ברוכים הבאים, אורח

מה לי ולצרה הזו?
(0 צופה) 
  • עמוד:
  • 1
  • 2
  • 3

נושא: מה לי ולצרה הזו? 2473 צפיות

מה לי ולצרה הזו? לפני 3 שנים, 3 חודשים #130703

  • lamedmoti
  • מנותק
  • דירוג כסף
  • הודעות: 95

שלום
אני מתמודד מדי פעם בענייני קדושה, ואני הרבה פעמים שואל את עצמי מה אני צריך את כל זה, אולי בעצם עדיף לפתוח את הכול, להתיר את הכול, ולהתפרע כמה שאני רוצה ללא נקיפות מצפון?
מעוניין לשמוע מה אתם חושבים על זה.
האם מישהו יכול לספק לי תשובה שהיא לאו דווקא דתית?
גם אם תאמרו ה' אוהב אותנו, והוא אמר שלאונן זה דבר רע. עדיין מי שלא חי בתחושה היומיומית של "אלו-הים רוצה רק בטובתנו" יהיה לו מאוד קשה לקבל את זה.

תגובה: מה לי ולצרה הזו? לפני 3 שנים, 3 חודשים #130704

  • דגל
  • מנותק
  • חבר קבוע
  • הודעות: 31

שלום לך חבר יקר!
קודם כל אני חייב להגיד שממש התחברתי לשאלה ולדיוק שבה כי גם לדתיים הטיעון של ה' אוהב אותך והוא אומר שזה רע הרבה פעמים לא עוזר כי זה טיעון שכלי שבמצבי יצר מפסיד בגדול מה שמביא אותנו אולי לחפש משהו יותר בסיסי וטבעי.
לפי דעתי אם תנסה לפתוח ולשחרר הכל בהתחלה זה יהיה נחמד אבל אחרי כמה זמן זה יתחיל להמאס ואתה תתחיל להרגיש רע עם עצמך. עכשיו עולות שתי שאלות: 1. למה זה קורה? 2. מה זה עוזר לי לרגע הזה זה שרק אחרי כמה פעמים אני יתחיל להרגיש רע עם עצמי?

אז לשאלה הראשונה אני חושב שההרגשה הרעה באה מזה שאנחנו מרגישים שאנחנו מפספסים פה משהו מאוד גדול וחשוב. אנחנו מרגישים באופן טבעי בצורה מאוד חזקה שלהעניק חיים וליצור חיים זה הדבר אולי הכי גדול שיש בעולם שלנו. לכן כשאנחנו מבזבזים וזורקים את הפוטנציאל הגדול הזה על ההנאה האישית שלנו(שזו תנועה הפוכה לגמרי) אנחנו מרגישים עם זה רע. הדבר אולי הבא הכי חשוב שיש לנו זה הקשרים שיש לנו עם האנשים מסביבנו. יש קשרים יותר שטחיים ויש קשרים יותר עמוקים. הקשר הכי עמוק שיכול להיווצר הוא קשר של אהבה אמתית בין איש לאשתו. זהו לא קשר של התלהבות והתרגשות אלא קשר של עבודה ארוכת תווך שבשיאו יש חיבור עמוק שמביא ליצירת חיים. אני חושב שהמדד הכי חזק לדעת אם אנחנו אוהבים מישהו זה כמה הוא יהיה חסר לנו אם הוא לא יהיה. אז ככה אנחנו יודעים שאנחנו מאוד אוהבים את המשפחה שלנו אפילו שביום יום אין שם התלהבות מהקשרים איתם. לעומת זאת מישהי שלקחתי ללילה אחד לא תיהיה לי חסרה כשתלך שלא לדבר על מישהי שאני צופה בה דרך המסך. אז יש פה מלחמה בין הרצון לכאן ועכשיו לרצון למשהו עמוק ואמיתי. בהתחלה הרצון לכאן ועכשיו יכול לנצח אבל אחרי כמה זמן הרגשות היותר עמוקים והרצונות לדברים אמיתיים עולים ואז אנחנו מרגישים רע עם עצמינו שאנחנו עושים בדיוק הפוך מהרצונות האלה. 

