תודה על השיתוף.

אוהבים.

בנוסף לכל זה כל הילדים נרדמו מוקדם על דרך נס דווקא היום ואישתי חיכתה לי במיטה שנהייה יחד..

לא הצלחתי לתפקד.. הראש פשוט לא שם.. טרוד בכל מה שקרה היום בלחץ בעבודה בריחוק מהצוות וגם בתאווה שהכנסתי לראש היום...
והיא התבעסה עליי.. ובצדק..

עד שיש הזדמנות.. ואני מחרבן אותה..

עוד דבר שעליי להתמודד איתו עכשיו.. כאילו לא חסר לי..

אוהבים

אוהבים אותך.
תנשום עמוק!
"הכל חולף"

היום ה-336.

אסירות תודה שלא נכנסתי היום לאתרי תאווה ולא שוטטתי על אף שכן היה רצון ואף דיכאון עמוק בבוקר..

אסירות תודה שאישתי התנצלה על התגובה שלה אתמול והתפתחה שיחה מדהימה בינינו ופתוחה על כל מה שקשור ליחסים שבינו לבינה.. הרגשתי מצויין.

לצערי בעבודה לא הצלחתי להתרכז או לעבוד.. ברחתי לצפייה בסדרות צפיתי יותר מ4 שעות בכל מיני סדרות ולא עבדתי בכלל..
סדרות צנועות תודה לאל אז לפחות לא הייתה שם תאווה.

דיברתי עם הספונסר בבוקר מתוך הדכאון הזה, הוא אמר לי חד וחלק שאני לא במצב טוב ואני עלול למצוא את עצמי משתמש בקרוב. המליץ לי ללכת לקבוצה כל יום במשך שבוע.

אז הלכתי לקבוצה היום ואנסה ללכת גם מחר בבוקר. ראשון שלישי ורביעי גם ככה יש לי קבוצות אז אנסה גם בשני ללכת. מקווה שזה יעזור וישפיע לצאת מההכחשה הזאת שאני נמצא בה שלא בא לי להשתמש..

סיימתי את היום במסעדה עם אישתי יצאנו שתינו קצת היה ממש כיף ממש נהנינו!
לקראת סוף הערב הגיעה חבורה של 3 בנות יפהפיות וחשופות והתיישבו לא רחוק מאיתנו והיה לי קשה מאוד לוותר שם על מבטים..

אבל דמיינתי את זה שיש לידי סטופר שרץ כל זמן שאני לא מסתכל לעבריהם המחוג עולה והמצוות רצות מה שנקרא המונה של המצוות מטפס בקצב מטורף בכל שנייה שאני לא מסתכל ומוותר על המבטים וזה עזר לי מאוד. כל פעם ששלחתי מבט ישר נזכרתי שהמונה נעצר כשאני מסתכל ואני מפסיד מצוות (בחרתי שלא להסתכל על זה כחוטא כי איך שהם היו נראות ולבושות ואני עם המחלה שלי אין סיכוי בכלל שלא אסתכל...) וככה ישר הסטתי את המבט שוב ושוב.

לא היה קל אבל אסירות תודה שעברנו את זה.

מתפלל ללילה נקי ומפוכח ושאצליח להיות עם אישתי הערב.

תודה שאתם איתי בדרך אוהבים

איזה מדהים הצורה שאתה מפרט על ההתמודדות שלך...הלוואי עליי.
כיף לשמוע שאתה מחזיק..המון הצלחה אח:) מאחוריך:)

יש דבר כזה סדרות צנועות??? 

אהבתי מאוד את הרעיון של מונה המצוות, מקווה לאמץ אותו. 

תודה רבה "לשוב הביתה"

כן טהרני יש סדרות שלפחו עבורי הן לא מהוות טריגר..

יש סצינות קלות ומעטות של נשיקות וכאלה.. או קשר רומנטי שנרקם בין 2 דמויות.. אבל אין עירום או עירום חלקי.. עבורי לפחות זה בסדר זה לא מציף לי את האובססיה.

