שלום לחברים,
תזכורת מה היה לי שנה שעברה בחופש,
יום ראשון, נפילה, שהובילה לגל מטורף של נפילות, שהיה נעצר רק בשבתות וימים טובים.
אז העלתי פוסט על החוויות הנוראיות התחושות והחוסר אונים.
השנה החלטתי שבעזרת ה' יהיה אחרת, לא רק כי אני כבר רגיל לדבר עם חברים, ויש כאלה שמתקשרים אלי קבוע וזה המון בהחלמה,
גם ברוך ה' נכנסתי לשגרת פעולות, כאלה שאני עושה כל יום, ולכן גם אם אני יפול בחופש הזה,
אני יודע שצריך להיות אחרת, גם אם אצליח לשמור רק יום או יומיים רצופים, זו התקדמות. קטנה אבל מדהימה במושגים שלי,
אשכרה חופש ולא ליפול?
אתמול נפתח החופש, בשמחה וצהולה.... לתאווה,
היא קפצה עלי כיודעת שאם אני נופל ביום הראשון לחופש, אני מסוגל לאבד את כל החופש איתה ביחד.
לצערי היא נפילה אותי אתמול,
אבל הנתון שקיבלתי על עצמי, הוא חד משמעי, השנה יהיה אחרת, למרות הנפילה.
אני רוצה לרצות אחרת.
ברוך ה' היום התקשר חבר, וזה עורר אותי לפעול מחדש לעבוד על החלמה.
שיתפתי אותו בדחיינות הנוראה שלי, במיוחד על כתיבת צעד 1.
ואחרי השיחה איתו או תוך כדי השיחה איתו, נגמרה החלטה בליבי שאני יושב לכתוב צעד 1.
מההכירות שלי אם עצמי ( בכל זאת לא מעט שנים) אני יודע שאם לא אקבע תאריך, וזמן, זה לא יקרה,
כי כמו שאנחנו רוצים לחיות רק להיום נקיים, הדחיינות רוצה לחיות רק למחר משימות.
ולכן קבעתי לעצמי תאריך.
בעזרת ה', זו המסקנה שלי מהנפילה האחרונה, לשבת לכתוב צעד 1, ולהתחיל לחיות את החוסר אונים שלי.
תודה לכל החברים שתומכים, ומגיבים. טלפון אחד, הקשבה, קבלה, אלו דברים שיכולים לעזור לי לעבור את החופש נקי....
היום היה לי נורא קשה להתפלל. כי אתמול ליפני הנפילה הרגשתי שאני רוצה ליפול, או יותר נכון הרגשתי שאני לא רוצה לעשות את מה שמוטל עלי על מנת להישמר מנפילה.
היום התפללתי רק לקבל רצון מחודש,
השיחה מהחבר עוררה אותי המון, יכול להיות שלא אמרתי לו את זה, והוא רק עכשיו קורא זאת. אז תודה
אני יודע בתוך תוכי שאני בתקופה מכרעת, לאן אני לוקח את ההחלמה,
החופש הזה, יכול להעיף אותי המון קדימה, וזו הזדמנות. עכשיו נשאר לי להמשיך להתמיד בפעולות שאני כבר מבצע, ולהוסיף את צעד 1.
אני יודע שאתם תיהיו איתי בדרך, כמו תמיד,
ועוד יותר אני יודע, שרובכם עדיין מקבל אותי כמו שאני. למרות שאני כאן זמן רב, והכי קל לחשוב שאני בהכחשה,
אבל את דרכי להחלמה אני סולל ביזע.
בנתיים נקי
