ברוכים הבאים, אורח

אדם בתוך עצמו
(0 צופה) 

נושא: אדם בתוך עצמו 14962 צפיות

הכל אישי - יום 17 לפני 7 שנים, 4 חודשים #96455

  • ינון עמוס
  • רצף ניקיון נוכחי: 404 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 184
נקודה שהתחדדה אצלי בימים האחרונים נוגעת במהירות בה אני שופט אחרים.
לכאורה, אדם כמוני, שעשה עוולה או שניים בחייו, אמור לגלות יותר סלחנות, אבל למרבה הצער פעמים רבות ההיפך הוא הנכון, גם כשלא בטוח שהצד שכנגד ביקש להרע לי:אם מישהו מעיר לי זה תמיד כי יש לו משהו אישי נגדי.אם לא עונים לי לטלפון זה תמיד כי מסננים אותי.
גם שכמבחוץ אמרו לי שאני מתנהג באימפולסיביות התעלמתי כי אני תמיד צודק בעניינים האלו.
אלה כמובן רק דוגמאות שמצטברות למה שהוגדר בחוכמה ״הר געש״, בקבוצה הטלפונית.
הכעס הזה, לא משנה כנגד מי או מה, הצטבר בפנים המון פעמים עד שהתפוצץ.
בדרך כלל לא הראתי כלפי חוץ שמשהו לא בסדר עד שהגעתי לנקודת רתיחה ואז כבר היה מאוחר מידי.הרבה פעמים הנקמה שלי באה לידי ביטוי בשימוש בתאווה, בבריחה, בבגידה.
במי נקמתי בעצם כשפעלתי כך?למי בדיוק ״החזרתי״?השנאה לאחרים ולעצמי בערה, והקטנוניות והעצבניות ליוו אותי ימים שלמים.

אסירות תודה על תקופת הנקיות הנוכחית שעוזרת לי להתבונן בפגמי האופי האלה בעיניים ולהיות קצת יותר מודע אליהם.
אסירות תודה על האפשרות שניתנה לי היום לאוורר האת הפחדים והכעסים שלי בעל פה ובכתב.
מתפלל שיהיה לי כוח לפעול כך גם מחר.

כלום זה לא סתם

נערך לאחרונה: לפני 7 שנים, 4 חודשים על ידי ינון עמוס.

תגובה: הכל אישי - יום 17 לפני 7 שנים, 4 חודשים #96466

  • אלי
  • רצף ניקיון נוכחי: 7 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • המשימה אפשרית, אחרת לא היינו מקבלים אותה!!!
  • הודעות: 1275
לא סתם הנקיות מחוברת אצלנו לעבודה על פגמי האופי ולשפיות

שיהיה לך עוד יום שפוי
רק להיום

תגובה: תיעוד המסע לפני 7 שנים, 4 חודשים #96473

  • testchart1
  • רצף ניקיון נוכחי: 52 ימים
  • מנותק
  • מפקח
  • הודעות: 12
test

תגובה: תיעוד המסע לפני 7 שנים, 4 חודשים #96478

  • טהרני
  • רצף ניקיון נוכחי: 3306 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • עלי לבחור בין כניעה להשפלה
  • הודעות: 3555
testchart1 כתב on 16 נוב' 2016 17:51:
test

עברת כמו גדול בטסט ראשון...

ליומן המסע שלי     הפוסט שהסביר לי מה הבעייה     הפוסט שהסביר לי מה הפתרון
אני חסר אונים, אנא עזור לי!

כאשר "בידך אפקיד רוחי" אז "פדית אותי ה' א-ל אמת". וככל שהצד הראשון של המטבע יהיה יותר בשלימות, כך גם הצד השני.

עבר פוגש עתיד בהווה - יום 18 לפני 7 שנים, 4 חודשים #96519

  • ינון עמוס
  • רצף ניקיון נוכחי: 404 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 184

יום לא פשוט עבר עלי.

הרבה מאוד רגשות שצפו ועלו ושיחה אחת קריטית בערב, שוודאי תהדהד לתוך הימים והשבועות הקרובים.

אסירות תודה על האפשרות לחלוק את אשר על ליבי עם אנשים מהקבוצה.

עדיין לא בטוח במקומי בתוכנית. מודע לרצון העז שלי לברוח, מנסה להתמקד רק בהיום.

והיום הזה, ב"ה עבר בנקיות. מתפלל לעוד יום שפוי.

כלום זה לא סתם

תגובה: עבר פוגש עתיד בהווה - יום 18 לפני 7 שנים, 4 חודשים #96603

  • אלי
  • רצף ניקיון נוכחי: 7 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • המשימה אפשרית, אחרת לא היינו מקבלים אותה!!!
  • הודעות: 1275
בהצלחה אח שלנו

שיהיה לך המשך יום נקי

ימים 19-22 לפני 7 שנים, 3 חודשים #96659

  • ינון עמוס
  • רצף ניקיון נוכחי: 404 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 184
הצלחתי לפתוח חרך צר בין העולם הפנימי ובין האופן שאני נתפס כלפי חוץ. זה לא היה פשוט, וזה עדיין לא. סוג של מזוכיזם אחר מזה שהורגלתי בו.
ראיתי בעיניים שיש השלכות למעשים שלי על אחרים.קיבלתי אישור נוסף לזה שיש לי בעיה.