למשל יש סדרה דוקומנטרית של 3 פרקים על פשעים שזיעזעו את המדינה ואת כל חקירת המשטרה שהתנהלה דאז וכו'.. אז זה משהו שאין בו פריצות בכלל..

אוהבים

היום ה-339.

אני בעיצומו של קריז מטורף..

בניגוד מוחלט לרצונות ולמחשבות שלי החלטתי להיכנס ולרשום את הכל תוך כדי.. ולא לחכות לערב כדי לראות איך עברתי את היום ולשתף בדיעבד על מה שהיה..

כזכור, בעצת הספונסר החלטתי ללכת לקבוצה כל יום וכך אני עושה מיום רביעי כבר.
מוצ"ש לא הלכתי לקבוצה כי לא הזדמן לי, אבל הייתי רביעי חמישי שישי וגם מתכוון ללכת היום מחר וכו' כל יום עד חמישי.

ביום שישי אחרי הקבוצה דיברתי עם חבר, ששיתף אותי משהו מהנפילה האחרונה שלו שממש הדליק לי את האובססיה..
התקשרתי ושיתפתי עם חברים, בצורה מפורטת את אותו הדבר, מתוך רצון אמיתי לוותר שם, ולא ללכת ולחפש את זה בעצמי באינטרנט.
זה עבד והשתחררתי מזה. לפחות למהלך השבת.

קמתי היום בבוקר בהרגשה גרועה, מבואס מעוד לילה עם יחסים עם האישה שלא היו טובים, עייף מרוסק כאילו לא ישנתי.. כנראה בעקבות ההשפעה של הג'וינט של מוצ"ש (כנראה שחייב להפסיק עם זה.. לא עושה לי טוב לאחרונה) וגם קצת מקורר ועם כאב גרון, מהמזגן בשבת..
הרגשתי רע.. מאוד.. הרגשה נוראה .. כובד עומס.. לחץ..
לא יכול להתמקד בעבודה בכלל..

אז אחרי זמן מסויים של ישיבה מול המסך התחלתי לחפש את אותו דבר שהחבר שיתף ביום שישי..
אז אמנם יש לי פלאקי שחוסם תמונות וסרטונים אבל הצלחתי להגיע להרבה מאוד מלל על הדבר הזה.. והגעתי לפורומים ומלא דברים והאובססיה הוצתה בשניות..

בשלב הזה בא לי לעצור ולמחוק הכל ולכן דווקא אני ממשיך.. נגד הרצון של הראש שלי..

ניצתתי.. וראיתי איך זהו אין מצב שאני מוותר על זה עכשיו.. אכלתי אותה.. נידונתי לשימוש..
נתתי הוראה לפלאקי להיפתח מתוך מטרה מחר להשתמש על זה.. בחוסר אונים מוחלט
אסירות תודה שהצלחתי להוציא שיחת טלפון לחבר תכנית ולשתף.. קבענו להיפגש בצהריים היום (עכשיו חזרתי ממנו) וגם עשיתי שיחה לספונסר שנתן מספר הנחיות למהלך היום, וכמובן הוראה לסגור את הפלאקי (ואכן סגרתי למרות שכרגע שוב בא לי לפתוח אותו..)
אמרתי לספונסר שלי באמת בחוסר אונים שאני במצב גרוע.. ממש עומד להשתמש מחר מכין את השטח.. מכין את הקרקע לנפילה..

אני לא מרגיש טוב עדיין.. בכלל לא מרגיש טוב
הראש לא פה.. אני לא מצליח להתרכז בעבודה בשיט.. יושב מול המסך והראש שוב אומר לחזור לפורומים האלה והאתרים האלה שהגעתי מקודם ולהמשיך לחפש..
מצאתי שם גם פתאום פרסומות באנרים כאלה של בחורות ערומות שמוצגות משום מה ... הראש אומר לי להמשיך לחפש עוד כאלה..

אז אמרתי בוא תעצור ותכתוב את הכל בפורום.. לא בדיעבד אלא ממש תוך כדי.

אני בעבודה עכשיו, חזרתי מחבר שישבנו חצי שעה לשיחת החלמה, ב6 וחצי יש קבוצה שאלך פיזית אליה, בזכות 2 חברים חדשים שרוצים להגיע..

