איזו כנות! לא מובן מאליו. אפשר לומר שעוד אבן נוספה לבניין החשוב של ההחלמה שלך.. אבן פינה אם אתה שואל אותי, כיוון שהיא בונה קומה בכנות מול החברים וממילא כנות מול עצמך, והבנת המצב. לי זמני כנות כאלה ממש עוזרים בהבנת ״מה אסור ומה מותר לי״, הבנה ש ״רק קצת״ זה מושג שאינו קיים אצלי..
כ״כ מכיר את תרדמה הרוחנית, פשוט לסמן וי.. מבאס.. אבל מחר יום חדש

ועכשיו גם שמתי לב שזה דף חדש בשרשור שלך.. פתיחה למשהו טוב

אוהבים אותך.
תודה על הכנות.
בספר הגדול כתוב שמעטים הם האנשים שהתכנית לא עבדה בשבילם, לרוב אלו אנשים שהיו חסרי כנות.

אז, שיהיה בהצלחה בדרך, הכנות שלך מדבקת.

אין כמו אמת! אשרייך! ואני חושב תוך כדי שזה מתאים לדרך שהרמב"ם מתווה,אם נפלת בעלמא דשיקרא(כמה שקרים יש לפחות לי בתאווה...) אזי שצריך לשבור לצד השני ולהיות עם אובר כנות,בסוף לא נשקר לא נשתכר ולא נצטרך אובר כנות...

תודה חברים, אין לכם מושג כמה שזה חיזק אותי לראות תגובות, 

אשתף אותכם בהרהורי הימים האחרונים, 
בגלל שזה דרש ממני המון כוחות נפש ואומץ להתקשר לחברים, לפרוץ תמחסום הזה שהיה לי... ציפתי שאם אתחיל באמת לשתף אז זהו.... הכל ייגמר, והנה זה לא קרה, 
נוצר מצב אפסורדי שבפועל עשיתי צעד קדימה.... ונפלתי אחרי.... הדבר השפיע על הרגש וגורם לי לרצות לנסוג אחורה... 
לא להיכנס לפה יותר לקחת חופש.... להפסיק את האי הנעימות שיש לי עקב נפילה.... אי נעימות שעכשיו צריך שוב לפרסם לכולם את המזבלה שלי... הרי גם ככה שאני בצער על הנפילה ועכשיו גם הפירסום מעיק עלי..

אז תודה שאתם נותנים תחושה טובה בתגובה.... עצם היחס מוריד ממני את המועקה שבפירסום הדבר.... כי הנה. פירסמתי.... ובעקבות התגובות שלכם אני מרגיש שגם התקדמתי למרות הנפילה.... כן במסעות מועדים ונופלים.... ברוך ה' עשיתי את הצעד של להתקשר... וזה התקדמות אדירה מבחינתי.... גם אם אני שוב מרגיש רע וחסר סכוי.... מיואש מהחלמה.

אני בדרך.

תודה חברים

סחתיין על הכנות. אני יוכל להגיד שבאופן אישי שהכנות שלי לא רק עושה לי החלמה היא גם עושה אותי בן אדם יותר טוב מחושב ומפוקס.

אל תתייאש מההחלמה.
נפילות קורות לכולם וזה בסדר.
השאלה מה עושים עם זה. צריך לזכור ולנסות לקחת את זה למקום של החלמה. 

אוהבים אותך!

כואב לי לשמוע על הנפילות שלך אחי.
אבל דע לך שאתה תקבל שכר גם על הצער שלך מהנפילות האלה. בבחינת זדונות שנהפכים לזכויות. הדרך ארוכה וקשה אבל משתלמת. אין לקב"ה הרבה אנשים בעולם כמוך. שנאבקים לעשות רצונו. אני בטוח שתצליח בסוף. אני מאמין בך.
קוה אל ה'. חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה'!

במהלך היום תקפו אותי מספר פעמים הרהורים, בחסד ה' ית' יצאתי מזה בשלום.... לא כי אני גיבור. לא עשיתי פעולות רק השתדלתי להיות מרוכז במטלות שהיום מציע. 
בנוסף בתקופה זו של החיים אני נורא עמוס... בחסד ה' הצלחתי איך שהוא עם כל העומס לשבת וללמוד כארבעים דק', העניין שהייתה שם תחושת שקר, צביעות, כאילו מה אני משחק אותה, כל הסובבים אותי חושבים איזה צדיק גם עכשיו הוא מצליח ללכת לבית המדרש וללמוד.... ובתכלס....  אני לומד כדי לא לרדת לבאר שחת.... כדי לא לשכוח מה באמת חשוב לי בחיים האלו....
בקיצור הצער מלווה אותי כבר מס' ימים מאותה נפילה.... ושוב אני מזכיר לעצמי, זה שעשיתי צעד בנה צפייה להצלחה בגלל שהצפייה לא התממשה אני בצער (אולי קצת יגון?) אבל במציאות מה שקרה זה שהתקדמתי אז על מה העצבות? 

