ברוכים הבאים, אורח

עליתי על השביל הנכון, אבל....
(0 צופה) 

נושא: עליתי על השביל הנכון, אבל.... 8171 צפיות

תגובה: עליתי על השביל הנכון, אבל.... לפני 6 חודשים #99780

לא איש בשורות אנוכי,

מגיע לשבת לא נקי.... נפלתי.

דיברתי כבר עם חבר לנקוט פעולות.

להתראות שבת שלום

כי ידיעת האמת מחזקת הנשמה ומרחקת ממנה היצר

תגובה: עליתי על השביל הנכון, אבל.... לפני 6 חודשים #99794

  • גיימס
  • רצף ניקיון נוכחי: 570 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1414

משתתף בצערך חבר. 
מה שאני כן יוכל להגיד לך שאתה כן יכול להיות ״איש בשורות״.
קח את הנפילה למקום של התקדמות למקום של כניעה למקום של עשייה.
תעשה דברים שנמנעת מהם. תתפרו על התוכנית ובעז״ה מהיום תתחיל רצף גדול יותר. 
רק להיום.
אוהבים.

הכינוי שלי הוא ג'יימס ואני חבר בשמור עיניך.

אין דבר רחוק יותר מהחלמה בריאה מאשר מצב של תלות.

מנסה לזכור תמיד שמול התאווה צריך ״לוותר ולא להילחם״.

נקי בחסד אלוקים מכ״ד כסליו התשע״ו כל יום רק להיום.

המשתמשים הבאים אמרו תודה: פשוט שמח

תגובה: עליתי על השביל הנכון, אבל.... לפני 5 חודשים, 2 שבועות #100458

אני לא אומר שחזרתי, הייתי כאן כל הזמן הזה, פשוט שלא כתבתי המון זמן, 
בעיקר כי חשתי שכל מה שאכתוב ישמש נגדי... 

אז עברו שבועיים, שברתי שיא נקיות של רצף הימים הארוך ביותר, והייתי קרוב לשבירת שיא אישי... זה לא קרה, 
בנפילה האחרונה ממש הרגשתי את זה, 
את זה שברור לי שאני לא רוצה ליפול, ובאותה מידה הרגשתי איך משהו עובד עלי "ת'כלס אתה רוצה" ממש קח, 
אז התפללתי לה' ית'. והוא אכן עזר, 
אבל.... אותו דבר שעבד עלי שאני כן רוצה, הצליח להחדיר את התחושה הזאת ובאמת נפלתי.

ידעתי להצביע על הנקודה שהכניסה בכלל את התאווה לדיון, שהרי במשך התקופה לא רק שהיא לא הייתה באזור, היא אפילו התביישה לבוא, אותו גורם מתח שפתח לה פתח, הוא עוד אחד מחולאי הגאווה, כאילו לי אסור לטעות ואם מישהו תפס אותי טועה אז כל האישיות שלי פסולה, אותה תחושה הקפיצה את התאווה לעזרה, "באתי לעזרת חבר" ואני לעצמי אומר,,,, לא.... אנחנו לא חברים וממתי את בקטע של לעזור... 

וכבר הפקתי לקחים, וגם למדתי על מעגלים, ובעזרת ה' למערכה הבאה מקווה להיות יותר חד, 
רק להשים לב לנקודת הפתיחה, לקחת שני נשימות ולצלצל לחבר, ואני כבר לא אתמודד איתה לבד

אז למוד קרבות ומלחמות, וכישלונות ונפילות, אני מעדיף שלא לצאת בהצהרות.... 
בעז"ה עובד!

