כמו שאזכרתי כאן בעבר, למרבה האירוניה, אני מרגיש שאני שולט על עצמי רק אחרי שאני שותה אלכוהול.
צומות, חסימות אינטרנט, ימים קדושים, מקומות קדושים, אנשים שנמצאים ליידי, כל אלו ודומיהם הרבים מעולם לא נתנו לי הגנה הרמטית מפני התאווה. ולעומתם - מעולם לא נפלתי בתאווה תחת השפעת אלכוהול, גם כשהיו פיתויים גדולים. רק כשהגוף מעורפל הנשמה מצליחה מעט להאיר.
במוצאי שבת הייתי באירועון קטן, הייתה שם מישהי שפעמים רבות בשנה האחרונה הרהרתי בה בשעת מעשה והרגשתי שאני מט ליפול. על השולחן הוצעו מגוון משקאות מסוגים שונים. ידעתי שמחר צבא, שאין לי הרבה שעות שינה ואני צריך להיות בתפקוד גבוהה, ועם זאת לא שיירתי בקבוק אחד מקופח, והלילה עבר בנקיות. יום לאחר מכן בקושי הצלחתי לעמוד על הרגלים. עם סיום יום העבודה הגיע הזמן שאותו מקדיש בד"כ (ועוד נדבר על הבד"כ הזה) לסדר ערב. הרגשתי דווקא שיש לי את הכוחות הנפשיים והפיזיים לשבת עכשיו שעתיים מול הגמרא, אבל ידעתי שאם אעשה זאת, ברגע שאגש למיטה אתחיל לאונן בודאות.
אז נכון שאני במסגרת צבאית וזה מסוכן, ונכון שלמחרת צריך להשלים את מה שלא עשיתי היום, אך הנקיות שווה הכל, השגתי כמה בקבוקי בירה וגמעתי אותם אחד אחד, ועוד לילה עבר "בשלום". וגם היום כמעט נרדמתי מול המסך.
האם התבלבלתי עם פורום לאלכוהוליסטים? לדעתי ממש לא, ולדעתי האלכוהול כאן הוא ממש לא הסיפור. הסיפור הוא שאמנם אני מצליח לצבור קצת ימים נקיים, אבל אני מקריב למען זה את כל החיים.
אני חושב שמאז שאני כאן, המפקדים שלי למשל, שואלים את עצמם מה עובר עלי. הישיבות שאני נוכח בהן הפכו מרשימת עדכונים לרשימת תירוצים למה בעצם שום דבר שתחת אחריותי לא התקדם מאז הישיבה הקודמת.
כבר שכחתי מזמן באיזה דף עצרתי בגמרא (גם עכשיו אני שוב כותב כאן במקום ללמוד) שמעלה שכבת אבק, כאילו כדי לבייש אותי בכוונה, ובאופן כללי אני מרגיש שבעצם זה שאני נשאר נקי כבר עשיתי את המאמצים שלי להיום ואפשר טיפה להרגיע בתחומים אחרים בחיים. הראש שלי בכלל לא פנוי לחשיבה, כי כל יכולת החשיבה מוקצת לשליטה עצמית ביצר.
הבנתי את זה דווקא עכשיו, כי פתאום אני חושב שדווקא בתקופת הנפילות שהייתה לי לאחרונה חזרה לי מין חדוות חיים כזו, גם דברים בצבא התחילו לזרום, ופתאום עכשיו שוב הכל מתחיל להיות אפור.

ידידי היקר. 
מבין את הרצון להיות נקי, ואם זה חושב שלקיחת אחריות על החיים שלך המשימות שאתה צריך לבצע וגם המשימות שאתה רוצה לבצע אולי בהתחלה תפול איתם ביחד, אבל לאט לאט בלי משים לב אם תמשיך לעבוד באמת אני מאמין (אין לי נסיון בזה עדיין) שתמצא את עצמך עובר ימים שלמים בהם אתה גם חי וגם נקי.
באסה לצאת מהתמכרות להתמכרות אחרת ועוד יותר באסה להסתובב בתחושה של "אין לי חיים, אני בנרווים (לחץ) שמא אפול"
בדרך לפסגה הגיוני שיהיו נפילות, אבל אין עניין להגיע לפסגה רק בדמיון, אוסף ימים נקיים יכול לעודד ולשמח בהתחלה. אבל כדאי שזה יהיה מלווה בחיים בריאים שלווים ושמחים. וזאת העבודה שצריכה להיעשות.

