כבר הרבה זמן שלא הייתי פה ברצינות,
אבל השבוע יש לי כל כך רצון לשתף, ואני יתחיל בהקדמה לשבוע הזה,
ליפני כחודש, שברתי שיא של ימי נקיות רצופים, אחרי שהורגלתי לעשות טלפונים כל יום, ולסחוב את הגלים שתוקפים אותי עד שהם יעברו.... לצערי שלושה ימים אחרי שבירת השיא, נפלתי, מצד אחד קבעתי שיא חדש,
מצד שני הנפילה גררה תקופת נפילות.... זה לא אומר שכל שעה נפלתי, זה בעיקר אומר שלא היה לי רצון להתמודד.
בעקבות כך הפסקתי לעלות לקבוצה הטלפונית, לאט לאט שחררתי את החברים שאתם דיברתי כל יום, ( שגם על השיחות עצמם יש תובנות אבל זה בהמשך,)
ונעלמתי כליל ממעקב אחרי הפורום, כלמוד מלחמות.... או יותר נכון כצועד במסע לשחרור, גמרה החלטה בליבי בתקופה הזאת, שאני לא נעלם לגמרי, לפחות אשתדל לעדכן את חברי הפורום.... להיות פה, ובאמת כל נפילה שהייתה בתקופה הזאת הצלחתי לעדכן עליה, לא חכמה גדולה אחרי, אבל השאיר לי תקווה להמשך.
השבוע, בחסד ה' ית', אני לא יכול לומר שחזרתי לגמרי, וכולי בהחלמה, אבל אשתף אותכם בפעולה גוררת פעולה, על דרך מצווה גוררת מצווה,
אחרי הנפילה של שבוע שעבר (מי שלא עוקב בשרשור יכול לעשות את זה)
אחד החברים עידכן אותי שהוא יוכל לפגוש אותי...
לראשונה שקראתי את ההודעה, אמרתי לעצמי, יאאלה דווקא עכשיו הוא יכול? ממש לא בא לי בטוב כל הקטע הזה עכשיו, אני לא בראש, וזה יכול להיות פספוס,,,,
בחסד ה' החלטתי שבגלל שמצאתי הרבה תירוצים למה לא להיפגש איתו, נלך להיפגש איתו, כמאמר החסידים.... איפה שיש הרבה מניעות מסתתר ניצוץ גדול.
וביום שלישי זה קרה, פגשתי את אחד החברים המכובדים בעני של הפורום....
לא היו פרפרים בבטן, לא היה לי איכפת אם הוא מכיר אותי, תאמת גם ידעתי שאין סיכוי שהוא מכיר אותי, אחרי קשר טלפוני ארוך איתו הבנתי שאנחנו לא קשורים ולא מאותו רקע,
הייתה רק תחושת מתח.... או שזאת הייתה תחושת הקלה, הנה אני נחשף במערומי, מראה אותי... זאת אומרת את הבגדים של נשמתי לאדם אחר... שיודע בדיוק למה אני נפגש איתו....
תוכן השיחה לא חידש לי הרבה אולם נקודה אחת שוותה את ליבי, הוא העיר לי או יותר נכון לומר האיר לי על השיחות הטלפוניות שאנו מקיימים, בצורה נעימה הסביר לי איך הוא חושב שיחת טלפון צריכה להיראות ולהיעשות וממלא להועיל. ואת שאר התוכן לשמוע פנים אל פנים, לראות מישהו שמקדיש מזמנו באמת!!! שבר את מסכי הברזל בין התאווה למציאות, ביני לבין העולם... הוא לא עשה לי מסיון הצעדים, או לך לקבוצות, רק הקשיב וייעץ בהתאם להקשבה.... בעיני גדולה יוצאת דופן,
אחר כך הלכתי... והוא הלך...
והפעולה גררה פעולה, למחרת הפגישה השתמשתי בעצתו... אחת מיני רבות מסתבר והיה לי יום אחר... לא רק נקי, גם מחובר.... מאז גל הנפילות האחרון גם יום נקי עובר בתהמודדות... והשבוע כולו.... מהארת הפגישה גם ליפני הפגישה גם לאחריה עבר בשקט... כאילו חזרתי לימים בהם הרצון חוזר, הנשמה מתגלה... ואני שוב איך שהוא מצליח לראות אור.... לא לא בקצה המנהרה, רק בקצה היום... רק היום...
יותר משאני פשוט שמח על הנקיון, והשלווה, והשקט,
אני פשוט שמח שהכרחתי את עצמי לעשות מעשה שידעתי שיועיל לי ויעשה לי טוב למרות שלא בדיוק רציתי, למרות שלא בדיוק הבנתי איך הוא יעזור.
בחסד ה' ית' נקי!!!
