מתחיל עוד יום באיחור, בצבוץ הקושי קיים, הפעם אני מודע לו, אני גם מבין שכדאי לשתף אתכם בו, ולא רק אתכם גם את ה' ית' ואיזה חבר טלפוני, הייתי קורא לכם גלגלי הצלה שלי.... אבל זה נראה לי מעליב, כי אני לא רואה בכם רק כאלה, אלה גם חברים, עדיין לא אמיתיים כי מסתתרים מאחורי מקלדת ושמות מוזרים. 
אבל עדיין בני אדם ולא גלגלים.

יוצא לעוד יום בעולמו הנפלא של הקב"ה.

מתפלל שהקושי יהווה אתגר ולא מכשול.

יום נקי

שיהיה בהצלחה! אל רק תתפלל על הקושי שיהיה אתגר, אלא לך ותעשה אותו אתגר בעצמך לפני שיהיה מאוחר. 
לפני שהדובים יתעוררו כי כשהם ערים העבודה הרבה יותר קשה. 
אוהבים. 

עוד יום, 
היום היה קשה, אבל ברוך ה' נקי!
אני מוכרח לציין שכתבתי עכשיו פסוט ארוך שמפרט את התקופה הזאת... ובסופו של דבר החלטתי לא לפרסמו עדיין, 
משהו בתוכי אומר לי לא לצאת בהצהרות, להיות שקוע בעבודה בלי קישקושים, אז מחקתי את הכל, בעזרת ה' אולי יבוא יום שההצהרות האלו יהיו נחלת העבר, בנתיים היום... ורק היום.... הם לא, 



סיפור מעניין שקרא לי היום ונראה לי ראוי לשתף,
הייתי חיב לקפוץ לאיזה חנות בגדים בשעות הצהרים, בלב ליבו של הקניון היודע לפירצה, 
זאת הייתה קריאה כל כך מהירה, (לא משנה פרטים) שתוך דקה מרגע שהבנתי שאני צריך ללכת לשם, מצאתי את עצמי כבר בדרך לשם, דבר שמנע ממני ליזום שיחת טלפון, ( ומנע ממני לשמוע תקבוצה הטלפונית היום) 
ופתאום אחד חברי הפורום מצנתק לי, ניצלתי את ההזדמנות ומיד חזרתי אליו, וטוב שכך, זה ממש חיבר אותי לשמור על עצמי מלגימות, לא שלא היה קשה, אבל ברוך ה' לא מצאתי את עצמי לוגם, רק מבט חטוף פה ושם שמיד הצלחתי לא לזרום איתו, 
בחנות היו  טלוויזיות עם פרסומות של הפרזנטורים שלהם, וכמובן קולקציית קיץ...  וגם שם הצלחתי להשאר חד, עניים בריצפה, עושה מה שצריך והולך. 

אז עוד יום נקי, 
מתחילים את הרק להיום החדש! 

איזה יופי! 
ובאמת רק הפעולות הם שיעשו את ההבדל.
אוהבים. 

חשוב לי לשתף ליפני שבת, 

יש משהו בשבת שיכול להיות או מלא בחיבור או מלא בעצבות, 
שבת יכולה לעורר בי את הבדידות, את הלבד, הפיזי והנפשי, 
ובאותה מידה יכולה לעורר בי הכרת הטוב אינסופית על החיים שלי,,,, כי באמת שהם מלאים בכל טוב, 

הקושי לשמור על העניים בשבת חלוק.... מצד אחד מחוץ לבית הכנסת יש ריכוזים של נשים, 
מצד שני... אני לא ברחובות המלאים מבנות ישראל העניות (שממש לא מנוותלם) 
בעזרת ה'.... ה' ית' ישמור וילווה.... מקווה לשמוח בשבת, לטהר את ליבי לעובדו באמת, ולהתענג מטובו.