בימים האחרונים אני כותב ומוחק. ברור לי שהכתיבה חשובה. היא עוזרת לי לזכור ולהבין את המיקום הספציפי שלי במסע לעבר 90 הימים

אז כרגע אחלוק שעצבות ופחד מציפים אותי אבל גם תקווה.האמת מתגלה לאט ואני לא נוטל כרגע  משככי כאבים. מידי יום אני מגלה איך מרגישים רגשות ״חדשים״ בווליום גבוה יותר
זו לא בהכרח תחושה נעימה.יש עדיין רגשות שאני מחכה שיתעוררו. שאני רוצה בהם, אולי בפעם הראשונה. בעז״ה בוא יבואו

כלום זה לא סתם

נערך לאחרונה: לפני 7 שנים, 3 חודשים על ידי ינון עמוס.

יום 23 לפני 7 שנים, 3 חודשים #96724

  • ינון עמוס
  • רצף ניקיון נוכחי: 404 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 184

"אני לא מסוגל יותר", אמרתי למאמן הכושר הערב

לקראת חתונה של חבר קרוב החלטנו להכנס לכושר ביחד, אחרי ניסיונות רבים ועצלנות רבה עוד יותר.

חשבתי שזה בעיקר בשבילו, הרי אני די בעניינים בסך הכל. אוי, כמה שטעיתי.

כמה שבועות לתוך התהליך ואני עדיין מתפרק בכל פעם.

"מה אמרת? איך אתה מדבר ככה בכלל? לא ניסית אפילו פעם אחת", ענה לי.

והוא צדק. לא היה לי מה לומר להגנתי.

למען האמת הצלחתי, ואפילו חזרתי על התרגיל 3 פעמים.

נקודת המוצא שלי היא עדיין כישלון. ככה הרגלתי את עצמי, ככה ניהלתי את חיי

תמיד נערך לרע ביותר

כשהייתי בטיפול הגדרתי את עצמי "פצצה מתקתקת": גם אם הולך טוב עכשיו, הנפילה הבאה ממש מעבר לפינה.

וזה תמיד היה נכון. תמיד הייתה עוד נפילה. לא הוכחתי לעצמי והפסקתי לנסות מזמן.

רק להיום אני מנסה לעבור את היום נקי. לעשות פעולות ולהישאר מחובר עד כמה שאפשר. מחר נחשוב על מחר

כלום זה לא סתם

תגובה: תיעוד המסע לפני 7 שנים, 3 חודשים #96729

  • פשוט שמח
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1866

לא יאומן כמה נגעת בנק' אצלי.
מכיר את זה כל כך, בוחר להיות פיסבי למציאות שמא משהו ישתבש, 
אחרי הרבה עבודה בשנה האחרונה התחלתי קצת להיות אקטיבי במציאות.

הצלחה ונקיות!

כי ידיעת האמת מחזקת הנשמה ומרחקת ממנה היצר

תגובה: תיעוד המסע לפני 7 שנים, 3 חודשים #96734

נישמע קצת מדבריך שאתה לא כ"כ מאמין ביכולות של עצמך.
אני אישית סבלתי מזה, וזב נורא חשוב לעבוד על זה כדי להצליח בכל דבר.
אני כל יום אומר "הקב"ה אוהב אותי יותר ממה שאני יכול לדמיין, ואין שום דבר בעולם שיכול להרוס את זה".
אני מסוגל להכל, בגלל שאני מחובר לקב"ה.
אולי אני טועה לגביך , אבל בכל זאת, זה היצר הרע שלי, וזה מה שעובד לי.

אין שום דבר בעולם שיכול לגרום לקב"ה לאהוב אותי פחות

יום 24 לפני 7 שנים, 3 חודשים #96766

  • ינון עמוס
  • רצף ניקיון נוכחי: 404 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 184

חזרתי עכשיו מאירוע משמח ביישוב קטן בדרום. בחדר אחד הצטופפו בין האורחים ובינינו הרבה סודות

אבל אני שמח.

אני כל כך שמח שהעסקה שלנו, שנאמרה בצחוק אבל לוותה לפעמים בדמע, לא תצא אל הפועל.

הסיפור הזה קיבל תפנית חדה לטובה.

ראיתי שם הרבה אושר ותקווה וגם הרבה כוח שאבתי ממנו.

כל היום לא הצלחתי להתרכז בעבודה מרוב התרגשות. כמובן שחשבתי גם על עצמי, איך אפשר שלא.

החיים האלה כל כך מופלאים. הערב הזה אני יודע שהכל קורה מסיבה מסויימת. לא תמיד נבין למה

אבל זה בסדר כי אנחנו לא מנהלים את העולם ולא חייבים להבין לגביו הכל.