אם כן עכשיו חוזרת השאלה איך אני יכול ברגע מסויים לנצח את הכאן ועכשיו? טוב אם היה לנו את התשובה לזה בצורה מושלמת כנראה שלא היינו כאן אבל אני יכול אולי לפחות לתת כיוון אחד. לפי דעתי גורם הכרחי במערכה הזאת הוא חיזוק של הצדדים העמוקים והאמיתיים בחיים שלנו. אם נצליח למשל לראות את האור והיופי בקשרים שלנו עם האנשים הקרובים אלינו(גם אם לפעמים קשה והם מעצבנים אותנו) אז ההרגשה הטבעית הזאת שאומרת לנו שזה מה שבאמת חשוב בחיים וכל הדברים האלה של הכאן ועכשיו רק מסיחים אותנו מהדברים הכל כך גדולים ונפלאים שיש לנו בעולם תתגבר ואולי נוכל יותר להצליח במערכה הזאת.

מקווה שעזרתי ואשמח לתגובות(:

תגובה: מה לי ולצרה הזו? לפני 3 שנים, 3 חודשים #130705

  • mitmoded
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 318

אוהבים אותך וכל הכבוד על האומץ לחשוף את ההתמודדות שלך כאן בפורום

אם הבעיה שלך היא רק בחלק הדתי ואתה לא חווה סבל נוסף בזמן שאתה נופל אז אני ממליץ לך או להעמיק בספרי ההלכה וההשקפה ולחזק את העמדה שלך מול התאווה, או פשוט למצוא היתרים (בהנחה שיש כאלה) ולחגוג כאוות נפשך

אני היום יודע שהבעיה שלי ממזמן עברה את העולם הדתי ופשוט פוגעת בי, ממליץ לך לנסות לבחון האם התאווה פוגעת בך רק בצד הדתי או בכל הצדדים באישיות שלך

בהצלחה

נערך לאחרונה: לפני 3 שנים, 3 חודשים על ידי mitmoded.

תגובה: מה לי ולצרה הזו? לפני 3 שנים, 3 חודשים #130708

  • מתרפא
  • רצף ניקיון נוכחי: 210 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1898
lamedmoti כתב on 20 דצמ' 2020 08:53:

שלום
אני מתמודד מדי פעם בענייני קדושה, ואני הרבה פעמים שואל את עצמי מה אני צריך את כל זה, אולי בעצם עדיף לפתוח את הכול, להתיר את הכול, ולהתפרע כמה שאני רוצה ללא נקיפות מצפון?
מעוניין לשמוע מה אתם חושבים על זה.
האם מישהו יכול לספק לי תשובה שהיא לאו דווקא דתית?
גם אם תאמרו ה' אוהב אותנו, והוא אמר שלאונן זה דבר רע. עדיין מי שלא חי בתחושה היומיומית של "אלו-הים רוצה רק בטובתנו" יהיה לו מאוד קשה לקבל את זה.


קודם כל אוהבים אותך וברוך הבא ותודה על השיתוף והכנות!

לגבי עצמי אני יכול להעיד שאני באופן אישי ניסיתי להיות גם שם.. בנקודה כזאת של קבלה שזה המצב ושאני לא יכול להפסיק את ההתמודדות הזאתי שלא בחרתי בה ושזה רצון אלוקים ממני (להמשיך להשתמש) ופשוט לשחרר ולא להרגיש עם זה רע בכלל...

האמת היא שאני חוזר בתשובה רק באיזור ה6-7 שנים כך שלכתחילה לא הייתה לי בעיה עם בכלל זה מכיוון הדת... 

ועדיין... ההרגשה הרעה מגיעה ואי אפשר לעצור את זה.. אני לא חושב שזה קשור דווקא לדת או נישואים או כסף או אף סיבה כלשהי שתהיה כי כאב לי עם המצב בכל שלב בחיים שלא חסר לי כסף או שהייתי רווק וגם לפני החזרה בתשובה זה הפריע לי והציק לי..