שבת שלום

שלום לחברים היקרים, 
לא שיתפתי ממוצ"ש... כי לצערי הייתי שקוע בנפילות, 

במהלך שבת החלה הרגשה של חוסר,,,, חוסר גדול.... הבנתי כמה אני חסר אונים, כמה המוח שלי משקר לי ומשדר לי אותו רצון להשתמש... שבת שלמה סחבתי את זה לצערי לבד, 
כמה פעמים פניתי לה' ית', ריבונו של עולם, אני לא יהיה מסוגל להתמודד מול זה לבד, בבקשה עזור לי, תיהיה איתי, שמור עלי. 
אולם הרצון המדומה שוב ניצח כשהשכל כבר לא היה מפוקח, במוצ"ש מיד הלכתי לבצע זממי, או זממה... אני כבר לא יודע, 

את היום הזה אני כבר סופר נקי, 
תאמת היה לי קשה לבוא ולשתף... כאילו מה? שוב? למה? אולי נסתיר? נמשיך כרגיל? 
לא! לא מוכן לשקר במקום היחיד שאני יכול להרגיש חופשי לומר אמת. 
טוב, אז לא צריך להיכנס לפורום.... 
לצערי לקח יומים עד שאזרתי אומץ להתרומם מהנפילה... התקשרתי לחבר יקר.... כרגע סיימתי שיחה איתו, 
נתן לי עוד עצות, איך לפתוח את היום, איך לבנות עוד החלמה.

הקרע הגדול שנפרע.... כל פעם שמתחילים מחדש, זה כאילו שוכחים את הימים שליפני.... כאילו בהם לא התאמצתי.... 
אז נכון.... הם עברו עלי יחסית בשלווה... אבל זה כי התאמצתי נורא לשמור על העניים ולא ללגום במחשבה... למה אני בהנף יד זורק את זה?  מה עוד שבפעם הזאת הצלחתי לשבור את מדד "הנקיון הארוך ביותר" והגעתי בפעם הראשונה ליום השיא שלי.... מאז חודש אב לא הגעתי למספר ימי נקיון כזה.... למה זה כלום בעיני?  אולי בגלל ששוב הגעתי למשהו שאם רק הייתי עובר את אותו יום בלבד הדברים כבר היו נראים אחרת? ההתקף היה עובר.... אולי ששוב איפה שהוא פינטזתי כבר על היום ה90... ומאכזב אותי לאפס? ופתאום אני מתחיל להרהר,,, מה שרצתי לשתף ביום חמישי ומנעתי את עצמי... אולי כן הייתי צריך לשתף...? עכשיו זה כבר ממש לא רלוונטי וגם לא בכיוון לעזור לי.

גם הפעם אני בוחר שלא לצאת בהכרזות....
אני רק יוצא לעוד סיבוב,,,, שאחריתו מי ישורנו?

ראש חודש.... התחדשות, 
יאלה,,,, אוסף את עצמי,,, ומתחיל מחדש.

מעורר השראה. כל הכבוד לך לא מובן מאליו בכלל... מאחל לך שתצליח ללמוד מהנפילה ולהתקדם ובעיקר שיהיה לך יום נקי ומפוקח.

״לא קלה היא לא קלה דרכינו״

אחחח כמה שאני כואב איתך אחי היקר! עצוב.. מעריך אותך מאוד על הכנות, אני לצערי עוד לא שם, אני מגשש את הדרך לשם..
זה לא קל אבל בכל זאת אני מציע לך לראות את מה שהשגת בנקיות שהיתה, שברת שיא, משהו זז והשתנה!
ועכשיו אתה סופר שוב, עוד פעם מתחיל מחדש, יש בזה משהו מתסכל אבל גם משהו מרענן.. ואין טוב יותר מהתחלה חדשה דווקא עכשיו, בראש חודש ניסן, שיא ההתחדשות שניבטת אלינו מכל עבר..
מתפלל להצלחתך ושמח אם יכול לעזור לך..
מחכים לך על השביל.. כולנו..

