כמו שכתבת שבעבר הלא רחוק,  עם כל המוסר וכל הלימוד שלמדת,  לא הצלחת להגיע למקום של הויתור. 
אבל הלימוד לא היה לחינם שכמובן ההחלמה והמסירה לאבא יקר ואוהב , זה מה שמביא אותנו למקום הזה שרצונו יעשה ולקבל באהבה .
בן אם זה נראה לנו ובן אם לא. 
כל הכבוד על הקבלה. 
אוהבים אותך

תודה רבה לכם חברים. לכל אחד ואחד. הן מי שקורא והן מי שמגיב.

היום ה-179, מחר חצי שנה.. (רק להיום)

יום לא פשוט עבר עליי.. עדיין לא מרגיש טוב.. אפילו מרגיש עוד פחות טוב מאתמול אחרי נסיעה בקטנוע בקור כלבים הזה..

היה לי קשה להישאר מרוכז בעבודה וזה גרר כל פעם מחשבות לפתוח אתרי תועבה.. לראות משהו.. הכי קטן.. מסביב אפילו.. בניגוב..

אסירות תודה שלא פעלתי על זה והצלחתי לעבור את היום הזה.. לא יודע אם אצליח מחר.. אבל לא חושבים על זה..

מתפלל לאלוקים לשפיות ולחיבור וליכולת ורצון לוותר על כל פעולת תאווה.

מאוד התעצבנתי בבוקר לשמוע שבג"צ אישר למחבלת הזאתי לרוץ לכנסת אחרי שועדת הבחירות פסלה אותה.. אני מתפוצץ בקירבי לנוכח העוכרי ישראל האלה שהתברגו שם למשרות האלה ושולטים בכל המדינה הזאתי..
ובסוף אנחנו אלה שאוכלים אותה...
מתפוצץ מעצבים מזה..
רוצה למסור את זה לאלוקים.. זה רצונו. אף אחד לא שולט בכלום.. כולם בובות של אלוקים וזהו.. 

אוהבים ולילה טוב

תודה רבה !

היום ה-180.
6 חודשים.
חצי שנה.

ציון דרך מאוד משמעותי עבורי..
ודווקא היום ביום שהיה באמת רווי תהפוכות וסיעתא דשמיא ובילוי עם המשפחה ולקינוח קבוצה וספונסיי שהגיע לקבוצה, אני לא מרגיש שמח..

להיפך.. אני מרגיש מאוד מנוהל.. מפוחד.. חושש.. 
מלא בפחדים מלא בטינות.

יש לי טינות על הבחור מהקבוצה היום שלא הביא לי מדליה של 6 חודשים אבל לעצמו הביא מדליה של 3 ולבחור אחר של 7 חודשים אבל אותי הוא שכח.. אפילו לא הסתכל לכיווני..
ואף אחד מ12 האנשים שהיו בקבוצה לא דיבר לא אמר מילה לא הזכיר רגע מה עם המדליה של מתרפא?

ואני עם הפגמי אופי שלי והבושה לא העזתי לצייץ... ובמקום זה הלכתי עם הטינות והכעסים הביתה...

בגלל מה? מדליה של חצי שקל שלא קיבלתי? שאקבל מחר מקסימום בקבוצת הבית שלי או ביום ראשון בקבוצת הבית השנייה שלי?
עד כדי כך הגאווה והאגו והריכוז עצמי שלי משחקים תפקיד עד כדי כך שאני בכלל מפספס את הנקודה שאני חצי שנה נקי שזה נס גלוי ומתמקד במדליה הדפוקה הזאת??

אחרי זה ישבתי עם הספונסיי לשיחה.. 
לא הרגשתי שהוא שומע אותי בכלל ולא מקשיב.. הוא היה נסער ובסערת רגשות אחרי שימוש של אתמול ואני מבין את זה אבל מתמלא בפחדים הזויים שהוא יפגע בי שהוא יזיק לי שהוא ימשוך אותי למטה שאני אשתמש בגללו שאני אשתמש איתו... שהוא ידקור אותי ...

מה קרה לצעד 3?? איך שכחתי את אלוקים??? אותו אחד שעזר לי כבר 180 ימים יום אחרי יום עשה איתי ניסים גלויים ושמר עליי נקי איך לעזאזל אני שוכח אותו כל כך מהר??

רוצה להשתחרר מזה.. מהפחדים המטופשים האלה..

הכל רצונו. אין עוד מלבדו. 

רצונו ייעשה ולא רצוני אני רק שליח ביד אלוקים עבור הבחור הזה ואלוקים אוהב יכול לשמור אותי ושומר אותי מכל דבר בעולם כולל מעצמי !