אני חושב שזה הבסיס של התמכרות, ברגע שהופכים למכורים למשהו ומשתמשים בו והרבה, התופעות לוואי מתחילות להגיע והמחלה מתדרדרת וכדי להגיע לסיפוק צריך עוד ועוד ועוד ולחצות עוד גבולות ולעשות עוד דברים שלא עשית וברגע שאתה קולט פתאום לאן הגעת וכמה אתה עמוק בבוקר בלי יכולת לצאת החוצה הכאב הזה הולך ומתגבר עוד יותר...

אז אם אתה רוצה לנסות לשחרר ולזרום את זה למה לא.. אני ניסיתי וזה לא עזר לי (לשמחתי או לצערי זה תלוי כבר בבנאדם עצמו) אבל אולי לך זה יעבוד ותבין שאתה יכול לחיות את כל חייך עם ההתמודדות הזאתי בלי קושי מיוחד...

או שזה יצליח לך או שתמצא את עצמך כעבור זמן מסויים (חודשים אולי שנים) במקום הרבה יותר קשה ועמוק...

כך או כך את ההחלטה הזאתי חייבים לקחת לבד אין שום דבר שאני יכול להגיד שישכנע אותך לא לעשות או כן לעשות דברים שאתה רוצה...

אוהבים והמון בהצלחה!!

תגובה: מה לי ולצרה הזו? לפני 3 שנים, 3 חודשים #130712

  • robinhood
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 991
lamedmoti כתב on 20 דצמ' 2020 08:53:

שלום
אני מתמודד מדי פעם בענייני קדושה, ואני הרבה פעמים שואל את עצמי מה אני צריך את כל זה, אולי בעצם עדיף לפתוח את הכול, להתיר את הכול, ולהתפרע כמה שאני רוצה ללא נקיפות מצפון?
מעוניין לשמוע מה אתם חושבים על זה.
האם מישהו יכול לספק לי תשובה שהיא לאו דווקא דתית?
גם אם תאמרו ה' אוהב אותנו, והוא אמר שלאונן זה דבר רע. עדיין מי שלא חי בתחושה היומיומית של "אלו-הים רוצה רק בטובתנו" יהיה לו מאוד קשה לקבל את זה.


תן לי לצטט לך משהו שכתבתי לפני בערך 6-7 שנים בפורום הזה על ההתמכרות לפוי' (פורנו):
"אתה מרגיש כאילו אתה מקבל עונג, טונות של עונג, ערימות ענקיות של עונג, אבל אתה פשוט מרגיש לא מאושר".

האם הפוי' יביא לך עונג ? בוודאי.
ואם אתה מיליארדר ויש לך חמישים בנות במטוס הפרטי שלך, גם אז אני יכול להבטיח לך שעונג יהיה לך והרבה.

אבל אתה לא תהיה מאושר.

תהיה בטוח שאם הייתי מרגיש מאושר מזה שאני מכור לפוי', הייתי הולך מהפורום הזה ונשאר מכור לפוי' לנצח נצחים, אני אומנם דתי אבל בסופו של דבר אני בן אדם שמכוון את עצמו על פי התחושות שלו, ושקרן כל מי שאומר לך שהוא לא.
אבל התחושה שלי הבסיסית היא שיש משהו רקוב מהיסוד בפוי', שמרקיב והורס את תחושת החיות והאושר שלי, ולכן אני נאבק מול זה בכל הכוחות שלי.

אם אתה רוצה בדיקה מהירה על האושר שלך - תשאל את עצמך בכנות את השאלה הבאה - מתי בפעם האחרונה הרגשת באמת באמת שמח ? אם אתה מתקשה למצוא את התשובה אז גילית לבד למה צריך לברוח מהפוי'.

שלום, אני robinhood, מומחה בטכנולוגיות סינונים של פורום שמור עיניך.
אני תמיד משתדל לשתף כל טיפת מידע שיש לי, אם אתה מעוניינים לקרוא:
איגוד כל המדריכים שלי בנושא סינון

נערך לאחרונה: לפני 3 שנים, 3 חודשים על ידי robinhood.

