לפעמים לא צריך לחפור, 
לא צריך לומר הגיגים או תובנות,
לפעמים לא צריך לחשוב הרבה מה לכתוב,
ואין מה לשתף, 
לפעמים מספיק לומר

אני נקי
ותודה.... 

שבת שלום

ולפעמים מספיק לומר

אוהבים אותך אח יקר

שבוע טוב

אתמול התקשרתי לחברים בזמן, ברוך ה' אני נקי,

למה בזמן? כי שלב שבו אתה כבר לא מסוגל להתקשר לחברים, כי אתה מבין שאם תתקשר, רוב הסיכויים שכבר לא תשתמש, וזה שלב בו התאווה לא רק קורצת, אלה מושכת אותך.

ברוך ה' שזהיתי בזמן את הפירצה ועשיתי את מה שהיה לנכון לעשות.

תודה על ההקשבה

יום ועוד יום לא שווה לצעד ועוד צעד,

צעד הוא חלק ממסע ארוך, וחייבים לצעוד כדי להתקדם במסע,
יום נקי הוא חשוב ביפני עצמו, אמנם הוא חלק בדרכינו להחלמה, אבל גם אם רק אותו היינו שומרים זה היה שווה.
כן, כמו לזכות יום אחד בכרטיס הגרלה, אותו יום הוא חשוב ביפני עצמו, הוא לא היה חלק בדרכינו לעושר.
וגם יום נקי הוא עצמו מלא באושר, ולא חלק בדרך לשם.

אם אני יבין שבדרך להחלמה אני צריך לצעוד בעזרת פעולות, ויצליח להפריד בין פעולות שהנם צעדים להחלמה, לבין יום נקי שהוא ביפני עצמו גילוי של החלמה, הרי זה יהיה שכרי,
שהרי אם כך, אשמח לנצל כל יום נקי לשמחה רבה, בלי קשר למה שהיה לפניו ומה שיבוא לאחריו,
קשיים, חוסר שקט, גלים גבוהים או נמוכים.
יום נקי הוא הוא הוכחה להחלמה.

ברוך ה', היום, נקי!

אוהבים.

אני לא צריך כוחות, כלל וכלל לא, לשחרר לא צריך כוח, צריך רק לזכור באיזה נקודה בחיים שלי אני נמצא, 
להיזכר במציאות, כן... ממנה ברחתי, ולהסתכל לה בעניים, ולראות שיש בה קשיים, ועצבים, 
אבל יש בה כל כך הרבה טוב, אור, ואנשים נפלאים שמקיפים אותי, 
ומעל הכל... יש לה מנהל! 

תודה על יום נקי

נתן 01- תודה שאתה מראה שקראת. זה מחזק. אני כנראה צריך את זה...

העדכון היומי, אז ברוך ה' אני לא משומש, וזה לא מובן מאליו, קמתי עם קריז, אפילו תוך כדי התעוררות זרמתי קצת, ברוך ה' שעצרתי את עצמי בזמן טוב, 
בהמשך היום עקב המטלות, ואלו מטלות שכליות בעיקר, מחשבותיי היו תפוסות. אולם לקראת ערב היה שלב שהיה נדמה לי שזהו אני מתכנן איך ללכת וליפול, אבל מצאתי הסבר טכני מצוין למה היום זה לא יקרה. 
כמובן, התקשרתי לחבר לשתף, זה עזר לי לאיזה שעה, לצערי שכחתי לספר לו על מה שהיה בבוקר, ( אז אני משתף אותו עכשיו ביחד עם כולם).
אחרי שעה הייתי צריך ללכת לקניות והייתה שמה איזה מגונדרת אחת, זה קרץ לי... נעצרתי, נשמתי, התפללתי, סיימתי את הקניות והתקשרתי לחבר, כנראה שלא הייתה קליטה ונותקה השיחה,
עשר דקות הפרידו ביני לבין ערבית, בערבית התחננתי, 
די! אין לי כוח, לא רוצה כוח, רק רוצה נקיות.
מאז הדברים שקטים, 
למוד מהעבר, אני נכנס למצב קשה, גל ראשון.... 
הכי טוב בעיני, זה לא לחשוב עליו. למה לי לפחד ממשהו שלא הגיע?
ופתאום אני חושב על זה תוך כדי כתיבה, שרגע, רגע, אף גל לא באמת יכול להגיע אם אני לא יפחד ממנו, הוא פשוט יחלוף לידי, יראה לי קטן, או שבכלל לא אשים לב אליו.
כדי להשאר בחוף מבטחים, ברור לי שאני רוצה לחזק פעולות.... החוף המוצק מלא החול המציק, בטוח לי יותר מהמים המלוחים, המרים, השורפים.

