אני ממש מתרגש ביחד איתך,
תזכור, לא רוצה לייאש, אבל המחלה לא הולכת לשום מקום,
תתחזק איתנו, תגביר פעולות החלמה, ורק ביחד נגיע רחוק.

מזל טוב אסיר היקר!!!!
זה הגיע!!! 
״כאן מודעה רבא לאורייתא״...
שיהיה הצלחה רבה עד לפיכחון אמיתי. 
ומצטרף לאבי שתמיד צריך לזכור שאנחנו חולים. 
אוהבים ומתרגשים!

מזל טוב!!! 
איזה כיף לשמוע...
רק בשמחות!

חג שמח.

תודה לכם חברים אהובים! בקרוב אצל כל החברים באתגר. איזה כיף שיש לי אתכם! רק פה אני יכול לשמוח ולשתף. כל היום הסתובבתי בתחושה שבא לי לצעוק את זה בקולי קולות, אבל אפילו לאשתי לא יכולתי לספר למה אני כ"כ נרגש...

אבי היקר, מזל טוב גם לך!
אני מסכים שיצר הרע לא הולך לשום מקום. אבל המחלה הנוראית הזאת איננה ב"ה.
המחלה שגרמה לי לצרוך פורנוגרפיה בכל הזדמנות שזה היה אפשרי. בעבודה. בבית. ברכב. גם אחרי שיעורי תורה. גם ליד אשתי. גם מיד אחרי שהייתי איתה. גם כשחיכיתי שתחזור מהמקווה. גם כשהייתי גמור מעייפות ועוד חיכתה לי השכמה ויום עמוס. גם שסבלתי יסורים. גם בימים הנוראים. גם כשלא הייתה לי תאווה. גם כשכבר נפלתי כמה פעמים וזה כבר היה סבל פיזי.
זה היה חולני. בלתי נשלט. לא הגיוני אפילו מבחינת תועלת והנאה נטו, אפילו מינית. פסיכי לגמרי...
ברוך השם נגמלתי מההתמכרות המגעילה הזאת. יום אחרי יום, שבוע אחרי שבוע, תקופות ריחוק וחיבור עם אשתי, ולא באתי לידי התועבה הזאת. אותן סיטואציות בדיוק. אותה אפשרות. אותו מקום. הכל זהה. ונפילות אין. ואפילו חשק לזה אין. אפילו לא דיגדוג קל. ישתבח שמו לעד!

נכון, אני יכול לראות אשה לא צנועה ברחוב או ברשת ולהידלק מזה. אבל זה כבר טבעי! אז אני נלחם ומצליח בעזרת השם יתברך לא להסתכל. ואם כבר ראיתי לא לחשוב על זה ולהיכנס לזה. וזה בדיוק מה שמצופה ממני. אלו הנסיונות שיש לאדם בריא.
כשהייתי חולה הייתי יכול להרהר גם באשה לבושה לגמרי, ומראה לא צנוע לא הייתי יכול לנפנף כמו היום. כי המוח שלי היה שטוף בזימה רח"ל.

הסכנה היחידה שנשארה זה להתמכר ולחלות שוב. וזה באמת מסוכן. ולכן אני ממשיך לשתף ולהשתתף פה בפורום. ולהשתדל לחשוף את הבשורה הזאת לכמה שיותר אנשים.

שבת שלום!