תגובה: מה לי ולצרה הזו? לפני 3 שנים, 3 חודשים #130713

  • קדימה
  • רצף ניקיון נוכחי: 371 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 494

קודם כל,
אהבתי את הכנות,
שאתה שואל מה שמציק לך,
בלי לפחד מעצמך,
מעצם השאלה,
(כי לפעמים העניין הדתי מלחיץ אותנו, לא לשאול כאלה שאלות),
על בעצם "למה לא",
תשאל את עצמך בכנות,
עם מבט לעינים,
האם אתה אומר את זה על באמת,
כי אתה חושב "למה לא",
או שזה מגיע ממקום של בריחה,
וקח דוגמא,
אם אני אומר לך,
יש כדור מסוים,
שמבטל לך את התאווה,
ואתה מרגיש רגיל,
אתה לוקח את זה או לא,
אם אתה אומר שתיקח,
סימן שאתה מעדיף בלי זה,
ורק מזה שאין לך כוח להלחם,
אתה מעדיף לומר,
"למה לא".


לי כשלעצמי יש לי הרבה סיבות למה לא,
גם כמו שמתרפא כתב,
שזה מוסיף והולך,
וגם שזה גורם להרגשה זבל,
וחוסר שליטה,
ונשלטות,
ועושה אותך נצרך וכבול לתאווה,
ולוקח גם כוחות מהגוף,
ומבלבל אותך במהלך החיים,
אתה רוצה לעשות דברים בחיים,
וזה מפריע לך,
לוקח לך את הזמן,
(כך אני מרגיש ועוד אנשים),
הורס לך את הזוגיות עם האשה,
החיבור גוף ונפש האמיתי,
אתה מרגיש שאתה חי חיים כפולים,
אלא א"כ אתה מעוניין לפרסם זאת,
וגם כמו שכתב רובין הוד,
שזה לא עושה אותך מאושר,
בדרך כלל להיפך.

ונקודה לסיום,
אם זה כל כך טוב,
האם היית מעוניין לחשוף את הילד שלך לכאלו תכנים,
או שמא תשמור עליו מכל משמר שהוא לא יחשף לכך.

תגובה: מה לי ולצרה הזו? לפני 3 שנים, 3 חודשים #130733

  • צורצור
  • רצף ניקיון נוכחי: 721 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 333
המשתוקק כתב on 20 דצמ' 2020 22:21:

lamedmoti כתב on 20 דצמ' 2020 08:53:

שלום
אני מתמודד מדי פעם בענייני קדושה, ואני הרבה פעמים שואל את עצמי מה אני צריך את כל זה, אולי בעצם עדיף לפתוח את הכול, להתיר את הכול, ולהתפרע כמה שאני רוצה ללא נקיפות מצפון?
מעוניין לשמוע מה אתם חושבים על זה.
האם מישהו יכול לספק לי תשובה שהיא לאו דווקא דתית?
גם אם תאמרו ה' אוהב אותנו, והוא אמר שלאונן זה דבר רע. עדיין מי שלא חי בתחושה היומיומית של "אלו-הים רוצה רק בטובתנו" יהיה לו מאוד קשה לקבל את זה.


היי - אתה אומר שאתה לא רוצה תשובה דתית - ואז אתה ממשיך וכותב - "גם אם תאמרו" וכו'...

אגיד את האמת - אני לכשעצמי ללא הדת- הייתי זורם עם זה לגמרי והולך לבלות ולהנות... ללא שום יסורי מצפון. אני סבור שאם אין א-להים - אז אף אחד לא יכול לקבוע לי מה טוב ומה רע, רק אני יקבע. 

הסיבה היחידה שאני פה ומנסה לתקן את הבעיה זה בגלל שאני יודע שנבראתי ע"י בורא עולם נותן התורה  - שהוא קובע מה טוב ומה רע - ורצונו שאני אכנס לתהליך ההחלמה. זהו זה...

בהצלחה רבה בעז"ה


פתאום אתה שופך לי אור על סיפור יונה הנביא (בלי לשפוט אותו והלי לפגוע בכבודו, שאני לא יודע באמת מה היה שם והוא אדם גדול וקדוש. אני אומר את הדברים מנקודת המבט שלי).