מזדהה עם פשוט שמח.
אני רואה דווקא את ימי הנקיות שלי מתוך ימים של עבודה על השלוה והרוגע. הרי חלק מ- 12 הצעדים היא תפילת השלווה.
תפילת השלווה איננה חיים ללא הכרה של עצמך ואז תחיה בשלוה, אלא דוקא מתוך ההכרה של עצמך אז באה השלוה מתוך תפילת השלוה.

אוהב ומחכה לראותך מתקדם בצעדים, דווח לנו בפתיחת יומן מסע
לילה טוב ונקי רק להלילה
ישורון_

היי,
אני כרגע לא עובד צעדים מסיבות של קשיים תאולוגיים אישיים עם השיטה. (אני כרגע לא מעוניין לפתוח את זה, אלא אם אבין שמיציתי את כל האפשרויות האחרות).
נשמע ממכם שלדעתכם זו התקווה היחידה שלי (?). האם לדעתכם אין לי סיכוי להיות נקי ושליו, ולהמשיך לנהל חיים בריאים ללא צעדים?

LG יקר,

א. אני לא יודע אם הצעדים הם התקווה היחידה שלך. אני רק יודע שמאז נפתח הפורום ב-2011 כמדומני, לא היו כאן (כמעט) חברים שדיווחו על פרקי נקיות ארוכים שלא צעדו ב-12 הצעדים (ואיני מכליל בכך מישהו שפתאום צץ ומספר שהוא נקי חמש שנים, אלא אנשים שבאו לכאן וסיפרו על הקושי ועל הניסיונות להתמודד בצורה רציפה, כדוגמת יומן מסע). אני כאן קרוב לשלוש שנים, באופן די אינטנסיבי, שכלל חפירות בארכיוני הפורום ולא פגשתי משהו אחר. היחיד שעולה לי כרגע הוא החבר סבבה שעבד בעיקר על בסיס המוטיבציה שלו להצליח, הודיע שהוא נקי שנה, וקצת אחר כך נעלם... אבל הוא למשל סיפר על עצמו שנפל רק פעם אחת בחדר שלו בפנימייה, דבר לא אופייני למכור.

ב. למרות שזה עשוי להיראות כך, ולמרות שיש חברי תכנית שמציגים זאת כך, לאמיתו של דבר אין לתכנית 12 הצעדים תיאולוגיה. כמעט כל תיאולוגיה יכולה להסתדר איתה, בוודאי היהדות. ייתכן שיש זרמים מסוימים בתוכה שיתקשו להסתדר איתה (הר המור?), אבל בסך הכל זה בעיקר עניין של ניואנסים (למשל, גם השייכים לישיבת הר המור ינהגו באופן פסיבי מאוד בעיני מגזרים אחרים בעניינים רבים - ארץ ישראל, הר הבית, קירוב רחוקים ועוד ועוד. ואיכשהו זה מסתדר להם עם ההתנגדות שלהם עצמם ל"פסיביות", כלשונם, של 12 הצעדים. מכירים גם חברים ששייכים לזרם הזה בתכנית, וגם רבנים מהזרם הזה שמעודדים אותם).
הבה נציב את הדברים כך: מרבית הזרמים ביהדות יסכימו שהפסקת הזרמים של השז"ל חשובה יותר מאשר המשכת הזרימה בזרם שלהם לניואנסי ניואנסיו.

אופס, עכשיו אני שם לב שהשרשור הוא בפורום 90 יום.
אז אולי כדאי שאדייק: ייתכן שמי שאינו מכור יוכל להצליח בכוחות עצמו.
מי שהינו מכור - ספק רב אם יוכל, ובדרך כלל הוא צריך משהו חזק יותר מאשר המוטיבציה האישית.

מחלוקות תאולגיות בתוך היהדות הם מחלוקות של מה מתאים לכלל האומה, האם נדגיש את הצד הזה בעבודת ה' או לא,
אז אולי אתה חושב שאין להדגיש צדדים מסוימים בשיטת 12 הצעדים (אגב לי אין איתה בכלל היכרות) לכלל הדור, אבל אם לך זה יעזור ואין בזה פגיעה ביסודי האמונה או יניקה מתפיסת הנצרות לא אמורה לאף אחד להיות בעיה אם השיטה, ואם שמעת משהו יוצא על השיטה זה רק בגלל הנ"ל
יסודות האמונה 
יניקה מהנצרות
הוראה לכלל הדור.