אבל עכשיו 4 וחצי ויש לי עוד שעתיים להעביר ואני דיי אבוד...
לא עבדתי דקה היום.. כל היום הייתי בטלפונים ובנסיעה.. מרגיש חובה להתקדם בעבודה ולא מצליח הראש לא עובד..

מתפלל לאלוקים שיעזור לי.. במקום הזה שאני נמצא שאני לא מצליח לעזור לעצמי..
אני רק חושב על שימוש ורק על זה.. חושב לאפס לעשות "ריסט" להתחיל מחדש.. כל מיני מחשבות כאלה..

רוצה להגיע למקום שאהיה בו אחרי הנפילה מבלי באמת ליפול.. בתודעה שלי.. להיות כאילו נפלתי, ולעשות את הפעולות שהייתי עושה אז כבר מעכשיו מלפני שאני נופל..

קשה לי. קשה לי מאוד. אני סובל.. ואני רוצה לברוח חזרה לתאווה. זאת האמת..
התרגלתי לעשות את זה 30 שנה.. והכמעט שנה שאני נקי מזה 'עדיין' לא ניתקה את החוט המקשר הזה בראש שלי בין הבריחה מרגשות לבין התאווה.. החיווט הזה עדיין פעיל ואני פועל עליו..

מרגיש נורא ואיום.. מרגיש משומש.. רוצה להשתמש עד הסוף.. מרגיש שזה פוגע לי ביחסים עם האישה שלי, ואז אני מרגיש עוד יותר רע ועוד יותר פועל על זה, וזה עוד יותר עושה רע.. וככה מין מעגל כזה שאני לא מצליח לצאת ממנו...

אני רוצה בנוכחותכם למסור את זה לאלוקים אוהב.
את כל הפחדים שלי והחששות שלי...
הפחד שלא אצליח לתפקד יותר במיטה עם אישתי.. הפחד שלא אצליח להתקדם בעבודה ולעשות את העבודה כמו שצריך. הפחד שיפטרו אותי. הפחד שכל הצוות יתרחק ממני. הפחד שאמשיך לסבול כל החיים מבלי למצוא מזור למכאובים..
רוצה למסור את הכל לאלוקים אוהב ולקבל את רצונו. זה רצונו וזהו.

אוהב אתך אחי
מתפלל עליך ועלי....

וואוו אחי אתה פשוט גיבור!!!
האמת שאני גם ביום לא קל היום וממש בא לי להשתמש.
נכנסתי לפה לקבל קצת כוחות
ומצאתי את זה אצלך!!!
כמה מאמץ והשקעה אתה נותן כדי להישאר נקי, ואני אומר לעצמי תראה כמה הוא משקיע גם אתה יכול להשקיע קצת.
מתפלל בשבילך שבחסד אלוקים תצליח לעבור את היום הזה

איזו מסירות לשם שמיים! פמליה של מעלה מהללת ומשבחת אותך על המאמצים שלך!בע"ה אתה גם תצליח!! יש לך כוחות מטורפים אח!

מזדהה מאוד! אני גם בעיצמו של גל מטורף שמאיים להטביע אותי לקרקעית...

לפעמים צריך לקחת אוויר מתוך הכנעה וענווה ולהוריד את הראש מתחת למים ולחכות בסבלנות שהגל יעבור מעליי...

תודה רבה לכם חברים, על החיזוק והעידוד והתגובות. תודה.

היום ה-341.

אסירות תודה על יום שהתחיל מדהים. על הרגשה טובה. מרגיש לרגע כאילו הגל הזה מאחוריי..
משום מקום.

היו לי ניסים... ניסים..

אתחיל בלשתף שאתמול היה יום קשה.. המשך של היום שלפניו.
הלכתי לקבוצה של יום שני, הקבוצה שבה התחלתי את התהליך, הקבוצה שאליה הלכתי בפעם הראשונה.
אחרי הרבה זמן שלא הייתי שם, היה כיף לראות את הפרצופים שלא ראיתי הרבה זמן.. כי דיי מהר התחלתי ללכת ל-3 קבוצות אחרות הקבועות שלי שהם בימים אחרים, ולקבוצת יום שני הפסקתי ללכת בגלל שהשעה פחות נוחה לי.