כלום זה לא סתם

תגובה: יום 24 לפני 7 שנים, 3 חודשים #96773

  • טהרני
  • רצף ניקיון נוכחי: 3306 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • עלי לבחור בין כניעה להשפלה
  • הודעות: 3555

דבריך סתומים עבורי... 
אשמח להסבר בפרטי...

ליומן המסע שלי     הפוסט שהסביר לי מה הבעייה     הפוסט שהסביר לי מה הפתרון
אני חסר אונים, אנא עזור לי!

כאשר "בידך אפקיד רוחי" אז "פדית אותי ה' א-ל אמת". וככל שהצד הראשון של המטבע יהיה יותר בשלימות, כך גם הצד השני.

תגובה: תיעוד המסע לפני 7 שנים, 3 חודשים #96776

חזרתי עכשיו מאירוע משמח ביישוב קטן בדרום. בחדר אחד הצטופפו בין האורחים ובינינו הרבה סודות

אבל אני שמח.

אני כל כך שמח שהעסקה שלנו, שנאמרה בצחוק אבל לוותה לפעמים בדמע, לא תצא אל הפועל.

הסיפור הזה קיבל תפנית חדה לטובה.

ראיתי שם הרבה אושר ותקווה וגם הרבה כוח שאבתי ממנו.

כל היום לא הצלחתי להתרכז בעבודה מרוב התרגשות. כמובן שחשבתי גם על עצמי, איך אפשר שלא.

החיים האלה כל כך מופלאים. הערב הזה אני יודע שהכל קורה מסיבה מסויימת. לא תמיד נבין למה

אבל זה בסדר כי אנחנו לא מנהלים את העולם ולא חייבים להבין לגביו הכל.


נישמע שהיית בקבוצת 12 הצעדים.

אין שום דבר בעולם שיכול לגרום לקב"ה לאהוב אותי פחות

תגובה: תיעוד המסע לפני 7 שנים, 3 חודשים #96782

  • ינון עמוס
  • רצף ניקיון נוכחי: 404 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 184

למען האמת הייתי באירוע משמח מסוג אחר   משתדל הפעם לשמור על פרטיות המעורבים בדבר

כלום זה לא סתם

יום 25 לפני 7 שנים, 3 חודשים #96786

  • ינון עמוס
  • רצף ניקיון נוכחי: 404 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 184

פעם כתבתי שירה. למשך כמה חודשים  צמצמתי את הייסורים שלי לשורות קצרות וסתומות (בשני המובנים).
אותם שירים נשכחים זיכו אותי בפרס כספי מהאוניברסיטה בה למדתי. 
אני זוכר את מעמד הטקס היטב: נציג הועדה קרא את נימוקי הבחירה בזמן שאני החלפתי צבעים מהפחד שיצטטו מתוך הגיבובים ששלחתי בידיים רועדות.
עד היום לא נתתי לאף אחד קרוב לקרוא מרוב בושה. אחר כך הפסקתי לכתוב.
לפני כמה שבועות נתקלתי בקובץ ההוא ששלחתי ונחרדתי.
מי כתב את זה? אני באמת אדם כל כך אומלל ומטורלל? 

היום לא התקשרתי לשתף. אני יודע כמה זה חשוב אבל ויתרתי. אסירות תודה על האפשרות ללכת הערב לקבוצה. לכתוב, להקשיב, לקרוא, לדבר.

העתקתי לכאן את השיר של יהודה עמיחי ז״ל שממשיך להזכיר לי מידי פעם מי אני.
תודה יהודה, אוהבים.

אסור להראות חולשה / יהודה עמיחי

אסור להראות חולשה 
וצריך להיות שזוף 
אבל לפעמים אני חש כמו צעיפים חיוורים
של נשים יהודיות שהתעלפו
בחתונות וביום הכיפורים

אסור להראות חולשה
וצריך לעשות רשימה
של כל החפצים שאפשר להעמיס 
על עגלת ילדים בלי ילדים

המצב הוא עכשיו כזה
שאם אני מוציא את הפקק מן האמבט,
אחר הרחצה הנעימה והמפנקת,
אני חושש שכל ירושלים, ועמה כל העולם
יזרמו לתוך החושך הגדול

ביום אני מציב מלכודות לזכרונותי
ובלילה אני עובד במפעלי בלעם,
להפוך קללה לברכה וברכה לקללה

ואסור להראות חולשה
לפעמים אני מתמוטט בתוכי 
בלי שרואים עלי. אני כמו אמבולנס
מהלך על שתי רגלים ומטלטל בתוכי 
את הממוטט אל לא עזרה, 
משמיע קול צופר מילל
ואנשים חושבים שזה דיבור רגיל

כלום זה לא סתם

נערך לאחרונה: לפני 7 שנים, 3 חודשים על ידי ינון עמוס.
זמן ליצירת דף: 0.73 שניות

Are you sure?

כן