אגב אשמח אם מישהו יסביר בקצרה מה השיטה או איפה אפשר לקורא עליה ללמוד אותה 

דברי טהרני היו עוצמתיים בשבילי, תודה. אולי בזכות שזה יום הולדת ה-1000 שלך, מזל טוב.
מוכר התופעה של אנשים שמחליפים התמכרות בהתמכרות. אלכוליסטים מחלימים מתמכרים למין הרבה פעמים.
וסקסוליסטים מחלימים מתמכרים לאוכל הרבה פעמים (כנראה שיש דמיון מסוים בינהם).
הספונסר שלי אמר שלא צריך לידאוג להתמכרות אחרת, עד שזה מתחיל להרוג אותך.
אבל מה שצועק ממה שכתבת, זה שאף פעם לא היית נקי. אף פעם לא היה לך חופש ממין.
החלפת אותו. הדברים הרגילים ביום יום מפנים אותך למין, אני לא שומע חירות.
היית יבש (בלי מין, אבל בלי העבודה הרוחנית שמשחררת אותנו מן האובססיה למין).
נקיות אומר לענ"ד], כל עוד אני עושה את הפעולות ששומרות על הקשר הרוחני שלי עם אלוקים (פשוט אך לא קל),
אני לא אהיה אובססיבי למין. אני עדיין אוהב מין, אך אוכל לסרב לה, ואני ארגיש חופשי מזה.
כשאנשים כאן כותבים שבזכות 12 הצעדים הם נקיים X ימים (והם סיימו את כל ה 12 צעדים), כוונתם שהם חופשיים ובני חורין. מניסיון. כשהזנחתי את הפעולות, איבדתי את הקשר הרוחני שלי, והיה בלתי אפשרי שלא ליפול.
אוהב אותך, ומתחזק ממך כל הזמן, אין ברצוני להטיף חלילה. רק להאיר לחבר אהוב.
בהצלחה

טהרני יקירי, 
קצת חבל לי שלקחת את זה למקום המגזרי, הסיבה שלי היא לא הרצון להשתייך לזרם מסויים (דבר שבעיני הוא חסר חשיבות לחלוטין) ואפילו לא להתבטל לרב מסויים (שזה דבר שהוא בעיני חשוב, אבל ממש לא קשור לעניין דנן) אלא קושי אישי שלי להזדהות (ובטח שלהתמסר) עם תכנים שקראתי כאן בעניין התכנית, ועד הסבב הנוכחי גרמו לי לעזוב את האתר פעם אחר פעם. דווקא את הדעות של הרבנים שאתה מתאר כאן קראתי אחרי שהחלטתי להישאר. 
בסופו של יום התכנית עוסקת ביחסי המכור ואלוהיו, ולא משנה כמה פעמים תחזור על: "כמו שאנחנו מבינים אותו" לא תצליח לצמצם את הסוגיה התיאולוגית מהמשוואה.
וכן,  אני בכוונה כותב תחת הכותרת של 90יום מהסיבה שלא ברור לי אם אני עונה להגדרות של מכור או לא מכור שמדברים כאן עליהם.
בכללי קצת חבל לי ש(אולי באשמתי)הלכנו למקום של הפאסיביות של הצעדים אל מול העליה להר הבית, דיון אולי מעניין, שממש לא התכוונתי לדון בו כרגע, אלא בנושא של "מחיר הנקיות" וכל מה שתארתי בתגובה הראשונה.

טהרני, בפרקי הנקיות הקודמים שלי (שנתיים וחצי ושנה וחודש) החזקתי ללא עבודת צעדים ורק בשיתוף בפורום, כך שניתן לשמור נקיות לפרקי זמן משמעותיים גם ללא צעדים. אחרי פרק הנפילה השני שלי מאז ההצטרפות לפורום החלטתי להגביר את מאמצי ההחלמה ואני משתתף בקבוצה הטלפונית של הצהריים.

לגבי הר הבית, יש פה לא מעט חברים בפורום שעולים להר. אפשר לארגן עלייה משותפת.

אלי - באותן תקופות זיהית דברים דומים למה שאני מתאר כאן? (ירידה בתחומים אחרים, מעבר להרגלים רעים אחרים וכו') האם זה עבר בשלב מסויים? האם מאז שהתחלת עם צעדים חל שינוי?
תודה גדולה.

אלי, צר לי אם אני קצת בוטה, אבל לכתוב שהיית נקי שנתיים וחצי ואז - נפלת, ולהביא מזה ראיה שאפשר בלי תוכנית, זה לא נראה כ''כ טיעון הגיוני.

בוקר טוב חברים יקרים!
(במצב שלי כרגע כנראה נוח יותר לכתוב כאן מלכתוב ביומן המסע שלי... ).

אגב, למען הסר ספק, מעולם לא עליתי להר הבית, וכנראה לא אעשה זאת עד ביאת משיחנו (למרות שאני כל כך דינמי באופיי, שקשה לדעת איפה אהיה מבחינה רוחנית-רעיונית בעוד עשר שנים...). הבאתי זאת רק כדוגמה, ואולי מכיוון שניחשתי שעל סמך הרקע האידיאולוגי הזה אתה מתקשה לקבל את התכנית. אולי טעיתי.