אז דבר ראשון פגשתי שם חבר יקר, מזכיר הקבוצה, כשהגעתי והכרתי אותו הוא היה נקי מעל 4 שנים, אחד האנשים הראשונים שדיברתי איתם בתכנית.. וכשהוא הצהיר נקיות אתמול הוא הצהיר על נקיות של שבוע ויום

כאב לי.. כאב לי מאוד לשמוע..
אחרי הקבוצה דיברנו ממש בקצרה, הוא סיפר שהוא נפל ביום של ה-5 שנים.. אבל הוא ממשיך לבוא ובע"ה יעלה שוב על דרך.

הדבר השני שרציתי לשתף שפגשתי בקבוצה את אותו חבר מיום שישי, ששיתף אותי משהו והדליק לי את האובססיה..
אני רוצה להודות ולהתוודות, כל הקבוצה לא הפסקתי לחשוב על הרגע הזה שהיא תיגמר ושנשב בחוץ ונדבר שוב, כמו ביום שישי. חיפשתי מחלה. חיפשתי תאווה. 
ואכן התיישבנו ברכב שלו ודיברנו קרוב ל-45 דקות אחרי הקבוצה.
ואסירות תודה, שדווקא ממקום שבאתי לחפש מחלה, ולשמוע על השימושים שלו, דווקא זה החזיר אותי לחוסר אונים שלי אחרי השימושים שלי, לשם השיחה הלכה... לסבל.. לכמה הוא סובל... לכמה הוא מנסה לעלות על דרך ולא מצליח... לכמה הוא מכור... לכמה הדבר הזה הוא לא כיף... הוא לא ממלא.. הוא לא מספיק... הוא אף פעם לא מספיק... והוא מתדרדר... וגומר אותך בחיים.
והמשכנו לדבר ושיתפנו חוויות צעד 1 אחד עם השני, ובאמת זה הפך להיות למקום של החלמה לגמרי!
יצאנו מחוזקים מאוד שנינו !

והדבר הזה, הבלתי מוסבר הזה, התחיל להרים אותי למעלה. והתחלתי לוותר על מבטים ולהרגיש טוב יותר. הרגשתי רוח חדשה פועמת בקירבי.

חזרתי הביתה, הייתי עם הילדים קרוב לשעתיים שיחקנו וצחקנו ואווירה טובה ומעולה עם האישה ועם כולם, היה ממש מדהים. הלכתי לשיעור גמרא. חזרתי הביתה. היה כיף היה מדהים. נהניתי מכל רגע.

הרדמתי את התינוקת (לאחרונה לקחתי את זה על עצמי, להרגיל אותה להירדם במיטה שלה ולא בהנקה) ונכנסתי עם אישתי למיטה. התחלנו להיות ביחד והיא זרקה איזה משהו שביעס את כל האווירה.. אז עצרנו. קיבלתי את זה בסדר. זה הנס הראשון.

המשכנו לדבר, ולצחוק, ומשם זה התגלגל חזרה ללהיות ביחד. והתחלנו, ובאמצע הילדה קמה.
אז עצרנו באמצע. פאקינג באמצע!!!!
ואני? קיבלתי את זה באהבה ... וזה באמת לא מכוחי ... כי אמנם אני תמיד רוצה לקבל את זה באהבה והכל אבל אף פעם לא באמת מצליח... אבל אתמול אלוקים נתן לי להצליח.
אמרתי לאישתי לא נורא.. זה רצון אלוקים.
ועוד קמתי וטיפלתי בילדה וניקיתי אותה עשתה פיפי במיטה וכו'... והשכבתי אותה חזרה במיטה שלה ואחרי כמה דקות שוב היא חזרה אלינו למיטה..
ושוב קיבלתי את זה כרצון אלוקים וזהו ופשוט ויתרנו שמה.