אי אפשר לברוח מה', כי הוא בתוכינו. אם למישהו יש קשיים, אז זה לא בגלל הדת. אפשר לנסות לברוח תרשישה ולקוות לחיות שם בלי מצפון ובלי לפחד מה יהיה בעולם הבא, אבל בגלל זה עולם הבא אינו מוזכר בתורה.
כי לא משנה עולם הבא. משנה עולם הזה. גם בתרשיש, שאין שם נבואה, אני אמשיך לשמוע את הקול הפנימי שאומר לי מה נכון לעשות. ולא צריך לתלות את זה בדת או בהשם. זה לא הקול שלהם, זה הקול שלי. השם רק מספר לי במעשה ער ואונן שזה הקול שאני הולך לשמוע והולך לספר לעצמי אם אני אחליט לחיות או למות כמוהם, אבל בסוף הקול שהורג אותי, זה הקול שלי (למרות שכתוב שה' המית אותם).
וזה העניין של סיפור יונה ביום כיפור. לא בגלל שאני נינוה עשו הצגה של חזרה בתשובה, אלא בגלל החזרה בתשובה של יונה הנביא.
סיפור החיים של כל אחד מאיתנו שמתמודד ורוצה לברוח, אבל ממשיך לשמוע את הקול הפנימי ואז חוזר לדרך הישר,
ואחרי זה פתאום יום חם מידי ושוב רוצה למות ולברוח מהחיים,
אני רק לא יודע איפה הסוף הטוב בסיפור, אבל לא רוצה לפתוח כאן שירשור על זה כי זה לא נושא השרשור...

בהצלחה בדרך!
אני בטוח שהגעת למקום הנכון.
תן בנחת לפורום לעשות את שלו, תתחיל לקבל את שיח החברים ולבנות לעצמך דרך פעולה עם הזמן.

לא עוקב אחרי שרשורים שכתבתי בהם. אם אתם רוצים שאראה את התגובה שלכם, כתבו לי בפרטי.

לשאוף תמיד להתקדם!
(זה היה השם שלי בפורום בימים הראשונים. שיניתי כי רציתי שם שיתן אוירה יותר אנושית).

תגובה: מה לי ולצרה הזו? לפני 3 שנים, 3 חודשים #130755

  • דגל
  • מנותק
  • חבר קבוע
  • הודעות: 31

המשתוקק קודם כל תודה על הדברים!
אני חושב שיש הרבה אמת בדבריך אבל נראה לי שאני גם לא מסכים איתם לגמרי.
לדעתי אמנם בשורש של הדברים וההרגשה הטבעית שלנו שמושכת אותנו לעשות טוב נמצא הקב"ה אבל זה לא בהכרח באופן מודע או גלוי.

אני שמעתי על כמה חברים דווקא לא שומרי תורה ומצוות שהחליטו שפורנוגרפיה זה לא בשבילם וניסו ואף הצליחו להחלים. 

כי אני חושב שההתמודדות הזאת נוגעת במקום כל כך עמוק שגם אם אנחנו לא אומרים במפורש "הקב"ה" אנחנו מרגישים שזה לא מה שאנחנו רוצים.

כל אדם רוצה חיי זוגיות טובים ובכללי חיים של נחת בלי רדיפה כפייתית והתמכרות למשהו במיוחד שיש אחריו הרגשה רעה כזאת והרגשת פספוס.

עוד פעם תודה ואשמח לתגובה(:

תגובה: מה לי ולצרה הזו? לפני 3 שנים, 3 חודשים #130758

  • יהודה מ
  • רצף ניקיון נוכחי: 54 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 538
מתרפא כתב on 20 דצמ' 2020 11:46:

lamedmoti כתב on 20 דצמ' 2020 08:53:

שלום
אני מתמודד מדי פעם בענייני קדושה, ואני הרבה פעמים שואל את עצמי מה אני צריך את כל זה, אולי בעצם עדיף לפתוח את הכול, להתיר את הכול, ולהתפרע כמה שאני רוצה ללא נקיפות מצפון?
מעוניין לשמוע מה אתם חושבים על זה.
האם מישהו יכול לספק לי תשובה שהיא לאו דווקא דתית?
גם אם תאמרו ה' אוהב אותנו, והוא אמר שלאונן זה דבר רע. עדיין מי שלא חי בתחושה היומיומית של "אלו-הים רוצה רק בטובתנו" יהיה לו מאוד קשה לקבל את זה.