***

ולגבי הדיון כאן, אני נזכר בקטע אהוב עליי מתוך תגובתו של אחד החברים לכתבה שפורסמה אודות המחלוקת בין הרבנים בעניין הצעדים (אפשר לקרוא את כל התגובות לכתבה כאן. אני אישית קיבלתי מכך רבות. אגב, מעניין שכל התגובות שהתקבלו במערכת ופורסמו היו בעד הצעדים, לאמור: מי שזה באמת בנפשו, מבין שזה נצרך. ומי שחושב שזה לא נצרך - זה לא בנפשו (כמובן, זה ניתוח אישי שלי של העניין שאפשר לחלוק עליו)). והנה הציטוט:

"הרעיון הוא פשוט בתכלית: במקום לחפש האם יש "ניחוח" לא יהודי לספרות התוכנית (התשובה חיובית), נעבור על הרעיונות עצמם ונבדוק אותם אחד לאחד באמצעות שאלה פשוטה: האם הם קודם כול רעיונות יהודיים או רעיונות נוצריים? המשימה קלה כיוון שמדובר בסך הכול בשנים עשר רעיונות, והמשימה למצוא כל אחד מהם במקורות היהדות (הרבה לפני המקורות הנוצריים שלהם) יכולה להתבצע גם ללא השקעת מאמץ רב.

כאשר נעבור בצורה זו על הצעדים, נצטרך להחליט האם הרעיונות הפשוטים של מסירת החיים לידי אלוהים (צעדים 1-3), עריכת חשבון נפש (צעדים 4 ו-10), "עשה לך רב" (צעד 5), תפילה לאלוהים (צעדים 6, 7 ו-11), בקשת מחילה ממי שפגענו בו (צעדים 8 ו-9), ועזרה לזולת (צעד 12) הם רעיונות יהודיים או נוצריים. אם הם רעיונות יהודיים – התוכנית היא קודם כול יהודית (שנכתבה על ידי נוצרים). אם הרעיונות הללו הם נוצריים – אזי מן הראוי שכולנו נפסיק לקיים אותם, גם מי שאינו משתתף בתוכנית הצעדים..."

נראה לי שגם מכורים יכולים להפסיק לבד
כמו בסיפור בספר הגדול על איש העסקים שהפסיק ל25 שנה (ואז חזר לשתות ומת תוך כמה שנים)
זה כנראה לא נפוץ, אבל זה לא בלתי אפשרי...
אבל כמו שמבואר בספר הלבן, התאווה היא לא הבעיה. וכנראה גם הסמים לא הבעיה, גם האוכל לא הבעיה, גם האלכוהול וכו'...
ומכור יבש, זה סתם חיים ברמה ירודה...
בעז"ה שנהיה מפוכחים רוחנית נפשית וגם פיזית 


ולחבר היקר פותח הפוסט..
רק אם אתה רוצה להפסיק לשתות..
www.aa-israel.org/

שלום,אני חדש כאן ורציתי להזדהות אם התחושות של LG שלפעמים זה מרגיש שהמאבק לא נגמר וספק אם יגמר וזה גורם לי לתסכול רב,אבל אני חושב שהבעיה היא אכן תאולוגית,אני רוצה להסביר:
היהודי ב 1900 שנה האחרונות לא היה צריך להתמודד אם הייצר בצורה כל כך אגרסיבית כמו שאנחנו מתמודדים היום וזה מסיבה לכאורה פשוטה כי זו לא הייתה המשימה חוץ ממשימת הישרדות בגולה כלומר לא היה צורך בכוחות הנפשיים האלה,היה יותר פשוט לברוח מזה או כמו שעושים היום אם קהילות סגורת וטלפונים טיפשים (STUPID PHONE) אבל המציאות השתנתה ואי אפשר לברוח יותר אלה צריך להתמודד ולהצמיח כוחות נפש עצומים בהתאם לאישיות של כל אחד ואחד מאיתנו כי סוף סוף יש לנו משימות נוספות חוץ מלשרוד בגלות,חזרנו לארץ ואם החזרה שלנו חזרו היצרים וכוחות חיים חדשים שאנחנו לא יודעים כיצד להתמודד איתם,גם בפורם הזה מנסים להתמודד אם התמכרות או בעיה של אוננות או פורנו אבל כל אלה הם תסמינים סך הכל של משהוא אחר,של דרישה שיש מאיתנו,דרישה ליהות ראוים לגודל הנשמה שיש בנו וביחס לתקופה שאנו חיים.