כי ידיעת האמת מחזקת הנשמה ומרחקת ממנה היצר

תגובה: עליתי על השביל הנכון, אבל.... לפני 5 חודשים, 2 שבועות #100466

רק אתמול למדנו להימנע מ"עכברות" וכבר אני מתחיל יום בעייפות, 

כי ידיעת האמת מחזקת הנשמה ומרחקת ממנה היצר

תגובה: עליתי על השביל הנכון, אבל.... לפני 5 חודשים, 2 שבועות #100481

  • גיימס
  • רצף ניקיון נוכחי: 570 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1414

מזדהים איתך גם אני התחלתי היום בעכבר. 
ובאמת הפעולות הם התשובה. 
אני יודע שכשאני נשאר לבד אז זה בעיה. ברגע שאני משתף ומוציא את התאווה/רגשות לאור ונעזר באחרים אז אני נכנע ויכול להצליח.
אוהבים אותך.

הכינוי שלי הוא ג'יימס ואני חבר בשמור עיניך.

אין דבר רחוק יותר מהחלמה בריאה מאשר מצב של תלות.

מנסה לזכור תמיד שמול התאווה צריך ״לוותר ולא להילחם״.

נקי בחסד אלוקים מכ״ד כסליו התשע״ו כל יום רק להיום.

המשתמשים הבאים אמרו תודה: פשוט שמח

תגובה: עליתי על השביל הנכון, אבל.... לפני 5 חודשים, 2 שבועות #100504

תודה, אין לך מושג כמה התגובה שלך חשובה לי, וכמה היא עשתה לי טוב

כי ידיעת האמת מחזקת הנשמה ומרחקת ממנה היצר

המשתמשים הבאים אמרו תודה: גיימס

תגובה: עליתי על השביל הנכון, אבל.... לפני 5 חודשים, 2 שבועות #100511

כחלק משעורי הבית שסוד נתן, החלטתי שאבצע אותם כאן, 

משימות החלמה, 

- לעבור כל יום על המייל חיזוק יומי,
- לעבור כל יום בפורום,
- לסגור עם חבר לדבר איתו לפחות שלוש פעמים בשבוע וכן לפני מצבים קשים.
   בנתיים זהו, מבחינת תפסת מרובה לא תפסת, או כמו שסוד כתב, אני מעדיף לקחת קצת משימות ולעמוד בהם. 
- לקרוא תהילים יומי, זה עוזר לי להתרחק מן הגאווה (אפקט כזה של "גסי השכל" ממסילת ישרים בהקדמה.)
============================================================================

היה יום נפלא, מעט הלקאה עצמית, בעיקר ברגעים שאני עוסק בקודש מוחלט, כמו לימוד או תפילה, 
היום התפללתי בנץ ומיד אחר כך התיישבתי ללמוד כשעה ועשרים. בסוף השעה ועשרים שסגרתי את הגמ' הרגשתי שמחה... אך במהרה דאגתי להסיט את תחושתי לגועל מעצם המחשבה שאני לומד תורה. " מה אתה משחק אותה" אמרתי לעצמי, "בוא לא נשכח מה אתה עושה כשאתה לבד".... 
בתפילת מנחה לא כיוונתי, גם לא ניסיתי לכוון כי אני לא ראוי.... 
אפשר לומר שאני בתקופה שהדמיון גורם לי לחשוב שאם אני מלקה את עצמי אז אני בסדר..... ז"א אולי תיהיה לי תקנה, 
כאילו אני מבואס.... ולמה? כי אני גרוע בעבודת ה'.... הטריגר שעכשיו אפשר להמשיך להיות גרועים בעבודת ה' שהרי אני מבואס מזה.... מה שאומר שזה מפריע לי ואם זה מפריע לי אז הכל טוב.... ז"א אפשר להמשיך כרגיל. 
בקיצור עוד חרטה של הדמיון. 

בתקווה לסליחה, ובעיקר להאמין שחנון המרבה לסלוח... 