קודם כל אוהבים אותך וברוך הבא ותודה על השיתוף והכנות!

לגבי עצמי אני יכול להעיד שאני באופן אישי ניסיתי להיות גם שם.. בנקודה כזאת של קבלה שזה המצב ושאני לא יכול להפסיק את ההתמודדות הזאתי שלא בחרתי בה ושזה רצון אלוקים ממני (להמשיך להשתמש) ופשוט לשחרר ולא להרגיש עם זה רע בכלל...

האמת היא שאני חוזר בתשובה רק באיזור ה6-7 שנים כך שלכתחילה לא הייתה לי בעיה עם בכלל זה מכיוון הדת... 

ועדיין... ההרגשה הרעה מגיעה ואי אפשר לעצור את זה.. אני לא חושב שזה קשור דווקא לדת או נישואים או כסף או אף סיבה כלשהי שתהיה כי כאב לי עם המצב בכל שלב בחיים שלא חסר לי כסף או שהייתי רווק וגם לפני החזרה בתשובה זה הפריע לי והציק לי..

אני חושב שזה הבסיס של התמכרות, ברגע שהופכים למכורים למשהו ומשתמשים בו והרבה, התופעות לוואי מתחילות להגיע והמחלה מתדרדרת וכדי להגיע לסיפוק צריך עוד ועוד ועוד ולחצות עוד גבולות ולעשות עוד דברים שלא עשית וברגע שאתה קולט פתאום לאן הגעת וכמה אתה עמוק בבוקר בלי יכולת לצאת החוצה הכאב הזה הולך ומתגבר עוד יותר...

אז אם אתה רוצה לנסות לשחרר ולזרום את זה למה לא.. אני ניסיתי וזה לא עזר לי (לשמחתי או לצערי זה תלוי כבר בבנאדם עצמו) אבל אולי לך זה יעבוד ותבין שאתה יכול לחיות את כל חייך עם ההתמודדות הזאתי בלי קושי מיוחד...

או שזה יצליח לך או שתמצא את עצמך כעבור זמן מסויים (חודשים אולי שנים) במקום הרבה יותר קשה ועמוק...

כך או כך את ההחלטה הזאתי חייבים לקחת לבד אין שום דבר שאני יכול להגיד שישכנע אותך לא לעשות או כן לעשות דברים שאתה רוצה...

אוהבים והמון בהצלחה!!


גם אני כקודמי נמצא במצב שמבחינה דתית אני שלם עם זה לגמרי עם הרבה מקורות השקפתיים שבניתי לעצמי, אך מה אעשה שזה לא עוזר ל"מחלת ההתמכרות" בדיוק כפי שאלכוהול גם אם נכניס אותו בקעט הדתי של קידוש הבדלה כוס ברכה עדיין במצב התמכרותי הוא חונק אותך כמו חבל מסביב לגרון, נכון לא בפעם הראשונה ואולי גם לא בכוסית השמינית אבל כשמגיע הרגע שזה חונק אותך אתה מבין שהמחנק מתחיל מהכוסית הראשונה.

