שלום חברים יקרים !
היום עוד הפעם נפילה מבחינת המבטים !!
מה שהצליח אתמול לא הצליח היום !
בקיצור הבוקר השקעתי מאד בתכנית, שיתוף בבוקר, כתיבה ירידה על הברכיים והתחלתי ללמוד.
משום מה ב10 בבוקר הגיע גל של אובססיה אדיר שמאד רצה להוביל אותי לשוטטות. התחננתי להשם מכל הלב, שיתפתי על זה בקבוצה של הבוקר, ולא נרגע !
אני יודע שחלק מהבעיה הוא שאני לומד בבוקר בלי חברותא, ועוד שהחומר שאני לומד בימים אלו קשה במיוחד ולא הכי מרתק אותי.
הרב קו עדיין לא עבד, ואשתי אמרה לי בבוקר שלא טוב שלא יהיה לי רק קו וכו'.
בקיצור יצאתי בלי משקפיים על הדשא במקום ריק דיברתי עם ה', התחננתי בכיתי, אפילו ישנתי שם קצת, שיתפתי חברים ולא עבר.
בשעה 12 וחצי האובססיה לא הותירא לי ברירה והכריחה אותי לצאת לכיוון תחנה המרכזית לעשות רב קו, ואחרי זה ללכת למקום שיש פרימות כדי להיכנס לחנות מחשבים להתחיל לברר איזה מחשב חדש לקנות כי הישן לא עובד כבר... וכמובן שיצאתי עם משקפיים, וכמובן שהיו המון מבטים, וכמובן שלא שאלתי את הספונסר לפני היציאה כי ידעתי כבר מה התשובה שלו !!!
בקבוצה של הצהריים תוך כדי שימוש עליתי ושיתפתי והתחננתי שה' יעזור לי להפסיק את הסיבובים וללכת מיד לכיוון הבית מדרש. שזה פחות או יותר מה שעשיתי.
דיברתי עם חבר יקר וותיק שאמר לי שזה ידוע שבימים שלפני ראש השנה וכו', זה ימים מועדים לפורענות מבחינת התאווה.
עוד הוא הוסיף שיש מחקרים שנעשו שהקריזים הכי מטורפים שיש עוד יותר מהימים הראשונים של הגמילה, זה הימים שלפני סוף השנה הראשונה וזה מתמשך עד הימים של שנה וחצי ניקיון, ואז בדרך כלל הקריזים הגדולים האלה עוברים.
בערב הייתי צריך לצאת לקניות עם הבת, שמתי את המשקפיים בתיק, פתחתי מעגל ובאסירות תודה נשארתי נקי לגמרי.
אני מתחנן לה' שיהיה לי כח לוותר הערב על תאווה, ושמחר יהיה יום רגוע בעזרת השם. כבר קבעתי חברותא למחר בבוקר כדי לא ללמוד לבד, עד השעה 11.
אוהב אותכם מאד !!!