כי ידיעת האמת מחזקת הנשמה ומרחקת ממנה היצר

תגובה: עליתי על השביל הנכון, אבל.... לפני 5 חודשים, 2 שבועות #100514

  • גיימס
  • רצף ניקיון נוכחי: 570 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1414

מרבה לסלוח. זה כתוב במפורש. אתה לא חוטא אתה חולה. ואלוקים אוהב אותך. הוא רק רוצה שתעשה פעולות ותיקח אחריות.וגם זה זה רק להיום.
 ואת זה נראה שאתה עושה מצוין!
אוהבים אותך!

הכינוי שלי הוא ג'יימס ואני חבר בשמור עיניך.

אין דבר רחוק יותר מהחלמה בריאה מאשר מצב של תלות.

מנסה לזכור תמיד שמול התאווה צריך ״לוותר ולא להילחם״.

נקי בחסד אלוקים מכ״ד כסליו התשע״ו כל יום רק להיום.

המשתמשים הבאים אמרו תודה: פשוט שמח

תגובה: עליתי על השביל הנכון, אבל.... לפני 5 חודשים, 2 שבועות #100553

פשוט שמח - אשריך לגמרי אחי! אתה צריך מאוד מאוד לשמוח במה שאתה עושה. הקב"ה בעצמו לא רוצה שתזלזל בעצמך. כל דבר קטן שאתה עושה למען ההחלמה וגם דברים שלא קשורים כמו לימוד תורה, תפילה, זה פועל למעלה הרבה מאוד לטובתך ויש לבורא עולם תענוג מזה. ה' לא רוצה שתלקה את עצמך. הוא שמח בך ומתפאר בך כמו שאתה ממש! הלקאה עצמית לא עושה טוב..

העיקר זה תודה והודאה.
על כל יום נקי תגיד תודה רבה לקב"ה ששמר אותך נקי.

המשתמשים הבאים אמרו תודה: פשוט שמח, גיימס

תגובה: עליתי על השביל הנכון, אבל.... לפני 5 חודשים, 1 שבוע #100626

לצערי נפלתי גם ביום רביעי.... לוקח לי זמן לעדכן, אולי כי התרגלתי במשך שנים לחשוב שאני יכול לבד... אז אני לא מבין מה הקטע לבוא ולומר נפלתי, אז אני מעדכן כי הכנות חשובה לי, 
גם פה כמו תמיד חשבתי שאני מסוגל לבד, במקום להתקשר לחבר שסיכמתי איתו מראש עוד באותו יום, (או יום ליפני אני לא זוכר) "אדבר איתך שלוש פעמים בשבוע בלי נדר" אמרתי לו.... "וכמובן שאני מריח משבר קרב" לא עמדתי בזה... לפעמים שנוי של הרגל קטן נותן החלמה גדולה, אני צריך ללמוד לשנות את הגישה כאילו אני מסוגל מול זה לבד... כאילו אם אני יסביר בשכל לעצמי או לדבר הזה אני יקח החלטות שקולות בוגרות ונכנות, ניסיתי אלפי פעמים ובכולם למעט מיקרים בודדים הוא ניצח. 
אני מתחיל להבין, שמותר לי לבקש עזרה, אפילו רצוי, הגאווה שלי עכשיו היא זאת שנלחמת, "אני עזרה?" בסדר תבקש עזרה בשעורי בית.... לא בעבודת ה', עבודת ה' היא שלך, היא אישית, אל תערב בה אחרים. 
כך דרכו של היצר...  לרדת עליך אחרי, ולספר לך עד כמה אתה תותח לפני, 