ה' הושיעה המלך יעננו ביום קוראנו!

אני ממש לא חושב שאתה צבוע. אני חושב שאתה אמיתי. הכי אמיתי שיש כיוון שאתה בתהליך ומתאמץ כדי להשתנות ומכיוון שאתה לא שמח בנפילות האלה. אני מבין כי המושג צביעות זה שאתה מנסה להציג כלפי חוץ התנהגות מוסרית שקרית והרי אין הדבר כן. זה לא שאתה בז למושגים המוסריים שאתה מראה במעשיך הגלויים. המעשים האלו הם אמיתיים, הם כמו שכתבת ״מה שבאמת חשוב לי בחיים האלו״.
פעם שמעתי כי צביעות זה מלשון צביעה.
הצבוע מקשט את המציאות, את עצמו בשקרים. נכון, אנחנו לא נמצאים במקום אותו אנחנו מציגים אבל זה לא ממקום של בוז למושגים המוחצנים, רצון להינות מפורנו יחד עם הפיכת התורה קרדום לחפור בה, להרוויח מ2 העולמות, ומתוך שקר, זה הרי מכאיב לנו לא טוב לנו..
לי ההרגשה הזו העיקה כל כך והיא הסיבה העיקרית בזכותה אני כאן.. אבל אני חושב שאט אט אני משתחרר ממנה, יש הרבה סיבות, בעיקר כי היום אני יודע בצורה הכי כנה שאני פועל לצאת מזה, נלחם למען האמת שלי, וכך גם אתה.
הכנות בוערת לך בעצמות, זה דבר גדול..
כל שניה אני עורך מחדש את ההודעה מציף זכרונות על הכאב של הצביעות..
תמיד הרגשתי כמו עשיו ״כי ציד בפיו״ זכור לי הכעס שהרגשתי כלפי עשיו כאשר הייתי קורא את דברי רש"י על אתר ״צד את אביו בפיו״ ושנייה אחרי זה את התסכול ״רגע, במה אני שונה ממנו״? תשובה אף פעם לא היתה..
התשובה שלי היום היא שהמניעים שונים בתכלית. לי יש רצון לשנות את זה, רע לי וכואב לי, לאותו רשע כל אלו לא היו (אני חושב שראיתי את זה אצל אחד מבעלי החסידות.. לא בטוח..) הוא ראה בזה דרך, היה בז לאביו ״הפתי״ שמאמין לו. הוא השתמש בזה כדי להרוויח שלא ביושר את הברכות שבסוף כלל לא הגיעו אליו..

עוד דבר שמאוד מאוד הקל עליי את התחושה זה הפלת החומות שהיתה ביני לבין הקרובים לי.. לא יודע עד כמה זה רלוונטי לך, אני רק מציג מה נתן לי רווח מהמועקה הזו..

תודה חבר, 
ומזל טוב על שבירת שיא (אם אני זוכר טוב) 

לאחרונה היו לי הרהורי שיתוף... רציתי לשתף חבר קרוב אלי..... מאז אני באתר יש לי מחשבות כאלה,,,, אולי נשתף וזהו.... מישהו מהחיים שלי! 
וסוף מעשה במחשבה תחילה.... לפעמים לקוח למחשבה זמן להתבשל עד שהיא נהפכת למעשה.

תודה על העידוד

זה מעניין.. גם לי בער נורא אחרי שהצטרפתי. לפני כן לא היתה בכלל מחשבה לשתף מישהו, בטח לא מישהו מהמשפחה..
זה צעד גדול, שקול אותו בזהירות.. מציע לך להתייעץ קודם עם מישהו שכבר עשה את זה.

עוד יום בו נתקפתי בהרהורים, ניסיתי לשבור מעגל ולשתף חברים.... ברוך ה' זה הועיל לכמה שעות ואז  שוב חזר....
אני במגמה מדשדשת, רוב הזמן שמח אבל יש רגעים ביום בהם אני בצער על בדידותי.....

בחסד ה' עברנו גם את היום הזה.... מחר חמישי.... יום מועד לפורענות.... מקווה שיהיה לי את האומץ לשתף, להתקשר, להתחבר.

היום נקי

קשה, 
מוריד ת'ראש משתף.... 
יש לי הרהורים והתאווה מסמא את עיני "פעם אחרונה" אומרת, "אחר כך תתחיל ברצינות" מנסה לפתות אותי לבזבז זמן.... 

לקחתי שני נשימות ובאתי לשתף, 
תפללו עלי

חבר יקר אני גם כמוך
מאוד קשה לי
אבל שמתי לב שזה גלים שבאים והולכים
בוא נישאר חזקים רק להיום
אוהב

כל הכבוד ששיתפת! מתפללים עליך ומצפים להצלחתך.
זה מזכיר לי את האמירה ״ממחר דיאטה״. אל תיכנע לאמירה הזו.
כאן לצידך..