נקיות רבה לכולם

תודה רבה על השיתוף ועל הכינות.
מאחל לך עוד יום 1 שפוי ונקי.

נ.ב. כשאין לי מה להגיב, אני רק אומר תודה....

נשמה אתה נתן! תודה

יצא לי לחשוב היום, על הפחד, יש מקומות שאני מפחד להגיע אליהם כי אני יכול ליפול שם, המציאות הוכיחה לי כל פעם מחדש שאני גם נופל שם.
אחרי שקראתי את הפוסט של נתן במתנה, יצא לי לחשוב על זה. אני באמת מפחד יותר מידי, והדבר יוצר לי סטרס ליפני שאני מגיע לשם, אני חייב להיות שם לפחות פעם בשבועיים, לפעמים אני צריך יותר, ויש תקופות שאני נמצא שם ימים שלמים, אולי הסטרס הזה לא בריא לי, הוא זה שגורם לי להתעסק עם תאווה עוד ליפני שהגיע נסיון, דבר שכבר מראש מקנה לי הפסד טכני, כאילו עד שאני מגיע לשם, אני כבר בסטרס, הגוף מתכונן לקבל את מה שהוא רגיל לקבל שם, כאילו אילפתי את עצמי להתכונן לנפילה ליפני שאני מגיע לשם.
והנה מצאתי עוד חוסר אונים, מוכרח ללכת למקום, ואני חסר אונים מול הפחד ללכת לשם ולסמוך על ה' שילווה אותי, ולסמוך על החברים שאיתי בדרך ולעדכן אותם לפני, על מנת שלא יהיה לבד,
בקיצור, נמאס לי לפחד, והגיע הזמן לשחרר, לא רק את התאווה, גם את הפחד ממנה, 
אני יעשה את המוטל עליי, ה' ית' יתן כבר שחרור.

ברוך ה' נקי, לא קל, מודה, מרגיש געגוע לתחושת השימוש, אולם.... מרגיש גועל מהתחושה של אחרי.
אודה על נקיות היום. מה יותר טוב מזה??

מוצ"ש נפילה,
ראשון נפילה, 
שני נקי, 
היום רק להיום,

כנות, עקשנות, סלבנות, פעולות, חיבור, חברים, אלוהים, 
ייאוש??? לא בא בחשבון, 

נק מתחדדת, 
ככו שאמהר לספר את שעבר עלי, יהיה לי יותר קל להמשיך ולעבוד, 
ככו שאדחיק ואחביא את מה שעבר ועובר עליי, יהיה לי קשה להיות אמיתי אם הדברים האמתיים.

יום טוב לכולם

כואב לי עליך.
יש פתרון שעובד ב-100%, למי שעובד אותה.

אוהב
חיבוק.

אולי תרים ידיים, ותיקח ספונסר????
באהבה,
נדבר אחרי פורים.

הרמתי ידיים מזמן, אבל משהו בי מסרב להתמיד בזה, אז אני שוב מוריד ידיים....
אולי הכאב לוותר עליה.... אני לא יודע, 
מה שבטוח שאני מעדיף להיות כאן גם אם אני נופל, 
אגב, אני עדיין מרגיש שיש שיפור... והתקדמות, גם אם היא איטית, וקטנה....
נחמה פורתא.... 
רק שאני לא מדבר מהכחשה....

נקי

כל הכבוד
מסכים בהחלט שיש יתרון גדול בלהשאר גם אם יש מלא נפילות.
ואולי באמת כדאי להגביר את הפעולות
ספונסר, קבוצות, מפגשים, ספרות וכו וכו

לצערי פורים מדהים לא נתן לי את הכוחות להיות נקי, שישי ומוצ"ש נפילות.
היום נקי, ובסוף היום נתקלתי בשיר...
ואלו המילים, 
(יובל דיין)

עד שמרחקים יתייאשו
עד אקיף כל עולמי ושוב אשוב
עד אשר סוף כל מעשיי יהיו במחשבה תחילה
עד שכתר גאוותי הבוהק ישמט בלי שארגיש,יתפרק
עד אלחש צעקותיי
עד כל חסרונותיי
עד חלומי יפתור עצמו
עד שאזכה למחילה כמו שקט בין צלילים אחכה
את לבי המאובק לקראתך אנקה
רק תיתן לי לראות קצת מהסוף הטוב הזה
הטוב הזה
עד אחרון גליך אשאר עד יפתחו כל שעריך,
עד תיעתר עד עיניים טובות יפלסו יפוררו כל כעסיי
עד מכתבי יכתוב עצמו,
עד בלי די כמו שקט בין צלילים אחכה
את לבי המאובק לקראתך אנקה
רק תיתן לי לראות קצת מהסוף הטוב
הזה הטוב הזה
את לבי המאובק מהסוף הטוב,
הסוף הטוב הזה.