בעזרת ה' שבת של נקיות.... גם פורים.... אם נלך עם  המדרשים הרי אנחנו בימי תשובה, וגדולים יותר מכיפור. 
משנכנס אדר מרבין בשמחה, שמחה היא איננה מצב של תירוצים והסברים למה המציאות תיהיה יותר טובה, שמחה היא קומה של בטחון במציאות, בטחון בנוכחות של ה', שמחה היא נגזרת של אדם מרוצה, אדם מרוצה הוא שמח, הוא לא צריך שיאמרו לו שהכל לטובה.... הוא פשוט מרוצה מההנהגה האלוהית, איך שהיא.... בלי צורך לשנות דבר, כי הוא בטוח בהנהגה שמקדמת את כל העולם לטוב מוחלט, לטוב אלוהי, לגאולה כללית ופרטית. 
ומרדכי לא יכרע ולא ישתחווה. לא כי הוא גאוותן, אלא כי הוא בטוח בבורא עולם שיגלגל את המציאות לטוב, בלי צורך להתקפל ביפני הרשעה. 
בן תורה לא חי על פי המציאות, בן תורה יוצר מציאות! וכך מרדכי, יצר מציאות של לא יכרע ולא ישתחווה, הוא איננו מסיט ראשו ובטחונו בנצח ישראל לרגע. 
הוא תמיד מרוצה מה' ית' ותמיד חי במציאות תוך כדי יצירה במציאות שותף למעשה שמיים וארץ, 
אני מאחל לכולנו (ובמיוחד לי) לחזור בתשובה שלמה... בנושא השמחה, להיות מרוצה מאיך שה' מגלגל את העיניינים, לפעמים השהות שלי בזבל גורמת לי למצוא מציאות.... אז תקופה הזאת קצת לא נעימה, אני לא מצליח לחזור לממוצע נפילות של פעם ב... אלא נופל כמעט פעם בשבוע.... ואם כל זה אני צריך להבין שה' ית' נותן לי להתבשל בזבל כדי למצוא מציאות, אני בטוח שה' ית' יתן לי למצוא את הדרך או יתן לי את האומץ לצאת לדרך (12 צעדים?) שתוציא אותי מהזבל, 
נכון, היצר מספר לי שאני לא באמת רוצה ולכן אני מחפף בפעולות 
באותה מידה בדיוק אני מתפלל שה' ית' יתן לי את הרצון. לא כי אני זכאי, רק בחסד. 
ואולי רק כי ברור לי שהוא עוד מאמין בי, אז אני רוצה לרצות, אני רוצה להתפעל מהקודש כמו שאני מתפעל מהטמאות, אני רוצה להמשך אל הקודש כמו שאני נמשך לטמאות, 
אני רוצה להיות בן תורה, גיבור חיל, גיבור כארי, 
אני רוצה להיות בן של מלך להתנהג כמו נסיך, 
אני רוצה את הרצון. 

הכאב מתערבב בתקווה בימים אלו, הכאב הפסיק לכאוב.... הוא פשוט שמה.... ברקע, כבר לא נרגש כי שחכתי איך זה להיות בלי כאב, כי שכחתי איך הפיזיולוגיה מרגישה בתוך מבוך הפתולוגיה שלי. 


הכותב בדרך לחוסר אונים, פשוט (אבל) שמח

כי ידיעת האמת מחזקת הנשמה ומרחקת ממנה היצר

תגובה: עליתי על השביל הנכון, אבל.... לפני 5 חודשים, 1 שבוע #100630

  • גיימס
  • רצף ניקיון נוכחי: 570 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1414
 כואב לשמוע. 

מזדהה איתך עם ״הכאב ברקע״ זה ממש קשה. 
אבל קח את זה למקום של החלמה למקום של עשייה. 

אם אתה תעשה את הצעדים ותתקדם בתוכנית אתה תצליח! 
ותזכור שאנחנו אחראיים רק על הפעולות התוצאה בידי אלוקים. 
ורק להיום!
אוהבים אותך!

הכינוי שלי הוא ג'יימס ואני חבר בשמור עיניך.

אין דבר רחוק יותר מהחלמה בריאה מאשר מצב של תלות.

מנסה לזכור תמיד שמול התאווה צריך ״לוותר ולא להילחם״.

נקי בחסד אלוקים מכ״ד כסליו התשע״ו כל יום רק להיום.