לילה טוב ובשורות טובות

אוהבים

אסחרות תודה ענקית לה' על החצי שנה הזאת !!

מזל טוב !!

אין הרבה אנשים שלקחו את עניין התכנית ברצינות כמוך !  אשריך !!

מזל טוב !!

איזה מזל יש לספונסי שלך שהסכמת להיות ספונסי שלו !

אוהב אותך !

מתרפא יקר
כל הכבוד על חצי שנה של נקיות
חצי שנה קשה מאד של חוסר אונים למול התאווה, והתמודדות עם פגמי אופי.
המשך בדרך של התוכנית , הדרך של ההחלמה
שוב, כל הכבוד!

מזל טוב על ההשג הנפלא!
מזדהה שככל שעובר הזמן חייבים להעמיק בחיבור הרוחני (צעדים 2-3) ובאלוקים.
אוהבים אותך! תמשיך לשתף ולהצליח בע"ה

אח, לייק.
כל הכבוד, אני יודע שזה לא הגיע הרגע, זה השקעה ייום יומי, 
כייף להיות איתך בדרך.

חברים שוב תודה רבה על האיחולים הפירגונים והמעקב! אוהב אתכם וצריך אתכם!

אני חייב להדגיש כפי שאני מדגיש בכל הצהרת נקיות שלי בקבוצות ובטלפון - נקי בחסדי השם, בנס גמור, לא מכוחי, כל יום ויום - 181 ימים.

אני באמת מרגיש כל יום ויום שהוא נס מחדש שעושה לי הקב"ה. ברור לי שזה לא מכוחי והקרדיט הוא ממש לא אליי.

היום היה יום קשה שגם כלל בתוכו מעידה לקראת הסוף. 

כל היום התקשרתי לחברים לשתף את הטינות והכעסים על הסיפור עם המדליה אתמול. אחת השיחות הייתה למזכיר של הקבוצה אתמול שהוא גם חבר טוב, לחלוק את הצעד 4, הוא לא הסכים איתי לגבי איזה פגמי אופי שיחקו פה תפקיד והשיחה איתו הגיעה למקומות לא טובים.. להרמת קול אחד על השני ובסופו של דבר לניתוק מצידי אחרי שאני אומר לו שזו הייתה טעות להתקשר אליו.
הייתי נסער ועצבני, ובעבודה נתקעתי בין מצב של חוסר מעש לאובר מעש מקיצון לקיצון ולחץ ואז חוסר תעסוקה.. בנוסף הפקידת קבלה החליטה להתלבש ממש יפה היום... והמבטים הלכו לשם לא פעם.. 
עד שבסוף מצאתי את עצמי משוטט באיזה אתר רשת חברתית עסקית ומחפש שם מושאי תאווה.. מסתכל על התמונה האחת והיחידה שיש שם שגם קטנה מאוד.. אבל זה הדבר היחידי שהיה פתוח לי במחשב..

מסתבר שגם שם יש חשבונות פיקטיביים כאלו של מסכנים ששמים תמונה של כוכבת פורנו.. לא יודע מה הם משיגים בזה... אבל יש...

למזלי זה לא כמו פייסבוק ואין אלבומי תמונות יש רק תמונת פרופיל אחת קטנה בעיגול כזה (כמו בוואצפ) אבל נשאבתי פנימה כמו לתוך חור שחור ללא יכולת להפסיק מחפש עוד תמונה ועוד תמונה... 

כך במשך כעשרים דקות איבדתי שליטה על החיים.

אסירות תודה שכבר היה מאוחר והייתי צריך לסוע לקבוצה. חסמתי את האתר הזה כך שלא אסתכל בו יותר בהמשך.. אבל מרגיש משומש לחלוטין..

מתפלל לאלוקים לשפיות.. שהנס ימשיך לקרות.. רק להיום..

אוהבים ותודה שאתם איתי בדרך

מתרפא אחי הגיבור!!
פסקה שלמדתי היום בספר משיבת נפש:
"צריך להיות עקשן גדול בעבודת ה' והבן הדבר היטב כי על כל אדם שרוצה לכנס בעבודת ה' ואפילו הקטן שבקטנים בהכרח שיעבור עליו עליות וירידות בלי מספר וכמה מיני נפילות והשלכות כי לפעמים יש שמפילין אחד בכוונה מעבודת ה' ועל כל זה צריכין להתחזקות גדול בלי שיעור וכמבואר מזה קצת למעלה וכמה פעמים הוא צריך להתחזק ולהתאחז עצמו רק בדרך עקשנות וצריכין עקשנות גדול מאד מאד בזה לזכר דבר זה היטב כי תצטרך לזה הרבה"
מתרפא אתה דוגמה חיה לכולנו למהי עקשנות בעבודת ה' אל תתעצב על הנפילה הקטנה שהיתה לך תסתכל על החצי שנה האחרונה שלך האמנת שזה הגיוני שלא תאונן חצי שנה זה פשוט ניסי ניסים..
אני חושב שהיצר מבין שיהיה לו קשה להפיל אותך למטה במכה אחת מוחצת אז הוא מנסה קודם כל נפילה קטנה ואז כשאתה עצוב ומדוכדך זה כבר יותר קל..
תן חיוך אח שלנו היקר תעשה חשבון נפש קצר לקחים להבא ותן גז....
אוהב!!!