תגובה: מה לי ולצרה הזו? לפני 3 שנים, 3 חודשים #130759

  • lamedmoti
  • מנותק
  • דירוג כסף
  • הודעות: 95

אפשר לסכם את הדברים בכמה נקודות:
א. אם היינו תופסים את ראש הממשלה מאונן בחדרי חדרי חדרים, אני אפי' לא מסוגל לדמיין את התגובות שיבואו בעקבות זה.
ב. אפי' הפרופסור האתאיסט ביותר, יהיה קשה לו להצדיק את עצמו למה הוא מאונן פעמיים ביום (הרי אתה אדם משכיל אחרי הכול...)
ג. עצם מה שבפורומים של יועצים/פסיכולוגים חילונים, צריך להצדיק את האוננות לבני נוער מסכנים שלוקים בה, בכל מיני הסברים שזה טבעי, ואין בזה שום פסול וכדו', מראה שיש בני נוער שאינם דתיים שהדבר מציק להם, רק מה שהפסיכולוגים שלהם שלוקים בעצמם באי אלו בעיות, ולא מוכנים בשום אופן להודות בזה... מצדיקים לפני הכול את עצמם, וכדי לעשות לעצמם עבודה יותר קלה נותנים לאותו נער מתבגר (מכור לעתיד) אקמול זמני להורדת החום (כיבוי המצפון).
ד. כל בן נוער (לדעתי) שמאונן פעם ראשונה מרגיש בושה, וש'עשיתי משהו רע'.
ה. אם זה כ"כ טבעי למה אתם עושים את זה בחדרי חדרים, ולא בחוצות העיר כמו אכילת מנה שאוורמה משובחת.
ו. לסיום הרב שלי תמיד אמר: על מה אבדה הארץ, דבר זה שאלו נביאים ולא ידעו וחכמים ולא ידעו וכו' עד שבא הקב"ה בכבודו ובעצמו וגילה "על עזבם את תורתי", ונשאלת השאילה אם אף אחד לא ידע, אז מה הייתה התביעה על עם ישראל? אלא שאמנם אף אחד מהחכמים לא ידע, אבל "לב יודע מרת נפשו" והאדם עצמו מרגיש כשהוא עושה משהו לא טוב.
אמנם אני לא יודע בשכל להסביר מדוע אוננות זה לא טוב, אבל כנראה ההרגשה הזו היא מה שמבדיל אותנו מבהמות.

תגובה: מה לי ולצרה הזו? לפני 3 שנים, 3 חודשים #130760

  • מתרפא
  • רצף ניקיון נוכחי: 210 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1898
דגל כתב on 22 דצמ' 2020 08:03:


אני שמעתי על כמה חברים דווקא לא שומרי תורה ומצוות שהחליטו שפורנוגרפיה זה לא בשבילם וניסו ואף הצליחו להחלים. 


אתה מדבר על חילונים, אני מכיר גם לא מעט גויים...
שלהם כביכול אין בכלל איסור מהתורה לאונן וכו'...

הבעיה פה היא לא דתית.. אני מזמן עברתי את הבעיה של האיסור ההלכתי והעונש שיגיע בעקבותיו וכו'...

זו עבירה לאונן כמו שזה עבירה לאכול בלי ברכה או לא להתפלל במניין או לכעוס או לנבל את הפה או לבטל תורה או כל מצווה אחרת...

אף מצוות עשה שביטלתי או מצוות לא תעשה שעברתי (או שאני עובר בלשון הווה) לא גורמת לי להיות אפילו קרוב להרגשה של אחרי נפילה...

כי זה לא עניין דתי.

כשהגעתי לתכנית הספונסר שאל אותי אם היה עכשיו יוצא פסק הלכה מרב חיים קנייבסקי שכל ההתרחקות מהעריות בטלה, שמותר לשפוך זרע לבטלה לגעת בנשים לשכב עם גויות כל האיסורים בתורה שקשורים לעריות בטלים ומבוטלים וזה כבר לא איסור תורה האם היית עדיין סובל?

אחרי זה הוא שאל אותו דבר אבל גם לגבי האישה והנישואין. אם לאישה לא היה מפריע שום דבר מהדברים האלה האם עדיין היית מגיע לקבוצות לחפש החלמה?

אינסטנקטיבית התשובה שלי הייתה שלא.. אבל זה כי הייתי משומש מהתחת...

היום אני יכול להגיד לכם בוודאות שגם אם לא היה איסור תורה וגם אם הייתי עדיין רווק בנקודה שאני נמצא בה עכשיו אני מבין שהסבל שלי הוא מעצם השימוש. מהפורנו עצמו. מהכאב והסבל שזה גורם לי. מהרעב שלא יודע שובע. מהסיפוק שלעולם לא מגיע ותמיד דורש עוד ועוד ועוד עד שכבר אין עוד מיץ לסחוט...