המשתמשים הבאים אמרו תודה: פשוט שמח

תגובה: עליתי על השביל הנכון, אבל.... לפני 5 חודשים, 1 שבוע #100675

תודה רבה שאתה מגיב, 
זה נותן שמחה.

ברוך ה' משתדל לקחת את זה למקום של בירור חוסר האונים.... מתחיל לעכל שניסתי וניסיתי וניסיתי וזה לא עובד לבד.... אז כנראה צריך שנוי, 
בחסד ה' גם התפנה לי זמן בלוז להשתתף בקבוצות הטלפוניות שלוש פעמים בשבוע.... 

בעזרת ה' יהיה לנו ונהפוך הוא, 
שבת שלום, פורים שמח

כי ידיעת האמת מחזקת הנשמה ומרחקת ממנה היצר

תגובה: עליתי על השביל הנכון, אבל.... לפני 5 חודשים, 1 שבוע #100677

  • גיימס
  • רצף ניקיון נוכחי: 570 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1414

פורים שמח:)

הכינוי שלי הוא ג'יימס ואני חבר בשמור עיניך.

אין דבר רחוק יותר מהחלמה בריאה מאשר מצב של תלות.

מנסה לזכור תמיד שמול התאווה צריך ״לוותר ולא להילחם״.

נקי בחסד אלוקים מכ״ד כסליו התשע״ו כל יום רק להיום.

תגובה: עליתי על השביל הנכון, אבל.... לפני 5 חודשים, 1 שבוע #100726

שלום לכל המבוסמים והפחות, 
פורים נפלא, עבר עלי,,,, בעיקר כי בשכרות שמתי לב שחשוב לי לשמור על העניים.... שלא התבלבלתי למרות שאני מבושם
שכשאישה יפה דיברה איתי,,, היה לי ברור שאני מסתכל על התקרה.... 

פורים נפלא כי אולי גילתי על עצמי דברים שפחדתי לומר.... 
גילתי שריבונו של עולם לא ויתר עלי....גם ברגעים נוראיים שאני ויתרתי על עצמי. הוא המשיך להחיות, 
וכיפור הוא רק כמו פורים, וזכיתי להתפלל עם העבריין שבי,,,, להתיר לו לפתוח את אשר על ליבו.... 
ואותו עבריין שבי הראה לי כמה מניצוץ יהודי הוא, ואיך שהוא חצוב מתחת כיסא הכבוד כיאה לנשמות של יהודים,
אז נהפכנו ונהפכנו ולא הבדלנו בין ארור אמן לברוך מורדכי... ושתינו ורקדנו,
ובכל בלבול השמחה הזה.... התפללתי מעומק ליבי, התחננתי על נישמתי,,,, בכיתי על הכאב שניה אחרי ששמחתי על הזכות.

תודה לכם חברים.!

פורים שמח גם למוקפים.... ממני הפרוז

כי ידיעת האמת מחזקת הנשמה ומרחקת ממנה היצר

המשתמשים הבאים אמרו תודה: אסיר יצרי

תגובה: עליתי על השביל הנכון, אבל.... לפני 5 חודשים, 1 שבוע #100756

מזכיר לעצמי, 
לא ללגום, לא לחשוב שאם אני קצת נקי אני כבר יכול לבד. 
להתנהל באחריות כלפי הבעיה שלי, 
לא להתרגש כשיש התקפים, הם עוברים, 
להתקשר לחבר שלוש פעמים בשבוע כמו שסיכמתי עם עצמי, 
להתפלל לה'!!!! לחזק את הקשר שלי איתו, ואת הקשר שלי אם עצמי..

פשוט שמח פשוט מזכיר.... אם אשכח.... כנראה אגיע למקום הרע המכוער ולצערי המוכר. 

ברוך ה' גם היום זכיתי בהיום.... וזה המון

כי ידיעת האמת מחזקת הנשמה ומרחקת ממנה היצר

זמן ליצירת דף: 0.39 שניות