כואב לשמוע על הנפילות שלך חבר יקר. 
אבל להלקות את עצמך לא יעזור. אתה צריך לעשות את שלך וכל השאר בידי אלוקים. 
אישית אני עובד רק להיום. ובימים שאני חושב על מחר ועל הישיגים יותר קשה לי כח אני אז לא נותן לאלוקים לנהל את העולם אלא מנסה לנהל לבד. כשאני מתמקד ברק להיום ובאמת שומר על כניעה ומשחרר לאלוקים אני מצליח. 
אוהבים אותך!

בעוד כמה שעות אסגור יום שני של נקיות.

קמתי היום כל כך מאוחר... שפשוט לא התחלתי לעבוד על מה שסיכמתי עם החבר אתמול בשיחה, 
הוא סיכם איתי שכל יום ליפני שאני מתחיל את היום, ליפני התפילה אפילו,
לכתוב חוסר אונים, ולדבר עם ה' ית' על כך, אחר כך לשתף איזה חבר בחוסר אונים הזה....

קמתי מאוחר.... והתחלתי לרדוף אחרי הפיגור שצברתי במהלך היום. 
מקווה לישון מוקדם היום כדי לקום מחר מוקדם. 
כמו שהיצר שלנו מתחיל בלגימה כך היצר של הבוקר מתחיל במריחה... היצר של הבוקר מתחיל בלילה לפניו.

אני פונה אליך בפעם המי יודע, 
בין ריצת החיים וריצה אחר השגים 
לוקח הפסקה, נושם נשימה עמוקה,
מרשה לעצמי להוריד דמעה,

על כל הזמן שהרחקתי עצמי ממך, 
על הימים בהם ליבי לא היה פנוי בשבילך,
הרגעים בהם ברחתי ממך
על כל הפעמים בהם חשבתי להסתדר בלעדיך,

ועכשיו אבא אני פונה אליך שוב בפעם המי יודע מה
בין ריצת הבוקר למרוצת הבחירה,
שואף מהפה, מוציא מהאף,
וגם היום אני מסכים לעצמי להזיל דמעה.

על כל החיים האלה, שהייתה גם כשלא הרגשתי
על כל הזמנים בהם תפסת פיקוד שאני הכחשתי,
על כל אותם רגעים שנלחמת בשבילי שאני כבר נכנעתי,

ועוד פניה אחת בורא עולם, 
פניה אחת לומר תודה!
================================================

ברוך ה' נקי

מרגש. אוהבים.

שבוע טוב!

שבת מרתקת עברה עלי, 
לא רק השלווה שליוותה את השבת, 
בשבת הזאת היה חידוש, תחושת כיסופים שהרבה זמן לא הרגשתי התעוררה בי לפתע, רצונות חזקים להיות בן תורה, קשור לה' ית', שאיפות גדולות שכבר שחכתי שקיימות אצלי, פתאום תקפו אותי.... וזה מילא אותי בשמחה, הצלחתי לכוון בשחרית בקלות אודות לשמחה הזאת, 
ושוב אני תוהה לעצמי, 
הסוד של הכל זאת השמחה? והגורם לשמחה הוא ההתרצות... זאת אומרת להיות מרוצה, מאיך שהדברים מתנהלים, לא למצוא את נקודת האכזבה, שמגיע בגלל צפייה שלא התממשה, אלא לחפש את אבן הפינה, זאת שבונה את הכל, זאת שעליה נבסס בניין שלם, לחפש אותה במציאות, ועליה להחיות את הכל, ממנה לשאוב את היכולת לומר "לא הכל טוב, אבל לא הכל צריך להיות טוב" 

אז הייתה שבת נפלאה, למרות התקלים הקטנים,, למרות הדברים שלא זרמו,,, הייתה שבת נפלאה,,,, כי ככה בחרתי להעביר אותה, והפעם גם הצלחתי.

תודה

תודה, מאוד מחובר לדברים וחש קשר אליהם..
שיהיה שבוע מוצלח ופשוט שמח

לדעתי הסוד זה השלווה. השמחה זה התוצאה מהשלווה.