איך חבר תכנית אמר לי פעם, התאווה זה כמו מים מלוחים. זה גורם לך לעוד ועוד צמאון עד שבסוף אתה בכלל מתייבש ומת... כי זה לא באמת מרווה אותך..

זה בדיוק מה שיש לי עם התאווה כשאני משתמש. וזאת בדיוק הסיבה שאני לא יכול להרשות לעצמי יותר להשתמש.. כי זה מגביר את הצמא לעוד. מדליק אובססיה בלתי נשלטת שאין ביכולתי לעצור אותה. ובסוף זה הורג אותי. אם לא פיזית שם אותי בקבר זה גורם לי להרגיש מת לחלוטין ובלי רצון לחיות.

ולא כי זה אסור מהתורה...

אוהבים

נערך לאחרונה: לפני 3 שנים, 3 חודשים על ידי מתרפא.

תגובה: מה לי ולצרה הזו? לפני 3 שנים, 3 חודשים #130768

  • דגל
  • מנותק
  • חבר קבוע
  • הודעות: 31
lamedmoti מסכים ממש עם כל מילה שאמרת! 
סיכמת לדעתי בצורה ממש טובה שבאמת מראה לנו למה אנחנו כל כך רוצים להתרחק מהדברים האלו אפילו אם אנחנו לא תמיד שמים לב.

מקווה שתצליח ככה תמיד למצוא תשובות לשאלות שלך ושתמשיך לשתף פה בכל עניין משאלות שעולות עד כל תובנה שלא מגיעה 

תגובה: מה לי ולצרה הזו? לפני 3 שנים, 3 חודשים #130773

  • lamedmoti
  • מנותק
  • דירוג כסף
  • הודעות: 95

טוב.
כל זה דיברנו בגנות ההתמכרות. אבל מה נומר למי שיגיד "אני לא מכור יש לי גבול אני לא מאונן יותר מפעמיים בשבוע".
כמו מי שמעשן קופסא סיגריות ביום, שיעשן במידה, רק שתי סיגריות בשבוע, יום רביעי ומוצ"ש.
?

תגובה: מה לי ולצרה הזו? לפני 3 שנים, 3 חודשים #130774

  • יהודה מ
  • רצף ניקיון נוכחי: 54 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 538
lamedmoti כתב on 23 דצמ' 2020 12:00:

טוב.
כל זה דיברנו בגנות ההתמכרות. אבל מה נומר למי שיגיד "אני לא מכור יש לי גבול אני לא מאונן יותר מפעמיים בשבוע".
כמו מי שמעשן קופסא סיגריות ביום, שיעשן במידה, רק שתי סיגריות בשבוע, יום רביעי ומוצ"ש.
?
אולי בדחף לסיגריה אפשר לשלוט על 2 בשבוע, בעיקר למישהו שהתחיל עם זה כך (למישהו שנגמל מקופסא יום ברור שסיגריה אחת תחזיר אותו לאותו מקום בדיוק). בשונה מכך אוננות זה דחף מאגי שאולי תשחק כמה שבועות או חודשים על כאילו פעמיים בשבוע, אבל זה יתרחב לפעמיים בשבוע בתוספת חצילים וצ'יפס, ואח"כ מבצע של 5 בשבועיים וכן הלאה והלאה.

תגובה: מה לי ולצרה הזו? לפני 3 שנים, 3 חודשים #130815

  • מושי
  • רצף ניקיון נוכחי: 328 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 431

גם לי היה פעם גבול, לא לאונן יותר מארבע פעמים ביום...
עלק, גבול... 

בשבילי בתור בנאדם שהתאווה גורמת לי סבל פיזי ורגשי. מליון פעמים לא מספיק. ופעם אחת יותר מידי. 

= = =
גם היום, רק להיום.

  • עמוד:
  • 1
  • 2
  • 3
זמן ליצירת דף: 0.96 שניות

Are you sure?

כן