אני מרגיש בירידה. התקשרתי לגלגל הצלה הטלפוני אבל הוא לא עונה. אז אני כותב פה.

אני לא יודע מה יש לי בימים האחרונים, אני נמשך לאשתי כאילו אנחנו לא נשואים...
אולי זה טוב באופן כללי, אבל עכשיו זה מאוד מקשה עליי. אני חושש שזה יוריד אותי.

כמובן אני הרבה יותר חלש כשאני שתוי. השילוב הזה לא עושה לי טוב.

אל תשליכני מלפניך ורוח קודשך אל תקח ממני.

בהמלחה חבר

תודה חבר. דווקא הלילה היה יותר רגוע מקודמו...

עכשיו אני פשוט על הפנים, כל הגוף שלי בחולשה. לא יודע אם זה קשור. חשבתי שסיימתי עם יסורי הגמילה. אבל יתכן שטעיתי. אולי בגלל הירידה בימים האחרונים אני שוב מרגיש את הקושי הגופני?

אמנם אתה מרגיש לבד עכשיו, אבל תדע לך אחי שאנחנו איתך ביחד כל רגע וגם ה' לא עזב ידך. על כל התגברות הכי קטנה ועוד צעד בהחלמה הקב"ה שמח מאוד ומתפאר בך.
חזק ואמץ!

תודה נחמן,
אני מדווח על מעידה. נכנסתי לפייסבוק של הבחורה שיש לי חולשה אליה ולא הפסקתי ללגום...
כבר ניסיתי בעבר למצוא אותה ולא הצלחתי. עכשיו היא קפצה לי במקרה ולא עמדתי בזה.
דבר אחד הרווחתי. הבנתי כמה היא זולה ורדודה. לפעמים דווקא כשאתה רואה הכל, כבר יורד לך כל הדמיון שבנית סביבה.

אוף, אבל בכל זאת מעדתי! איפה כל התשובה שעשיתי? איפה כל התפילות בירושלים? למה יותר קשה לי עכשיו ממה שהיה לי לפני שבוע?
אולי פשוט הייתי מוסח ע"י כל החגיגות על ה90 יום?

אחי היקר,
לא היית מוסח ולא כלום. אלא מה?
אנחנו בני אדם עם תאווה. זה נכון, יש לנו (ספציפית לנו) משהו שהוא יותר בגדר מחלה. אנחנו אנשים חולים. אנחנו לא יכולים להתחיל אפילו ללגום וקשה לנו עם זה. אבל אנחנו חושבים שכשאנחנו מחלימים ומצליחים וכו' אז זה אומר שאין תאווה יותר. והאמת היא שזה ממש לא נכון - כי יש תאווה ותיהיה תאווה. יכול להיות שהמעידה הזאת שאתה מתאר זה פשוט נובע מהתאווה ה"נורמלית" שיש לכל בן אדם להסתכל על נשים יפות ולאונן. ויש המון המון בני אדם שעושים את זה. אני מציע לך אישית, אל תקשר הכל למחלה. יכול להיות שזה לא עושה לך טוב ואתה לא יודע את זה כי זה בתת מודע. 

מעיד על עצמי, שכל פעם שחשבתי שאני כבר נקי מספיק כדי לראות איזה תוכנית או סרטון ביוטיוב.... בסוף מצאתי את עצמי באתרים לא צנועים. 

הגאווה שלי תמיד משבשת לי את הערנות.... יכול להיות שלך זה קורה אחרי 90 יום....
מאחל לך נחת.... נחת בהנה שכל הר הוא אתגר וכל אתגר ניתן לפיצוח, וזה לא חייב להיות לבד

אסיר היקר אני יכול לומר מניסיון שהנפילות שלי קרו כשחשבתי שאני עם התאווה סיימתי. 
יכול להיות שלא כל דבר הוא תאווה אבל בשבילי כמכור זה 90 אחוז תאווה ו 10 אחוז אני עובד על עצמי שלא... 
הנקיות של ה 90 ושל המאה לא נעלמו לשום מקום כמו שההתמכרות שלנו לא נעלמת. 
בשבילי תמיד זה הזהירות והמחשבה שאני כבר סיימתי עם משהו מסויים (בנות ברחוב-סרטים כאלה ואחרים-סיטואציות מסוימות) שמפריעים לי. 
לי נהיה יותר קשה כשאני עושה פחות פעולות. 
אוהבים.

אסיר יצרי כתב on 05 מרץ 2017 22:36:

לא רוצה לפגוע בך, אני באמת אוהב אותך, אפילו שאנו לא מכירים, אבל חיכתי לתגובה שלך שהמחלה מדגדגת לנו,
אם אתה לא חסר אונים, ויש לנו בחירה, אז למה נכנסת לפייסבטוק של ההיא, לדעתי זה כמעט כמו פורנו, אבל אם תידע, שאנו מתמודדים עם משהו שיותר חזק מאיתנו, ואנו פועלים על התאווה נגד רצוננו, וכמה תהילים ששפכנו בכותל והבטחנו שוב ושוב, הבטחות האלו לצערי הם לא רלוונטים בקושי לאותו יום, רק על ידי חיבור לחברים וישום 12 צעדים בתחומיי חיינו, אנו לומדים להתמודד עם התאווה, ולהגיד לו בפרצוף "לא" היום אני לא פועל על התאווה, 
מוזמן לחפש החלוקה שלי כשהגעתי ל 90 יום, וגם שאלתי את השאלות איפוה כל התפילות שהתפללתי לאלוקים וכו' אבל.... התאווה מחכה לנו... ויש לו המון סבלנות...
ושוב אוהב אותך מאוד, וזמין תמיד בשבילך.