תודה רבה רבה חברים !

מאוד מאוד מעודד ומשמח!! ומרגש ביחד!

היום ה-182 אסירות תודה עבר בסדר גמור כולל פגישה עם הספונסיי החדש ישבנו כשעה בערך לשיחה טובה מאוד וארוכה. היה נראה שהוא מתחבר. הרגשתי שאני תורם מנסיוני ומכוחי לאחרים. הרגשה נפלאה.

לא היה היום זכר לתאווה באסירות תודה וגם לא רצון לחזור לאתר של אתמול. מתפלל שזה לא יגיע בהמשך. רק להיום.

אוהבים ותודה שאתם איתי בדרך!

היום ה-185.

סוף סוף זוכה קצת לשבת ולשתף...
יום משוגע היום בעבודה.. לא מוצא פנאי כמעט לכלום.. והניתוק הזה לא עושה לי טוב.

אז רוצה לשתף שהלכנו שבת להתארח אצל חמתי, ומבחינתי יש לי קצת בעיה שם עם גיסתי הצעירה, רווקה יפהפיה, אמנם זה בית חרדי כן והיא מתלבשת בצניעות אבל היא מתלבשת יפה והיא ממש יפה ויש לי אובססיה מנטלית כלפיה.

ההימנעות מהמבטים החזיקה בדיוק חצי שעה לתוך הקידוש.. ואז כבר נשאבתי לתוכם..
כל פעם שהיא קמה הלכה עברה לידי.. גרר מבטים ודמיונות ונהיה לי פשוט רע.
אנחנו גם ישנים בחדר שלה במיטה שלה.. וכשאנחנו שם שבת אישתי בד"כ לא מצטרפת אליי כך שלא היינו ביחד באותו לילה וגם לא אתמול (מוצ"ש) וכבר ממש מצאתי את עצמי נזרק לתוך דמיונות ופנטזיות ולא מצליח לוותר עליהם אלא נאבק בכוח במחשבות שייצאו לי מהראש... קרוב אבוד מראש.

כבר ראיתי איזה יום הולך להיות לי היום... בבוקר אחרי ששמתי את הילדים בגן שאלתי את אישתי אם היא רוצה להיות ביחד.. היא אמרה שלא בא לה, התרגזתי, פחדתי, נכנסתי למחשבות.. מה אעשה עכשיו?.. איך אעבור את היום הזה?..
הרגעתי את עצמי ואמרתי זה רצון השם. תציע לה שוב בצורה יפה ונחמדה, ברמיזה, אם היא תזרום סבבה ואם לא אז תקבל את זה שזה רצון השם.

הצעתי בעדינות והיא זרמה. אסירות תודה.

אז זה עזר לי והרגיע אותי.. אבל האובססיה המשיכה לתקוף במהלך היום (כמובן..)
היה עומס מטורף של עבודה (עד עכשיו) כך שלא ממש הצלחתי להתחבר היום לעשות טלפונים או לכתוב..

כשהלכתי להתפלל מנחה עברה לידי מושאת תאווה חזקה במיוחד.. מצאתי את עצמי נשאב לזה.. רוצה ללכת אחריה לעקוב אחריה ללגום ממנה עוד, ניסיתי להתחמק מ-2 החבר'ה מהמשרד שבאו איתי, אבל אם לא עזבו אותי.. אמרתי להם שאני צריך ללכת רגע לקיוסק כדי להתנער מהם, והם באו איתי לקיוסק... חחחח

אסירות תודה על כך.. אני בראש שלי רציתי לחזור ללכת אחרי המושא תאווה הזאת..

אח"כ מצאתי את הזמן שאין לי לצאת מהריכוז העצמי ולעזור לחבר שנתקע עם הפלאקי שלא עובד לו, אסירות תודה לאלוקים אוהב ששלח לי את ההזדמנות הזאת שזה מה שעזר לי לצאת מהריכוז העצמי ומתוך האובססיה, פלוס שיחה נכנסת מהספונסיי שלי, וקצת חזרתי להתחבר.

יורד עכשיו לעשות עוד שיחה - שתיים לחברי תכנית, ואסירות תודה שגם יש לי את הקבוצה החיה היום בערב.

