיות שלהם,
אני ממש חושב שזה תלוי מגזר,
אין סיכוי שבחור ישיבה מישיבה נחשבת שיש לו שם טוב,
ומציעים לו הצעות של....
שיספר לבחורה והיא תסכים,
אז תאמר אתה מפיל את הבחורה אני לא חושב כך בכלל,
כמו אשה שתספר לארוס שלה, שכשהיא בג'ננה היא מתנהגת נורא ואיום,
או שתאמר אבא שלי הוא איש קשה,
או שתאמר אני טיפוס רגזנית כזאת כל דבר מעצבן אותי,
מה אתם אומרים שתספר או לא?

הספר הלבן הוא ספר של שיטת 12 הצעדים,
שנכתב עבור תוכנית סקסלהוסיטים אננונימיים,
אם אתה מעוניין תכתוב לי בפרטי אני אשלח לך במייל.

אני חושב שההשוואה בין עצבים לתאווה ההיא שגויה לגמרי
אני יחיה עם זה שאישתי עצבנית אבל לא עם זה שהיא בוגדת בי

שאר הנושאים כבר כתבתי את דעתי בנושא וגם סתם אני מתעצל עכשיו לכתוב עוד

אוהב אתכם שה' ינחה אותנו בדרך הנכונה