באמת מזל טוב אסיר!
אם יורשה לי לציין נקודה אחת;
מבחינתי ובמצב שלי אני תמיד יהיה מכור. זה לא יעבור בחיים! מה שכן יכול להיות זה ש״האובססיה״ תרד ואני ארגיש טוב עם עצמי ואני יעבוד על הפגמי אופי שלי. 
אבל להגיד ״שאני מפחד להתמכר שוב״ זה לא נכון וגם מאוד מסוכן כי אם אני חושב שעכשיו אני לא מכור זאת אומרת = שאני עכשיו לא חסר אונים מול התאווה כי אני לא מכור. וזה מסוכן! מאוד! אני יודע שבשטות של רגע אני יכול לאבד הכל!
אני יודע שאני אדם חסר אונים ללא גבולות ומעצורים ויכול לדרדר למקומות מאוד רעים לי במהירות אדירה כי אני לא שפוי. 
אני יכול ללמוד איך להתנהג בשפיות ולתרגל את זה, אבל אני לא שפוי. לי זה לא בא רגיל אני צריך תמיד לזכור שאני מכור-לא שפוי. 
אני לא נגמלתי מההתמכרות הזאת גם אם אני נקי 10 שנים!!! 
אני אולי מפוכח אבל לא סיימתי עם זה. 
כי בשבילי כל פעם שחשבתי ״שסיימתי עם זה״ אז זה הביא אותי למקומות מסוכנים.
המחלה פה כדי להישאר. 
ואני מבקש מאלוקים שלווה ושייתן לי יכולת להתמודד עם הדבר הזה שאני הולך ללכת איתו לקבר. וזה קשה. אבל רק להיום אני יעשה מה שצריך לעשות והשאר אני משאיר לו.   
אוהבים.  

מזדהה עם ההתרגשות, אסיר.
מכיר את זה מיום נקי בודד, יום שבעבר הייתי נופל. והיום בחסד אלוקים שום דיגדוג.
שמעתי מסר מחבר וותיק ב- sa נקי למעלה מ25 שנה.
הוא היה בניתוח בין חיים ומוות, והיתה שם אחות שמצאה חן בעיניו.
הוא הרגיש שהמחלה מתעורר לו, הוא אמר בקול: אני נמצא לפני המוות,
מה יותר חזק מהמוות שיעצור אותי מלחשוב על בחורה יפה?
שום דבר לא עוצר.
כי הכמיהה לתאווה היא מחלה בחיים שלי, היא תלווה אותי עד הרגע שהנשמה תצא ממני.
אז, נכון אנחנו מתרגשים מרגע שאנחנו מצליחים להתגבר, לשלוט.
הוא, מה הוא חשב לעצמו אחרי שיצא מבית החולים?
כמה גדול אלוקים, כמה גדול ששמר אותי נקי, מחובר ומפוכח באותו זמן.
הוא הכיר כי אין בכחו כלום, רק אלוקים יכול לעזור לו, והוא עזר לו.
אני כותב את זה לעצמי, פשוט נזכרתי מתוך קריאה של דבריך במסר הזה.
המחלה הזו היא לא התמכרות כמו עישון שאתה יכול להיגמל מזה.
היא מלווה אותי עד המוות, זה מייאש אולי, אבל זו המציאות שאלוקים הניח אותי בה ואני מקבל את המציאות כמות שהיא.
אפס בלתך גואלינו, ואין דומה לך מושיעינו!
שבת שלום ומבורך!

רק להוסיף על דברי גיימס וישורון 
אם אדם מכור ואחרי שנה האובססיה חוזרת אז היא לא חוזרת כהתחלה חדשה בהדרגה ואז מגיעים אם לא עוצרים שוב לאותו מקום...

אלא....

נופלים במקום שכאילו לא היינו נקיים בכלל זאת אומרת יותר גרוע מלפני ולפעמים מתאורים של אנשים שחוו את זה למקומת שהם אפילו לא חלמו שהם יכולים להגיע...

אני חושב שזה משו שחשוב לדעת אותו..

שבוע טוב.
אני יודע שחסידי שיטת 12 הצעדים לא יסכימו איתי.

אני לא חסר אונים. גם כשהרגשתי בתחילת ההחלמה גל גדול של תאווה, דיברתי עם חבר, התפללתי, והקב"ה עזר לי. אני אדם עם בחירה חופשית. אם הקב"ה ציווה אותי סימן שיש בי את היכולת לעמוד בניסיון. נכון, לא הצלחתי לבד. הצלחתי בעזרת החברים והשיתוף והאתר הנפלא הזה. אבל הצלחתי.
להיעזר בכלים ובחברים זה ממש לא חוסר אונים.
יכול להיות שיש אנשים שהם באמת חסרי אונים שאין להם שום שליטה על המעשים שלהם. אבל לא סביר שזה רוב העולם אלא מיעוט זניח. ולכן אני לא מבין למה כל אדם מבחינתכם הוא בחזקת חסר אונים.