קיבלתי תזכורת חזקה מאוד, כמה זה לא משנה כמה ימי נקיות יש לי, התאווה שם חיה ובועטת ורק מחכה להזדמנות להתפרץ..
מפחיד אותי מה יהיה בקיץ... שכל בחורה שנייה ברחוב תהיה כמו זאתי שראיתי היום

אני לא מוכן לזה.. ולא ערוך לזה.. מרגיש חסר כלים וחסר אונים...
מתפלל לאלוקים לשפיות..
לעבור רק את היום הזה. אמן.

אוהבים אותכם, ותודה שאתם איתי בדרך !

אוהבים אותך !!

כל כך מזדהה עם החוסר אונים שלך גם מול השינה במיטה של גיסתך, ועם הפחד של ימות הקיץ !

אבל צריכים לזכור ולא לשכוח את הצעד ה2 והיינן שלה' יש את הכח לעזור לנו גם בימות הקיץ !

בהצלחה אחי !

וואלה אהבתי את הרעיון לעשות מסיבה בדיוק כמו שעושים סיום מסכת..
זה לא צריך להיות בכלל עם עוד אנשים מסיבה פעם עצמך אתה משקיע ומכין עוגיות לוקח איתך פק"ל קפה מתבודד באיזה פינה יפה בשטח וחוגג עם ריבונו של עולם את ההצלחה שלך מודה לו על כל העזרה ומתפלל לעוד המון הצלחה...
תצליח מתרפא אוהב!!!

תודה רבה חברים תודה!

כרגע זה לא נראה באופק שתהיה מסיבה של 200 תנו להגיע ל187...


היום ה-186.

נכנסתי לתקופה קשוחה. קשוחה מאוד. גל קשה פוקד אותי מהיום בבוקר..

המחלה משכיחה ממני את הסבל שעברתי משכיחה ממני את כל הרע.. ומזכירה לי את הכיף והטוב בשימושים.
משקרת לי ואומרת שאני יכול להשתמש פעם אחת אחרי חצי שנה ולא יקרה לי כלום.. משכנעת אותי רק לראות רק להציץ רק לדמיין רק להסתובב קצת.. טיפה.. ללגום..

הייתי בקשיים היום וחוסר אונים מול מבטים על בנות ברחוב ובמשרד.. 

ספונסיי שהתקשר וסיפר על הנפילה שלו אתמול שהצליחה להדליק אותי ולהזכיר לי נשכחות... 
התעלמתי מהכאב שהוא מספר וחווה התעלמתי מהרצון שלו למות התעלמתי מכל הדברים הרעים ומצאתי רק את המילים שלו שאמרו כמה זה עוזר לו להתנתק מהסבל ומכאב החיים...

מפחד שלקחתי ספונסיי מוקדם מידי.. שאני לא יציב מספיק בשביל זה..

אחרי יום שלם שאני מתחבט עם עצמי לפתוח או לא לפתוח לקראת הערב נשברתי ופתחתי את ההגנה במחשב שלי ליוטיוב אינסטגרם ולפייסבוק כדי לבדוק איזה בחורה מהעבר.. נצרכתי להמתין שעה עד שהאתרים ייפתחו (תוסף הגנה פלאקי) ועשר דקות בלבד לפני שהם נפתחו התקשר חבר תכנית ושיתפתי אותו שעוד עשר דקות אני ביוטיוב פתוח ופייסבוק ואינסטגרם .. זה נתן לי את הנכונות לוותר. אסירות תודה שויתרתי עשר דקות לפני שזה נפתח..
אבל זה מחכה לי שוב מחר...

כל רגע שאישתי עוזבת אותי עם הפלאפון שלה לבד האובססיה מתחילה.. 

מתפלל לאלוקים לשפיות.. לנכונות לוותר. לנכונות לעשות את הפעולות.. לכתוב להתקשר ולשתף. לקחת את האנטיביוטיקה שלי כי אחרת אני מתדרדר במיוחד שהימים נהיים חמים ויותר ויותר חצאיות מתחילות לצוץ מסביב......

חסר אונים לחלוטין מול התאווה.

אוהב אותכם ותודה שאתם איתי בדרך.

אוהב אחי!!
אני באמת רוצה להבין והכל מאהבה איך זה שיש לך אפשרות לפתוח את האינטרנט?הפלאקי הזה לא באמת עוזר.. ולמה אשתך לא שמה סינון בפלאפון?
באמת לא מבין איך אפשר להצליח כשיש לך אפשרות לראות את כל הזבל והרפש הזה.. 
אני ממש לא אוהב לתת מוסר לאנשים אבל באמת שאני אוהב ומעריך אותך ובגלל זה אני לא מבין אותך..