בבוקר ניסינו שוב, התינוקת הייתה רדומה אבל היא התעוררה.. ניסינו להרדים אותה וחיכיתי, ועד שזה התקדם לכיוון פתאום אישתי חוזרת אומרת לי אל תשאל קיבלתי מחזור...

קיצר.. בכל יום אחר זה היה אמור להעיף אותי לקיבינימאט...
ובנוסף הפלאקי היה אמור להיפתח משהו כמו שעה מאותו רגע.. והיה לי הכי לגיטמציה כביכול להשתמש וליפול וזהו..
בכל יום אחר בעבר הייתי כבר אתמול בלילה משלים את העבודה לבד ולא נשאר במצב כזה ..
ואחרי היום? בכלל הייתי הולך ומשתמש ועוד עם "אישור חתום" - גושפנקא מבורא עולם שמותר לי להשתמש... כי בוא... אני לא צדיק אני לא יכול לעבור את הדברים האלה ועוד במצבי? ועוד בימים הנוראים האלה שאני עובר לאחרונה??

כמובן שהרצון שלי זה לקבל את זה באהבה לקבל את רצונו... אבל בין הרצוי למצוי יש פער אדיר ואף פעם אני לא באמת מצליח...
אבל הפעם אלוקים עשה לי נס. וקיבלתי את זה באהבה אמיתית ובהכנעה ובענווה. רצונו ייעשה ולא רצוני!!!

אלוקים עשה לי נס מתוך המקום הזה הכל כך נמוך בישל אותי שם כמה ימים... ופתאום אני מגיע למצב שאמור להיות מרסק ושובר לחתיכות ואני מתמודד איתו בצורה מופתית... 
אני ממש מסתכל מהצד, זה לא אני..
כמו שזה לא אני שנופל ומתרסק וכו' ואני מאשים את ה"נפש הבהמית", כאן אני יודע להגיד שזה גם לא אני.. זה ה"נפש האלוקית".. כי לי אין את הכוחות האלה לעבור דברים כאלה ולקבל אותם באהבה ולצאת עם חיוך מהבית ועוד להגיד תודה לבורא עולם ...

אסירות תודה על הנס, אסירות תודה על הרגשה טובה, על חיבור, על רצון לוותר.

הגעתי למשרד וראיתי 2 בנות לא צנועות ממש... וישר הראש לקח אותי לעשות סיבוב וכו'..
הלכתי לחדר צדדי, ירדתי על הברכיים. מסרתי חוסר אונים אמיתי לבורא עולם - אני חסר אונים מול החצאיות הקצרות האלה מול האברי גוף האלה שחשופים וכו'.. חסר אונים מול בנות בבגדי ספורט שעושות הליכה בחוץ במדרכה, אין לי שום יכולת מכוחי להתגבר על זה..
רק אתה יכול לתת לי את הכוח ואני מתפלל שתתן לי יכולת לוותר רק להיום על התאווה.

אסירות תודה על יום שאני מרגיש בו טוב. מרגיש בו שלם. לא מרגיש את המועקה הזאת בפנים. פשוט מרגיש טוב.. אחרי הרבה ימים של סבל.. אלוקים שיחרר אותי רק להיום מההרגשה הזאת ופתח לי חלון והבריזה שנכנסת ממלאת לי את הריאות ואני פשוט מרגיש שמח!

אוהבים ותודה שאתם איתי בדרך !

איזה יופי כיף לשמוע. כבר באתי לנזוף בך: "מתרפא, מה את מתרפה מלכתוב כאן?!"...



מזדהה מאוד עם כל התקלות סביב יחסי האישות. זה קרה לי המון פעמים, והרבה פעמים הרגשתי שזו "השגחה פרטית לרעה". אני עדיין מרגיש כך בהרבה דברים. מתפלל לצאת מהמקום הזה.

תודה רבה טהרני היקר! לא יוצא לנו לדבר לאחרונה לא תופסים אחד את השני... מקווה שהיום ייצא.

תודה משתוקק חבר יקר! שאלוקים יברך אותך בשפע ברכות והצלחה! אמן