כמובן שמי שמתמכר מחדש יתמכר קשה יותר והגמילה הבאה תהיה קשה שבעתיים. בגלל זה אני כ"כ חושש להתמכר שוב. ולכן אני מזכיר לעצמי שוב ושוב שאין דבר כזה סיגריה אחת. שאסור להתקרב לרעל.

הסיפור שהובא כאן לא מוכיח כלום, יכול להיות שלאדם הזה באמת היתה בעיה נפשית. ובכל אופן לא אמרתי שסרה ממני כל תאווה. להיפך. אבל החומר הממכר הזה שנקרא פורנו, הגוף שלי התנקה ממנו, לא נדרש לו יותר. תודה לאל.

אוהב אתכם.

אסיר אוהבים אותך

וכמו שאמרת לא כל אחד סובל מאותה בעיה ואם עובד בשבילך מה שאתה עושה אז זה בסדר גמור ומקובל ורצוי 
אני יכול לפתוח במונולוג שלם אבל נראה לי שאו שבאמת הצלחת ותשאר נקי ורגוע מהיום או שביום מן הימים תבין אותנו ותחשוב כמו כל מי שאתה מכנה חסידי 12 הצעדים 
אבל אל דאגה אנחנו נשאר פה אם חפצי שפיות אנחנו ככה שיש לך למי לפנות במידת הצורך

אסיר, 

אין סיבה לאף אחד לא להסכים איתך, פשוט מכיון שלא הבנת את המושג חוסר אונים.

חוסר אונים מול התאווה, לא אומר חוסר אונים מול פעולות. אדם נכה יכול לומר "אני לא יכול לעלות במדרגות", אבל זה לא אותו דבר כמו להגיד "אני לא יכול להגיע לקומה השניה", כיון שהוא יכול לעלות במעלית.

חוסר אונים זה בסך הכל לומר: חסר לי כח. אם יש מישהו שיש לו מספיק כח להתמודד לבד אז הוא לא חסר אונים. לעומתו מי שחסר לו כח להתמודד לבד, יכול תמיד לבקש עזרה. זה כל התכנית על רגל אחת.

אתה תמיד קופץ בזמן הנכון סוד...
אם רק להוסיף שככל הידוע לי שאתה נהיה מכור אז זה סוג של מציאות. אתה יכול להתנהג בשפיות, אבל עדיין יש בך את המקום הזה לנצח של החוסר אונים. של המציאות שאני לא יכול לבד. 
אוהבים. 

בסדר סוד היקר, אז לפי ההגדרה שלך לחוסר אונים באמת אין כאן מחלוקת. וכשהייתי חולה ומכור הייתי צריך עזרה מאלוהים ומאדם.
אבל ברוך השם הגלים האלה כבר לא תוקפים אותי. והיום אני ממש לא חסר אונים. אני מתמודד עם נסיונות ומצליח. אני לא מתעסק בגירויים שמסביבי בכפייתיות. אני נמנע מלהביט כדי לא לעבור על דברי התורה. וגם כדי לא להגיע למצב שאני לוגם ומתמכר שוב ח"ו.
עכשיו אני בעל בחירה חופשית. לא חסר אונים אפילו להגדרתך. ברוך רופא חולים. ברוך הוא וברוך שמו!

בזמנו, אחרי כ-900 ימי נקיות גם אני אמרתי את זה. חשבתי שהתגברתי על המחלה, החזרתי לעצמי את הבחירה החופשית והכל בסדר. וכך הורדתי את הפעילות בפורום (כי החלמתי אז כבר לא צריך)

ואז יום אחד הגיע גל משום מקום וריסק אותי לאדמה...

למעשה, למרתף. כי ירדתי יותר נמוך מאשר לפני כן.

אלי, אתה יכול בבקשה לפרט על הנפילה הזאת? מה קדם לה? האם הרגשת התדרדרות או שפשוט נפלת פתאום? האם הרמה הרוחנית שלך היתה ירודה בתקופה שלפני הנפילה?
כמה זמן לפני הנפילה הפסקת עם פעולות ההחלמה? כגון שיתוף בפורום. האם עבדת בשיטת 12 הצעדים גם בהחלמה הראשונה?

תודה רבה!