אסיר יצרי יקירי,

כנראה שהמאבק הזה אף פעם לא יפסיק...
צריך להתכונן למלחמת התשה.. כמו מול אויבנו גם כאן נדרש לסבלנות ולהפקת לקחים בצעדים קטנים. 

מצטרף להנ״ל. וממקום אישי אני רוצה להגיד לך שההבנה שאני מכור וזה לא הולך לשום מקום חשובה מאוד להחלמה. 
כל עוד שאני חושב שאני לא חסר אונים ושיש לי שליטה אני במקום מסוכן. 
המעידה הכי רצינית שהיתה לי (ממש כמעט נפילה-על הקשקש) היתה כשחשבתי שאני חסין. 
אוהבים.

אבי גולן כתב on 14 מרץ 2017 11:00:

אני אוהב אתכם אבי ואסיר...
אני רוצה לשתף מהחוויה שלי אבל כל מי שקורא בבקשה לא לקחת את זה כתוכחה... (כי זה מה שאני הייתי עושה בעבר)

כשאני פעלתי על תאווה בצורה כזו, זה היה הרבה יותר גרוע ומזין את המחלה שלי מאשר פורנו, כי ההכחשה פה עובדת שעות נוספות, המחלה שלי היא חוסר כנות בעיקר עם עצמי, וכשאני מזין את התאווה שלי עם תירוצים היא אח"כ מתפוצצת בקול רעש גדול.

חברים, הנפילה האחרונה שלי לפני 3 שבועות הייתה בעקבות כאלו דברים, והמחלה שלנו אוהבת חושך.

אבי היקר,
דבר ראשון אני שמח שאתה שם את הדברים על השולחן ואני לא נפגע מזה חלילה. מתחילת הדרך החלטתי שהשיתוף פה יהיה מבוסס על כנות, ואני דבק בכך.

לתפיסתי המחלה זו ההתמכרות לפורנו, כלומר צריכה בלתי רצונית ואפילו ללא תאווה. מזה אפשר להחלים! בנוסף יש גם תאווה למין, לנשים, לגירויים. כפי שכבר אמרתי זה לא הולך לשום מקום. זה ניסיון יומיומי במציאות שלנו. העניין הוא שאין סיכוי להתמודד עם זה כל עוד מכורים לפורנוגרפיה.

לכן, אני עומד מאחורי מה שכתבתי בזמנו, ואני מעיד על עצמי שלמרות הירידה והמעידה, לא דיגדג לי לרגע לצרוך פורנו. וזה אני אומר אחרי יום שלם לבד בבית (בגלל מחלה) שאני שוכב במיטה עם הטלפון.

אחיד, מסכים איתך שענף החיטוט בפייסבוק, שורשו בתאווה. בכל הכנות, העיקר לא היה חיפוש אחרי תמונות שלה בבגד ים (מודה שהסתכלתי גם בכאלה תמונות), אלא לראות מי בן הזוג שלה, בת כמה היא, איך היא נראית בשמלת ערב ובתסרוקת שונה וכו'. ולראייה לא המשכתי לחפש תמונות לא צנועות אצל בחורות אחרות בפייסבוק.
ובכל זאת, אם חלילה אתמכר שוב אין ספק שזה יהיה דרך דברים כאלה. לכן אני נלחם בזה ומשתף פה. מה שנקרא לנהל את המלחמה בשטח של האויב. וברוך השם ראיתי גם הצלחות בתחום הזה ואפילו עם הבחורה הזאת.

אומנם ציפיתי שהתפילות והתשובה יעבירו עליי רוח טהרה שתקל עליי את הנסיונות מהסוג הזה, והתאכזבתי לגלות שעכשיו קשה לי יותר.

אוהב

אוהבים אותך אסיר
נראה לי שמה שקורה פה זה ככה...
יושבים פה קבוצה של אנשים שעברו בצורה כזאת או אחרת את מה שאתה מספר מקשיבים בעצם למה שאנחנו אמרנו לעצמנו שנים עד שהגענו לתובנה...
ועכשו אנחנו פשוט מנסים לקצר לך את הדרך ויותר מזה קשה לי לזכור שגם אני הלכתי אם הראש בקיר לפני כן...
מהמקום שלי היום אני מאחל לך שתבין את זה במוקדם מאשר במאוחר היום אני כבר לא מצטער על הימים שהפסדתי אבל הייתי שמח אם הייתי מגיע להחלמה יום קודם...

רק תבין אותנו זה קשה לראות מישו עובר את אותם מכשולים ולא לגלות לו איפה המוקשים 
זה קשה לראות משו עמוד להחליק על בננה ופשוט לחייך
זה אנחנו, אנחנו מכירים את הדרך מנסיון אישי זוכרים את כל התרוצים ועדיין משתמשים בחלק גדול מהם

מוישי

והנה עוד ממה שכתבתי לסוד גם אז כשהרגשתי יותר חזק.